חזית חדשה בבני סכנין: לאן נעלמו שחקני הבית?

חאלד חלאיילה
חאלד חלאיילה | ערן לוף

דווקא אחרי התוצאות שקירבו את הקבוצה הבכירה במגזר להבטחת ההישארות, עולים קולות על התעלמות של בנין מהמקומיים ובראשם חאלד חלאיילה. מדיניות או החלטה מקצועית? הדעות חלוקות. מה שבטוח, זוהי רק ההתחלה

(גודל טקסט)

כבר כמעט כשני עשורים נחשבת בני סכנין לקבוצה הטובה במגזר. אמנם אחרי שתי עונות בפלייאוף העליון הקבוצה לא הצליחה להעפיל אליו השנה, אבל היא בדרך לפיניש רגוע ללא מאבקי תחתית. את כל הישגיה רשמה הקבוצה בתקציב שפוי ובעיקר בהשקעה בשחקני בית שהיו השלד של הקבוצה בשנים האחרונות.

העונה סכנין ביצעה לא מעט טעויות שגרמו לה לבצע לא מעט שינויים. לא פחות מחמישה מאמנים שונים עמדו העונה על הקווים במשחקי הקבוצה. האחרון הוא טל בנין שהחליט לבצע מהפכה של ממש בינואר וחגג שני ניצחונות בשני המחזורים האחרונים. לסכנין חזר השקט, אבל עד הדרך, יש הטוענים שהיא איבדה את הדרך.

אחד השינויים הגדולים של המאמן החדש היה בכך שמספר רב של שחקני בית מצאו את עצמם מחוץ לסגל, והסמל הבלתי מעורער של הקבוצה והקפטן חאלד חלאיילה מצא את עצמו מחוץ להרכב. בנין הסביר בשבועות האחרונים כי מדובר בהחלטה מקצועית ואף הצהיר: "חאלד מבין את המצב ויעשה הכול לטובת הקבוצה". חלאיילה מוביל את רשימת השחקנים בעלי הכרטיסים הצהובים בליגת העל והיה מחליפו של עבאס סואן כמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. למרות שזכה בלא מעט הצעות מקבוצות שונות, הקשר לעולם לא עזב את קבוצת נעוריו.


בנין וחלאיילה. הקפטן בחר לא לעזוב, המאמן החליט לספסל (אתר רשמי)

בתוך המועדון דווקא תמימי דעים: שחקני הבית ושחקנים שהיו מזוהים בשנים האחרונות עם ההצלחה של הקבוצה כבר לא מספיק טובים במאבקי הקבוצה בליגת העל. בין השאר מדובר בשמות משמעותיים כמו צמד הבלמים עלאא אבו סלאח וסארי פלאח, שחקנים כמו איהב גנאים שהיה שחקן הרכב קבוע בתחילת העונה ושחקנים צעירים כמו מידו בדארנה ואוסמה חלאיילה. האם סכנין החליטה כי תם עידן של שחקני הבית או שמדובר בצעד מקצועי של בנין שעוד יתהפך עליו כשהקבוצה תשיג תוצאות פחות טובות?

עונת הזכייה בגביע המדינה ב-2004 הייתה ללא ספק העונה הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון. בגמר מול הפועל חיפה שהסתיים בניצחון 1:4 שותפו לא פחות משישה שחקנים מקומיים. לצורך ההשוואה, במשחק האחרון שותף רק השוער מחמוד קנדיל. היו"ר דאז וראש עיריית סכנין, מאזן גנאיים, מופתע: "אני חשבתי שדווקא כעת שהבטיחו את ההישארות ייתנו יותר דקות לשחקני נוער. תמיד היו לנו לפחות שבעה שחקנים מקומיים בהרכב ואני מקווה שהדרך הזאת תימשך. אני באופן אישי מופתע מכך שסמל כמו חאלד חלאיילה נמצא מחוץ להרכב. הוא הבסיס של הקבוצה הזאת והייתי מצפה שישחק בהרכב".


קנדיל. השורד היחיד בהרכב מבין שחקני הבית (לירון מולדובן)

המאמן דאז אייל לחמן נשמע מעט אחרת: "אני חושב שהייתה לטל בנין כוונה לשלב שחקני בית כאשר הוא הגיע לקבוצה והוא אפילו שאל אותי לגביהם. יכול להיות שהוא נקלע לסיטואציה בה על פי צו מצפונו הוא חושב אחרת. אני באופן אישי מאוד אוהב את חאלד חלאיילה וכואב לי שהוא לא משחק, אבל המאמן מחליט ללכת אחרי הלב שלו. בזמני סכנין הייתה הקבוצה כמעט יחידה במגזר והיו באים אלינו מכל הכפרים מסביב. קשה להיכנס לראש של מאמן, במיוחד בחודש ינואר".

אחד משחקי הביתי המוכשרים באותה תקופה היה הקשר ואסים עבאס שמכיר את שחקני הבית היום ומופתע מהמהלכים האחרונים: "יש שחקני בית טובים בסכנין ויש מחלקת נוער מצוינת. בכל השנים היה שלד של שחקני בית ובכלל יש הרבה שחקנים במגזר שיכולים לשחק בליגת העל ולא רק בסכנין וזה מפתיע. אני לא נמצא באימונים של הקבוצה, אבל העובדה שסמל כל כך גדול כמו חלאיילה הודח מההרכב צריכה להדליק נורה אדומה. חאלד הוא מנהיג במגרש וגם מחוצה לו". הדברים של עבאס מסכמים היטב את הנקודה. סכנין זה מקום מיוחד. בסופו של דבר, סמלים ושחקני בית חזקים בו יותר מכל מאמן. גם כזה שמביא תוצאות.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי