"ברחוב אומרים לי: 'תודה על מה שעשית לכדורגל הישראלי'. זו המחמאה הכי גדולה"

ויאריאל - מכבי תל אביב 1:0
ההעברות, המאמנים, הטעויות, הזרים, זהבי, בן חיים, גולדהאר. ג'ורדי קרויף מסכם שש שנים במכבי ת"א, נפרד וחוזר לרגעים שהגדירו את התקופה שלו בישראל. אל תחמיצו: מונולוג נדיר נגד התקשורת הישראלית
ג'ורדי קרויף מתרווח במקומו. לראשונה מזה שנים, יש לו רגע של חופש. "אני מת על זה. תחושה נפלאה. כרגע אני מרגיש שאני בעיקר יכול סוף סוף לנשום. הקיץ האחרון היה לחוץ מאוד, ללא חופשה וללא מנוחה. הרגשתי שחיקה עצומה אחרי כל השנים האינטנסיביות האלה. אלה היו שנים לא נורמליות של כמעט 11 חודשים וחצי רצופים של עבודה בכל עונה, ללא הפסקה. עכשיו אני רק מנסה להירגע קצת ובאמת לנוח ולהתאוורר. יש גם תחושת הקלה, כי אני לא במתח ובטראנס של עבודה עם 100 טלפונים כל שעה".

תם עידן במכבי תל אביב. תם עידן בכדורגל הישראלי. ג'ורדי קרויף, איך שלא מסתכלים על זה, ייזכר כאחת הדמויות הדומיננטיות שעברו כאן. אפילו הוא מספר: "כשפגשתי אנשים ברחוב, היו לא מעט שאמרו 'אנחנו לא אוהדים של מכבי, אבל תודה על מה שעשית לכדורגל הישראלי'. בשבילי זו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל". רגע לפני שהוא עוזב, נפגשנו איתו לשיחה לפתוח כמה נקודות שנותרו פתוחות בשש השנים האחרונות: פאקו, וידיגאל, ראדי, זהבי, ההתנהלות בשוק המקומי, הזרים והיחס לתקשורת. גם בראיון הפרידה, היה לקרויף הרבה מה לומר על ההתנהלות שלנו. קבלו את התובנות שלו.


נתחיל מהתחלה. למה לקחת את הג'וב הזה? מה מצאת כאן כשהגעת?
"האמת שהמגעים איתי התחילו כמעט שנה אחורה. היה משא ומתן שלא יצא לפועל ונשארתי עונה נוספת בקפריסין. הזמן חלף ולקראת דצמבר 2011, חידשנו את הקשר. היה לי מספיק זמן להתכונן ולהבין לאן אני מגיע. לא ידעתי יותר מדי על הכדורגל הישראלי, אבל ראיתי שכל התנאים להצלחה קיימים. היה תקציב טוב, שחקנים טובים, בסיס אוהדים רחב, אצטדיון מצוין ובמקביל גם שנים רבות ללא הצלחות. הדרך היחידה הייתה להעלות את המועדון למעלה וזה קסם לי. הרגשתי שהמועדון נמצא למטה, אבל יש לו את כל המרכיבים הנכונים כדי לעשות משהו ולהצליח. כמובן שהעיר עצמה, תל אביב, אטרקטיבית. בנוסף לכל זה, ידעתי שגולדהאר ואנגלידיס עשו הרבה פעולות כדי 'לנקות' ולסלול את הדרך שלי. זה עדיין היה רחוק מאוד מאיפה שזה צריך להיות, אבל העבודה המוקדמת שנעשתה, הייתה טובה ואני הגעתי להשלים. התכנון הראשוני היה שאקח על עצמי גם את מחלקת הנוער וגם הבוגרים, אך בסופו של דבר וברגע האחרון הוחלט שאשאר רק עם הקבוצה הבוגרת".


הבין לאן הוא הגיע, גם כתוצאה ממו"מ שהחל שנה לפני. ג'ורדי קרויף (ערן לוף)


מה היו הבעיות העיקריות?
"הבעיה הכי גדולה בעיניי הייתה המעורבות של אנשי התקשורת בתוך המועדון - גישה לכל מקום ואדם. החוק הראשון שלי היה לסגור הכל לתקשורת באופן מוחלט. בנוסף הרגשתי שחסרה יציבות למועדון ודבר נוסף היה לייצר אמונה שאפשר להצליח. המטרה הייתה להביא זרים עם יכולת מנטלית חזקה, שישפיעו על השאר. קרלוס גרסיה היה דוגמה לאחד כזה שהבאנו בהתחלה ועזר לנו לשנות גישה בחדר ההלבשה. היו שם שחקנים שאחרי הפסד או שניים ויחד עם הביקורת מהתקשורת, הורידו ראש וניסו להיעלם מאור הזרקורים ולעומת זאת היו כאלה שאמרו לעצמם – אנחנו נעבוד קשה יותר ונוכיח לכולם שהם טועים. קרלוס היה כזה, אניימה היה כריזמטי מאוד ופריצה היה לוחם גדול. הבאנו גם שחקנים רעבים לתארים, כאלה שרצו להצליח וזה התחבר".

בוא נתעכב על עניין התקשורת.
"כל שחקן שעזב את מכבי בשנים האחרונות, ואני בקשר טוב כמעט עם כולם, נשאל מה הדבר שעשינו טוב ומה עשינו רע. את מה שענו לגבי הרע אני משאיר לעצמי והיו דעות שונות. לגבי הטוב, כולם ענו ללא יוצא מהכלל שהדבר הכי חשוב שעשינו זה לסגור את המועדון לתקשורת. ההדלפות היו האויב הכי גדול של המועדון הזה. אתם העיתונאים 'חינכתם' את מושאי הסיקור שלכם שזה בסדר להדליף ולספר סודות מחדר ההלבשה. 'מה המאמן אמר במחצית? על מי הוא צעק? הוא כעס על מישהו?' אלה דברים שלא יכולים לצאת החוצה מתוך חדר ההלבשה.

"בישראל, בהרבה ענפי ספורט, יש המון כישרונות. אתם לא מצליחים להוציא את המיטב מהכישרונות שלכם כי הסביבה שעוטפת את הספורטאים לא מקצוענית. זה מתחיל מההורים, הסוכנים ובעיקר אנשי התקשורת, כי לתקשורת, בואו נהיה כנים, יש המון כוח היום. אני תמיד אלחם בקטע התקשורתי ולעולם לא אוותר. אני יודע שלא אנצח במלחמה הזאת, אבל אני מוכן לצאת לקרב הזה שוב ושוב ושוב. כל גורם זר שיגיע לישראל לעמדת מפתח או תפקיד כלשהו וישאל לדעתי, הדבר הראשון שאגיד לו זה להוציא את התקשורת כאן החוצה. 


גולדהאר וקרויף בתחילת הדרך. "הכי חשוב לסגור את המועדון לתקשורת" (אתר רשמי)

"אתם האויבים הכי גדולים של אנשי הספורט, כי יש לנו אינטרסים מנוגדים. אני רוצה שהמנטליות תהיה 'מה שקורה בחדר ההלבשה, נשאר בחדר ההלבשה'. ומה שאתם רוצים זה להוציא הכל החוצה. רוצה דוגמה למנטליות של רוב העיתונאים בתקשורת בישראל? אני אתן לך. כשמתפרסם סגל נבחרת ישראל, למי אתם מתקשרים קודם? לשחקן שלא זומן ואתם יודעים שהוא מאוכזב או לאחד כזה שקיבל זימון והוא מאושר? תקשורת שלילית תמכור יותר מתקשורת חיובית ואנשים כאן אוהבים את זה. לרוב העיתונאים כאן יש גישה שלילית כלפי הספורט כאן והדרך היחידה להפוך את זה לחיובי, היא להדוף אתכם החוצה.

"אם אתם תצליחו לייצר תרבות ספורט אמיתית בישראל - וזה אומר שהממשלה תשקיע משאבים רבים בפיתוח מתקנים, בחינוך מאמנים ובכל תשתיות הספורט מלמטה - הייתי ממליץ שכל מי שרוצה לעסוק בתקשורת ועיתונות, ילך ללמוד את זה באקדמיה, כי כאן כל אחד שרוצה, יכול פשוט להיות עיתונאי וזהו. הבעיה העיקרית של מרבית הכתבים כאן היא גישה שלילית. אתם בעיקר מחפשים בלגן. תנסו לדבר עם שחקן מתוסכל ואם זה לא יעבוד, תפנו לאמא שלו ואם היא לא תדבר, תנסו להגיע לגורם בקבוצה שלו וכך הלאה והלאה עד שתקבלו את שלכם. אני הרחתי וזיהיתי את זה מהרגע הראשון ואמרתי לכולם במועדון שאנחנו סוגרים את השער וזהו. היו כאלה שאפילו ניסו לאיים עליי בהתחלה, שאם לא אשתף פעולה איתם, הם יהרסו אותנו. עניתי להם – אין שום בעיה. אם אני מצליח, תכתבו שאני מצליח, כשאכשל תכתבו שאני כישלון, אבל אל תשקרו ותכתבו אמת. טוב או רע, תכתבו את האמת. לא אכפת לי מדעות, אכפת לי רק משקרים ומכאלה שהרעילו את האווירה".

אחת הביקורות הגדולות עליך הייתה בנושא הזרים – שלא באמת הבאת לכאן שמות רציניים.
"לא היו לנו את המשאבים לזה וישראל היא לא מקום שבו שחקנים באמת גדולים רוצים לשחק אם להיות כנים. בגזרת המאמנים, הצלחנו להביא כמה. בגזרת השחקנים, 90 אחוז היו שחקנים חופשיים ללא דמי העברה. מכבי תל אביב כמעט ולא רכשה שחקנים זרים כי האמנו שצריך להביא את הישראלים הטובים וזה מה שינצח את האליפות עבורנו. באר שבע העונה הייתה חסרת מזל בנוגע לפציעות ובעיות נוספות, אבל הם הצליחו להביא ישראלים שעזרו להם לזכות בתואר".


ראדה פריצה אחרי הטרבל. "ישראל היא לא מקום ששחקנים גדולים רוצים לשחק בו" (ערן לוף)

כמה קשה להביא זרים לישראל?
"מאוד קשה כבר בשלב המשא ומתן. זה מתחיל בכמה שבועות של שכנוע. מהרגע שאתה אומר לו שאתה רוצה אותו, התגובה הראשונית היא: 'ישראל? מה פתאום, זה מסוכן ורחוק'. עם הישראלים זה קל, כי כולם מאוד רוצים להגיע למכבי תל אביב. יש גם את דרך העבודה המאוד אחראית ומסודרת של הבעלים. המועדון הזה מעולם לא זרק כספים מיותרים, ללא סיבה. המאזן של מכירות ורכישות של שחקנים כמעט מאוזן לחלוטין ואפשר לבדוק את זה לאורך כל שש השנים שאני כאן. אני מעריך שהממוצע עמד על הוצאה של כחצי מיליון דולר לעונה וזה בהחלט לא הרבה כסף. אל תשכח שהחתמנו את פרדראג ראיקוביץ' רק אחרי שהבטחנו את מענק ההעפלה לשלב הבתים בליגת האלופות ואת וידאר קיארטנסון הבאנו אחרי שנכנס מענק ההפלה לשלב הבתים בליגה האירופית, כך שברוב המקרים השקענו אחרי שנכנס סכום כסף לקופה. הכל נעשה בצורה מאוד אחראית".

ראיקוביץ' וקיארטנסון יישארו במכבי בעונה הקרובה או שצריך למכור אותם?
"אני חושב ששניהם ירצו לנסות את מזלם בליגה אחרת ועם כל ענייני הפייר פליי, נורמלי והגיוני שהמועדון ירצה למכור אותם. הכל יהיה שאלה של תמחור. אני מאמין שלשניהם יהיה שוק טוב והם יכסו את ההשקעה בהם, אם לא למעלה מזה. בסופו של דבר אחרי מכירת שניהם, יהיה למכבי תל אביב מאזן חיובי בשש השנים האחרונות, בכל הנוגע למכירת ורכישה של שחקנים וזו נקודה חיובית מבחינתי".

אגב זרים, בוא נשמע את הצד שלך בפרשת מרסלו ורמון.
"בינואר לא היינו קרובים לאליפות, התחלנו לחשוב על הבאת שחקני רכש צעירים ולהכין אותם לעונה הבאה. ידענו שלשניהם יש בעיית שפה, אבל היו להם נתונים טובים יחסית לגילם הצעיר. החלטנו להביא את שניהם, בידיעה שנצטרך המון סבלנות איתם. כשבמקביל התחלנו לצמצם את הפער מהמקום הראשון, שברנו את הראש מה לעשות. כבר לא חשבנו על הקיץ כי הרגשנו פתאום שיש לנו סיכוי לקחת אליפות ולא יכולנו לתת דקות משחק לשחקנים שנמצאים בתהליך של פיתוח. למעשה השניים האלה מעולם לא קיבלו צ'אנס אמיתי במכבי אם להיות כנים, זה בהחלט לא הצליח. זו הייתה החלטה שלי, ביחד עם הבעלים, לשאול אחד מהם ולרכוש את השני, במטרה למכור אותם בעתיד. מרסלו נמצא כיום בבוטאפוגו, שזה בהחלט מועדון טוב בברזיל. הוא קצת פצוע עכשיו, אבל אני מקווה שהוא ישחק משחקים ובסופו של דבר מכבי תקבל את הכסף עבורו בחזרה. אגב, זה סיפור דומה למה שקרה עם אורלנדו סה. מדובר בשחקן מצוין, אבל לפעמים לזרים קשה להתאקלם כאן, לכדורגל ולמנטליות ואז הסיטואציה לא מסתדרת. היום סה בסין וצוחק על כולם".


מרסלו. "זו החלטה שלי, המטרה הייתה למכור בעתיד" (דני מרון)

בתחילת הדרך הצהרת שהבאת הישראלים הטובים תביא אליפות וכך היה. אח"כ נדמה שקצת זנחת את זה כי ניסית והתאמצת להביא זרים טובים.
"איבדנו כמה ישראלים ממש חשובים. ערן זהבי כמובן, אחר כך שרן ייני עזב והוא היה מאוד חשוב לקבוצה. מכרנו את טל בן חיים החלוץ וכמעט ולא רכשנו שחקנים ישראלים ממועדונים ישראלים. בארבע השנים האחרונות החלטנו לצמצם את הרכישות מקבוצות ישראליות כי כולם חשבו שמכבי תל אביב זו פראיירית שתשלם כל סכום. מכרנו את רייכרט וייני וקנינו כמעט באותו כסף את שלומי אזולאי ואלי דסה. רכשנו את איתן טיבי מקרית שמונה וטל בן חיים מהפועל תל אביב בזמנו, לפי סעיפי השחרור שלהם. אחר כך קנינו עוד כמה שחקנים מהפועל תל אביב, כי אנחנו רצינו שחקנים והם היו נואשים לכסף. אני מאחל למכבי להביא עוד חמישה שחקנים כמו ארון שוינפלד. השקענו גם באבי ריקן, אבל באותו קיץ זה היה הישראלי היחיד. בסופו של דבר יותר זול להביא שחקנים ישראלים מקבוצה בחו"ל, מאשר לרכוש אותם מקבוצות ישראליות. זהבי עלה 250 אלף, אצילי עלה כ-600 אלף, דווידזאדה בא בהשאלה, אז הכל עניין של מחירים. באר שבע הפכה להיות היחידה שממש משקיעה כסף בישראלים מתוך קבוצות ישראליות".

לתחושתנו, אתה אחראי במידה רבה על הגדילה של הפועל באר שבע. לא ממש ספרת אותם, חששת ממכבי חיפה ולא נתת מספיק תשומת לב להתחזקות של ב"ש. נתת להם לדוגמה את ראדי – הפסדת להם במלחמות על שחקנים (שהר, וואקמה, צדק ואחרים) ובלי ששמת לב הם עקפו את מכבי בסיבוב והפכו לקבוצה הטובה בישראל. מה דעתך?
"בואו נעשה סדר. ראדי עזב כי הוא ביקש לעזוב. הוא היה בן 33, הוא רצה לשחק בכל שבוע ולא יכולנו להבטיח לו את זה ובנוסף היו לו קשיים עם חלק מהאוהדים והוא לא רצה להישאר. אגב, זו אותה סיבה שבגללה הוא עזב את באר שבע העונה, כי הוא רצה לשחק. זה שחקן שנתן לנו המון והייתה לו הזדמנות לקבל הרבה יותר כסף. לפעמים אתה צריך להיות אנושי ואולי לפעמים אתה עושה טעות, אבל זה ישתלם לך בעתיד. אם אתה אדם טוב, הטוב הזה יחזור אליך בחזרה. לגבי באר שבע, אני חושב שבחלק מהדברים הם הסתכלו על מה שאנחנו עשינו כדי לייצר יציבות ועשו את אותו דבר. בנוסף, הם בנו אצטדיון וזה היה מרכיב מאוד חשוב בהצלחה שלהם. נכון שהיה לנו את בלומפילד בעונת האליפות הראשונה שלהם, אבל עשינו 80 נקודות פלוס וזה מספר שבכל עונה נורמלית אמור לתת לך את תואר האליפות, רק שהם היו טובים עוד יותר. הם המשיכו להשקיע כסף גם בהמשך, שמרו את השחקנים הטובים שלהם ולא מכרו אותם ומצאו את הדרך הנכונה להצליח. מעניין יהיה לראות איך הם יתמודדו עם עזיבתם של שחקנים מובילים, שביום אחד ירצו לעזוב ולעבור לאירופה ושם מתחילים הקשיים בהתמודדות של החלפת השחקנים. בעניין הזה היו למכבי קשיים ולא מצאנו פתרונות נכונים. לגבי וואקמה, השיקול היה להשאיר את טל בן חיים, שהיה ישראלי, באותו תפקיד ונתן אז תפוקה פלוס-מינוס של 10 שערים ו-10 בישולים. קיבלנו החלטה להעדיף אותו באותה עמדה. נכון שוואקמה התפתח להיות שחקן פנטסטי, אולי הכי טוב בליגה כיום, אבל אז היה לנו את בן חיים".


"ראדי ביקש לעזוב, וואקמה שחקן פנטסטי אבל היה לנו את בן חיים" (לירון מולדובן)

יש עוד הבדל. לא הייתה במכבי יציבות בעניין המאמנים לאורך השנים. למה למשל נפרדת מפאקו שהביא טרבל?
"לשמור את פאקו במערכת, הצריך לעשות הרבה מאוד שינויים שהוא רצה לעשות בסגל ובצוות. אני לא הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות וחשבתי שנמצא את עצמנו בחודש נובמבר, אחרי שינויים ולא בכיוון שבו רצינו להיות".

ולגבי סוגיית ליטו וידיגאל. אתה היית מאמן זמני, סוגרים פער, הקבוצה משחקת מצוין, הכל זורם ופתאום מגיע האיש הדי מוזר הזה והכל נעצר. ספר לנו מה הלך מאחורי הקלעים. האם הבאתו של ליטו עלתה לכם באליפות באותה עונה?
"לדבר בדיעבד זה קל בהרבה. ראיינו כמה מאמנים לפני שהחתמנו אותו ואחד מאלה שרצינו החליט לחתום במועדון ספרדי וירד מהפרק. אגב, המאמן הוא רובי, שחתם השבוע כמאמן אספניול. מאוד רצינו אותו".

וידיגאל באמת הרשים אתכם?
"בראיון שעשינו לו, האנגלית שלו לא הייתה רעה והוא היה מלא באנרגיות טובות ורצון להצליח. חיפשנו מישהו שיכנס ישר לעניינים וחשבנו שזה האיש המתאים. יש מאמנים שמתאימים למועדון כזה או אחר ויש כאלה שלא. בסופו של דבר, הייתה איתו בעיה גדולה בתקשורת וזה פגע בעבודה שלו. אי אפשר לתרגם לשחקנים מסרים של מאמן, זה פשוט לא עובד. אני מניח שזה היה אחד המינוסים הגדולים בסופו של דבר, אבל לעולם לא נדע אם בגלל זה לא זכינו באליפות. זה נכון שהיחסים בינינו לא היו הכי טובים בעולם, היו גם כמה נושאים שלא הסכמנו עליהם, כמו האופן שבו התאמנו בחלק מהפעמים, אבל הצלחנו לעבוד יחד. יש שחקנים שמשוכנעים שבגללו לא זכינו באליפות, אבל קשה היה לראות את זה לפני כן. למרות שהצלחנו באותם משחקים שאימנתי, לא הייתי מסוגל לקחת את המקום של שוטה ארבלדזה באופן קבוע, כי זה לא היה אנושי. שוטה היה סופר ג'נטלמן ולכן לא רציתי להיכנס לכיסא שלו. אגב, למרות מה שליטו אמר, אני כן הייתי חלק מתהליך ההבאה שלו".


וידיגאל. "אי אפשר לתרגם לשחקנים מסרים ממאמן. אני הייתי שותף להבאתו" (עדי אבישי)

הייתה לך המון ביקורת על קבלת החלטות של אלה שמובילים כאן את הכדורגל. הרגשת שלא רוצים לשמוע בעצתך? שזלזלו בך לאורך השנים?
"אחת הבעיות הכי גדולות של הכדורגל הישראלי, היא העובדה שאתם פשוט הורגים את הנוער שלכם. מה שאתם משדרים בכך שאין כאן ליגת מילואים, או קבוצת מילואים, זה שהשחקנים הישראלים בני ה-18 טובים יותר משחקנים אירופאים בני 22. באירופה מכינים את השחקן עד גיל 21, וכאן כבר בגיל 18 אתם חושבים שהוא כבר מתאים לבוגרים. זה בולשיט. יש כאן פער ובור שצריך לכסות. לא תשתפרו אם לא תבינו מה לא בסדר כאן. אם כולם חושבים שהכל בסדר, אז כלום לא ישתפר ויתוקן. יש בעיה בחינוך הספורט מגילאים צעירים וכמובן בעיה עצומה בנושא המתקנים ומגרשי האימונים. חייבים לשנות את המנטליות כאן ואת סביבת העבודה של הספורטאים הצעירים. יש לכם כאן המון כישרונות, אבל סביבת העבודה והמנטליות לא מאפשרים הצלחה גדולה. לכן לפחות חצי מהשחקנים שיוצאים לשחק בחו"ל נכשלים כי הם לא מחונכים מבחינה ספורטיבית בצורה ראויה לשחק באירופה".

מה אתה יכול להגיד על ערן זהבי, שעדין לא נאמר עליו?
"בשבילי הוא בלי ספק בכלל השחקן הישראלי הכי טוב שיש. השחקן הכי שלם שיש. הוא משחק כמו בפלייסטיישן, כשהוא בועט, הוא יודע בדיוק לאן הכדור ילך, גם בלי להסתכל בכלל. הוא תמיד במקום הנכון וברגע הנכון, מה שמראה על האינסטינקטים שלו, ובעיקר הוא וורקוהוליק גדול. אם כל שחקן אחר שמבקיע שלושער, מרשה לעצמו לנוח שבוע ולהתנהג כמו כוכב, הוא לעומת זאת יבקיע שלושער ויעבוד באימון שלאחר מכן יותר קשה ממה שעבד אי פעם. הנוכחות של ערן דחפה שחקנים אחרים לעבוד כמו משוגעים כי כולם הסתכלו עליו ורצו להיות כמוהו. המנהיגות שלו לא התבטאה רק בדיבורים, אלא במוסר העבודה המטורף שלו ובהרבה מעשים ודוגמה אישית לשאר. כשאיבדנו את ערן, לא איבדנו רק 40 גולים, אלא הרבה דברים נוספים, שהיה קשה למצוא להם תחליף במהלך השנים הללו. ערן הוא גבר שעומד מאחורי המילים שלו ואני אוהב אנשים כאלה".

אתה מרגיש שהפכת למכביסט לאורך השנים?
"המועדון הזה נתן לי את האפשרות לצמוח, לעבוד, לעשות טעויות, להשתפר ולשפר דברים. לאן שלא אגיע בקריירה שלי, זה יהיה כי אעשה דברים טובים או רעים, אבל בוודאות זה יהיה בזכות הבעלים של מכבי, שהיה סבלני כלפיי וגילה המון הבנה. הוא קיבל את העובדה שלפעמים אקבל החלטה נכונה, אך לפעמים גם אעשה טעות שעלולה לעלות לו הרבה מאוד כסף. מיטש גולדהאר בהחלט יהיה דמות מרכזית בתהליך הצמיחה שלי ובכל מה שעשיתי עבור המועדון הזה".


"לאן שאגיע בקריירה, זה בזכות גולדהאר" (דני מרון)

איך היית מגדיר את הקשר ביניכם?
"נכון שלפעמים לא הסכמנו. לא תמיד הכל עבד לפי לוח הזמנים שחשבתי שצריך לפעול על פיו. בסופו של דבר, הבעלים נמצא רחוק מכאן ובאזור זמן שונה ולפעמים בכדורגל אתה חייב לפעול מהר. בשעה 11:00 יש לך אופציה לעסקה וב-12:00 זה חייב להיסגר. מצד שני היה כאן בעלים שלא התרגש אחרי כל משחק ולא צעק או הפך שולחן בחדר ההלבשה אחרי הפסדים. הוא הבעלים הכי טוב שמכבי תל אביב יכולה לבקש לעצמה, כי המועדון הזה צריך יציבות. ברור שתוצאות מביאות ליציבות, אבל גם בעלות שנותנת רוגע וסבלנות וחופש פעולה. בואו לא נעבוד על עצמנו, כי בסופו של דבר, ההחתמה הכי גדולה של מכבי תל אביב בעשור האחרון היא גולדהאר - לא ג'ורדי קרויף ולא ערן זהבי. אנחנו חלק מהתהליך הזה, אבל בלעדיו כלום לא היה קורה".

בכל השנים בהן היית במכבי, גולדהאר העדיף אנשי צוות זרים. למה הוא סגר את המועדון בפני אנשי צוות ומאמנים ישראלים?
"אני לא באמת יודע. כנראה שהוא מרגיש יותר בנוח עם צוות זר ומאמנים זרים, עם המנטליות הזרה, אולי כי הוא עצמו מגיע ממנטליות לא ישראלית".

גם לך בעצם היה חלק בהחלטה הזאת, לא?
"זה נכון בעיקרון, אבל היה רגע שבו הייתי מוכן להביא מאמן ישראלי ואני לא אנקוב כמובן באף שם. בסופו של דבר הבעלים החליט שלא והעדיף להישאר עם צוותים זרים".


גולדהאר וקרויף. "הבעלים העדיף להישאר עם זרים" (האתר הרשמי)

אז כל עוד מיטש במכבי, לא יהיה מאמן ישראלי?
"אני לא משוכנע בזה. יגיע הרגע שהוא יהיה מוכן ויהיה לו נוח, גם זה אולי יקרה. הכל עניין של טיימינג. זה המועדון שלו, הוא זה שמשקיע כסף והוא מרגיש שהייתה לו הצלחה עם מרבית המאמנים הזרים. הוא ראה משמעת ודרכי עבודה ואהב את זה".

איזה טיפים היית נותן למאמן החדש ולדימיר איביץ'?
"תדרוש הרבה מהשחקנים שלך, תהיה תובעני, תהיה חד וברור ותקפיד על המשמעת והפרטים הקטנים".

תחזור למכבי?
"אני לא יכול להגיד בוודאות שלא, אבל לא יכול לענות על זה עכשיו. הייתי כאן שש עונות וזה אומר הרבה. אני לעולם לא סוגר דלתות במקומות שנהניתי בהם והיה לי טוב. אף פעם אי אפשר לדעת לגבי העתיד".

היית הצלחה או כישלון?
"שאחרים יגידו, לא אני".
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ