המנהל הביצועי של מחלקת הנוער של מכבי תל אביב, פטריק ואן לוון, העביר היום הרצאה במסגרת סמינר מיוחד במכללה האקדמית וינגייט, בו סיפר על תחילת התקופה שלו אצל הצהובים: "יש לנו שחקנים בני 7 ושחקנים בני 19 וחשוב מאוד שכולם יעבדו לפי אותה פילוסופיה. אנחנו חייבים לוודא שכולם חושבים אותו דבר ו'מדברים באותה' שפה בכל מה שקשור לכדורגל. כדי לוודא שזה קורה, אנחנו צריכים לייצר עבורם מדריך מסודר ולהעניק לכל איש צוות העתק. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה ובאנליסטים כדי לבדוק ולנתח את השחקנים שלנו. אנחנו מרכזים את כל הנתונים הללו במקום אחד והם נגישים לכל אנשי הצוות שלנו".
בנוגע לחוסר ההתקדמות של הכדורגל הישראלי היה להולנדי מה להוסיף: "הבעיה הגדולה של הכדורגל הישראלי היא הורים וסוכנים. הם צריכים לקבל שהמועדון הוא זה שקובע את הכללים. בישראל צריכים להנגיש את הכדורגל לילדים ולא לחכות שהילדים יגיעו לכדורגל. המטרה המרכזית שלנו היא לייצר שחקנים עבור הקבוצה הבוגרת שלנו. זה הכל. ארגון ופילוסופיית משחק מהווים ליותר מ-50% מההצלחה שלנו. לכן, לפני שהתחלתי לעבוד, התחלתי להעריך את מצב הקבוצה וקבעתי את פילוסופיית הכדורגל שלנו".
מאוחר יותר, דוקטור אנטוניו דלו-יקונו, מאמן הכושר של מחלקת הנוער של הצהובים, הוסיף: "לפעמים מגרש הכדורגל מתנגש עם עבודת המחקר במעבדה. אסור שדבר כזה יקרה בקבוצה מקצוענית. בחלק גדול מהמקרים למאמנים אין ניסיון מדעי ולכן הם לא מצליחים לחבר בין כל היתרונות שיש למדע להציע לבין השטח. צריך לדעת לשלב בין שני העולמות הללו ובאמצעות הטכנולוגיה ניתן לגשר על הפערים. משום שהטכנולוגיה היא ניטרלית, גם אנשי המחקר וגם המאמנים יכולים לסמוך עליה ולהשתמש בה וכך בעצם להתקרב אחד לשני. כדי שהקבוצה תתקדם אנחנו צריכים לסייע לאנשי השטח לעכל את כל המידע שאנחנו אוספים ומעבירים להם. כשמצליחים לעשות את זה נכון, משפרים באופן משמעותי את היכולת של הקבוצה על המגרש".
סיפק את הזווית שלו. ואן לוון (אתר רשמי)
אל הסמינר הצטרף גם דוקטור גנדיוס סוקולבוס, ששימש בעברו כפיזיולוג הראשי של מייקל פלפס, וסיפק תובנות משלו: "מייקל הוא לא פנומן, יש מאות אנשים מוכשרים כמוהו בעולם. צריך רק לדעת איך לאתר אותם, להפנות אותם לספורט הנכון ולאמן אותם כמו שצריך. כבר היום יש לנו שחיין ששוחה מהר ממנו והוא רק בן 19, קוראים לו קיילב דרסל".
"בעוד חמש שנים יהיו בארה"ב הרבה ספורטאים ששוחים מהר יותר ממייקל. בעבודה עם פלפס היה חשוב לנו להתמיד לאורך זמן ולא לעבוד לטווח הקצר. לכן, כל הזמן היינו עם 'האצבע על הדופק' כדי לוודא שאנחנו לא מעמיסים עליו יותר מדי וגורמים לו לנזק. בגלל המוטיבציה הרבה והרצון להצליח זה קל מאוד להעמיס יתר על המידה על הספורטאי שלך ולגרום לא לנזק בלתי הפיך. אנחנו צריכים תמיד לחשוב לטווח הארוך ולא לראות איך אנחנו גורמים לשחיין לזכות כאן ועכשיו בתחרויות. מחשבה כזו לא תסייע לנו לבנות את שחיין העל הבא", סיכם.
מה דעתך על הכתבה?