זהבי מספק מספרים שמאוד קרובים לגדולים ביותר במשחק. אי אפשר להתעלם מזה. קחו שחקן מוכשר ככל שיהיה, קחו שחקן בליגת מתנ"סים ותראו שלא פשוט לתת רביעיות ושלישיות. אבל זהבי נמצא בליגה שלא מכירים ואף אחד מאיתנו לא שמע עליה בעבר. היא לא סקסית ואולי בגלל זה קל להתעלם ממה שהוא עושה. לא מזמן הייתי בסין וראיתי כמה מהכוכבים הגדולים בעולם כמו קרלוס טבס ואחרים שלא מצליחים לזוז שם.
.
לעולם לא ניתן להשוות בין שחקן לשחקן, בין קבוצה לקבוצה ובין ליגה לליגה. כל ליגה והאופי שלה, כל מדינה והתרבות שלה. בסין בעצם אף פעם לא היה כדורגל. הם לא ידעו מה זה. היום הם מתחילים לעשות את השינויים, והולכים בגדול. ביקרתי באקדמיות ואני משוכנע שתוך 10 שנים הם יעשו שם פלאים בכדורגל אם רק תהיה להם הסבלנות. אז אני לא מצליח להבין מאיפה הזלזול. איך אנחנו בארץ מעיזים להשוות את עצמנו לסין. אנחנו לא קרובים, לא בשכר, לא בארגז הכלים שאנחנו נותנים לשחקנים (כי אנחנו לא נותנים כלום). כשביקרתי בסין, נסעתי לאקדמיה מרחק שעתיים וחצי מגוואנגז'ו. עמדתי בצד והתפעלתי מהרצינות.
זהבי. בוזגלו מבקש: "אל תזלזלו בליגה הסינית" (טוויטר)
כשאני שומע טענות ישראליות שהליגה הסינית דומה לליגה מקומות עבודה, אני עונה: 'תגידו, על סמך מה אתם אומרים את הדברים האלה? כמה ידע יש לכם?', אנחנו חושבים שהמצאנו את הגלגל, אבל בפועל חיים בבועה קטנה בתוך עצמנו. אנחנו לא יודעים מה קורה, לא מריצים שחקנים, לא מלמדים לשחק כדורגל. אנחנו פיפס קטן על המפה ומנסים לחשוב מה אנחנו מסוגלים ללמד אחרים. מבחינת פוטנציאל, בישראל יש כל כך הרבה כישרונות שלדעתי אפילו טובים מהאירופאים. הבעיה שאצלנו לא מלמדים את המשחק, אלא מתעסקים בניצחונות.
שחקן כמו זהבי החזיק את מכבי תל אביב כמעט לבד שלוש שנים ויותר. במכבי לקחו אותו, חיבקו אותו, העניקו לו, עשו בשבילו. הוא ידע להחזיר והיום הוא מתמודד מול גדולי העולם. להבדיל, עם מאור ההתנהלות הייתה הפוכה. מאור היה פחות או יותר שווה לזהבי לפחות מבחינת השפעה על קבוצה. לא רק שבבאר שבע לא חיבקו אותו ונתנו את אותו יחס, אלא עשו דברים שבדיעבד גרמו לו לרדת ביכולתו. לכן אני אומר בואו נסתכל על דברים בצורה אמיתית. זהבי עושה את הבלתי אפשרי ועל כן אני מצדיע לו.
זהבי. זוכה להרבה מחמאות (אתר הליגה הסינית)
פעם הרמתי טלפון לזהבי ואמרתי לו מה אני חושב. הוא התרגש ואמר לי: 'יעקב, אם אתה אומר לי את זה, סימן שזה אמיתי'. כל המלגלגים חושבים שאותי מעניינים רק הילדים. כן, זה נכון! אני דואג להם, אבל הצלחת הכדורגל הישראלי מעניינת אותי לא פחות. כשראיתי את המשחק של באר שבע השבוע מאוד נהניתי. טוני וואקמה ומאור מליקסון היו משכמם ומעלה ומעבר לזה שהם היו דומיננטיים ומצוינים, גם שאר החברים שלהם היו מצוינים.
שאלו אותי האם נצבט לי הלב שבאר שבע ניצחה. התשובה היא ממש לא. אני שמח בשביל האוהדים והעיר ואני לא נוקם באף אחד. אני אוהב לראות כדורגל וכדורגל טוב והלוואי ונוכל להתמודד ברמות הכי גבוהות. לצערי, זה בלתי אפשרי משום שמלבד הבלחה פה ושם לאורך זמן אין לנו מה למכור כי אין לנו הכנה נכונה. בבאר שבע פגעו בינגו גם בזרים וכמובן שיש להם ישראלים מוכשרים כמו מליקסון ואוחנה והם עושים את ההבדל.
וואקמה. "פגעו בינגו בזרים" (דני מרון)
הנה דוגמה. בשנתיים הראשונות מאור היה משכמו ומעלה בבאר שבע עם 52 שערים ובישולים. אמרתי לו: 'לא יעזור כמה טוב תהיה, לבד אתה לא יכול לקחת תואר'. כמה צדקתי. כשהביאו עוד שחקנים סביבו דומיננטיים וטובים באר שבע לקחה פעמיים אליפות. כלומר, אנחנו יכולים לעשות את הדברים בצורה נכונה וטובה אם רק ייתנו לנו את האפשרות לעשות אותם ובעיקר אם נדע לכבד את השחקנים שלנו.
מה דעתך על הכתבה?