הפועל באר-שבע ודאי צריכה להיות מודאגת מכך שמכבי תל-אביב נצמדה אליה בפיסגה (38 נקודות לכל אחת). סגנית האלופה השתפרה ללא הכר במשחקיה האחרונים, בעוד שאלופת השנתיים האחרונות השאירה במגרשה רק שתי נקודות משש האפשריות בשני משחקיה האחרונים. ועם זאת, טעות תהיה לחשוב שבאר-שבע כבר בדרך לאבד את הכתר.
שתי תוצאות התיקו האלה הושגו מול בני-יהודה והפועל חיפה. חשבו מה מאפיין את אותן קבוצות שהגיעו בזו אחר זו לאיצטדיון טרנר, ושבו לביתן עם נקודות ליגה. נכון, מדובר בשתיים המתגוננות מצוין ונהנות מהתקפות מעבר מהירות ותכליתיות. נגד סגנון כזה קשה לשחק. קשה מאד לפצח את ההגנות המתואמות והצפופות.
- נמצאים בחו"ל ורוצים לראות כדורגל ישראלי? לחצו כאן לכל הפרטים
- שפל כל הזמנים: ישראל ירדה למקום ה-99 בדירוג פיפ"א
להפועל באר-שבע בעיקרון נוח בהרבה להתמודד עם יריבות שמשחקן פתוח יותר מאשר מול בני-יהודה. הדברים ידועים. האלופה מחפשת כל העת לנוע קדימה עם מקסימום שחקנים, ובכל פעם שבו עליה לפגוש הגנות מעובות – הופכים חייה קשים ומסובכים יותר. ואחרי כל זאת למרות התיקו עם הפועל חיפה, הראתה הפועל באר-שבע סימנים ברורים של שיפור: יותר אנרגיות, ויותר תנועה על חשבון מסירות לאחור ולרוחב שביצעה במרבית משחקיה הקודמים. אבל הגנתה של הקבוצה רחוקה מאד מלשכנע ואין פלא: ללא שיר צדק ומיגל ויטור, זו הגנה טובה פחות.
אוגו. אכזב (עדי אבישי)
בקישור אכזב אותי הפעם ג'ון אוגו שנחשב למלך מרכז המגרש. נעלמו מעיני המרץ והתשוקה שהיו חלק בלתי נפרד מיכולתו לשלוט במרכז המיגרש. גם ראדי היה רחוק מאד משיאו. איינבינדר ומליקסון חייבים אף הם להראות טוב יותר. אך כפי שהדגשתי, הפועל באר-שבע, ככלל, נראתה כמי שהחלה חוזרת לעצמה. השאלה היא רק האם תעשה צעד נוסף קדימה במשחקה הקרוב? האם תדע להתעלם מתמונת הצמרת, שבה חברה אליה מכבי תל-אביב?
הליגה עדיין רחוקה מאוד מקו הסיום שלה, והמשחקים הצפויים בפלייאוף העליון יהיו קשים, ומול הקבוצות הטובות שישנן. לפיכך הכל אפשרי. בינתיים כאשר חלון ההעברות פתוח – רצוי להמתין בסבלנות.
מה דעתך על הכתבה?