ב"ש איבדה שליטה, בית"ר השתוללה, מכבי חיפה נרגעה ומכבי ת"א הרוויחה

סיכום כל שערי המחזור ה-3 בליגת העל
הכישלון באירופה הכניס את השוק לסחרור והחלון הוכיח שהיעדר ניהול מקצועי גורם לתלות מוגזמת בסוכנים. האלופה עברה מהפכה, סגניתה פעלה תחת מגבלות, הירוקים חסכו ולוזון בנה סגל לא מאוזן. אוזן מנתח
קיץ מאכזב מאוד עבר על הכדורגל הישראלי. יכולת חלשה במוקדמות המפעלים האירופאים הביאה לכך שאין לנו נציגה בשלבי הבתים. אחת הסיבות לנפילה, מעבר לירידה הדרסטית ברמת הזרים שמגיעה לכאן ובקיפאון ברמת השחקן המקומי, היא חוסר תכנון וחוסר סדר ברוב הקבוצות, מה שהפך את חלון ההעברות הנוכחי לאחד המעניינים בשנים האחרונות.

החלון הראה שוב את הצורך העמוק בסדר וארגון בכדורגל הישראלי. העובדה שברוב המועדונים מקבלי ההחלטות המקצועיות בנוגע לרכש הם הבעלים, שעם כל הכבוד (ויש כבוד) הם אולי אוהדי כדורגל, אבל לא אנשי מקצוע בתחום הכדורגל (הגיע זמן להבין שכדורגל זה באמת מקצוע) ובוודאי שלא מנהלים מקצועיים שמגובים במחלקות סקאוט מסודרות, שחושבים על צרכי המועדון שנים קדימה (כולל מחשבה על שילוב שחקני נוער בקבוצה הראשונה) ולא מתנהלים לפי קפריזות של מאמן/בעלים זה או אחר. בנוסף, היעדר ניהול מקצועי גורם לתלות מוגזמת בסוכנים, שהם כמובן בעלי אינטרסים מובהקים, שפוגעת בקבוצות וברמת השחקנים שמגיעים.


עוד נקודה. באנגליה היטיבו להבין שברגע שחלון ההעברות גולש לתוך מחזורי הפתיחה, נוצר כאוס. העונה זה נעצר וחלון ההעברות נסגר לפני פתיחת העונה. אצלנו זה חשוב שבעתיים בגלל שהקבוצות מתמודדות באירופה כבר בתחילת חודש יולי וחשוב שהן יגיעו לשם במוכנות מקסימלית. טוב יעשו אם גם אצלנו יישרו קו עם הליגות הגדולות באירופה ויסיימו את חלון הקיץ לפני פתיחת הליגה, בכדי לגרום לקבוצות להתחיל את ההכנה כמו שצריך, ולהתנהל כמו מועדוני כדורגל מסודרים שמקבלים החלטות בקיץ ולא בשליפה תוך כדי תנועה.

הפועל באר שבע: לפני שנפרק את זה לזרים ולישראלים נתחיל בשורה התחתונה – עשרה שחקנים הצטרפו (ארבעה מהם בשנת תשע"ט) ולא פחות מ-17 עזבו (מתוכם שניים מהמצטרפים). האלופה עברה קיץ רע במיוחד. פתיחת העונה החלשה בכל המפעלים וההבנה שבסגל הנוכחי אין לה סיכוי ממשי לזכות בעוד אליפות, הביאה את אלונה ברקת למהלכים אגרסיביים ויקרים לקראת סיום החלון ששינו את הקבוצה ב-180 מעלות. כארבעה מיליון יורו, סכום חסר תקדים במונחים של העברות בתוך הליגה, הביאו לטרנר את נייג'ל האסלביינק ודיא סבע.



נייג'ל האסלביינק. עשרה שחקנים הצטרפ לבאר שבע הקיץ (לירון מולדובן)

זרים - ב"ש זכתה באליפות עם שני זרים משמעותיים בלבד, כשהיה ברור שהמשמעותי שבהם - טוני וואקמה, לא ימשיך. אם אם זה משיקולים כלכליים של המועדון (אחרי חמש שנים בארץ משלמים על שחקן זר מס כישראלי) ואם זה מרצון של השחקן להתקדם מקצועית וכלכלית. ב"ש רצתה להיפטר מפקהארט (והצליחה), מקורהוט (לכן החתימה את שיימן כבר בינואר) ומיגל ויטור לא רלוונטי לפחות עד ינואר. האלופה הביאה את ג'וליאן סטו (30), לו רזומה של עונה אחת בלבד בליגה הראשונה בצרפת (בה ירד ליגה ושיחק בעיקר כבלם וכמגן ימני). לא ברור מדוע הוא הובא ולא ברור לאיזה תפקיד. בהמשך היא ניסתה להחתים את שטקוס, אבל העסקה התפוצצה רגע לפני חתימה ועל הדרך החל אפקט דומינו של שוערים. חיימוב נשרף מבחינת המועדון, משום מה ב"ש מיהרה להביא את אנסטיס, שוער שלא שיחק מאז נובמבר והרקורד שלו כשוער ליגה ראשונה היה דל למדי (בן 27, 44 הופעות בליגה הראשונה ביוון), למרות שאריאל הרוש היה כבר אז על המדף. אחרי ההתרסקות בזאגרב, הרוש הגיע ולאחר רכישת בית"ר על ידי חוגג, לויטה הגיע כתחליף לגורש. ארבעה שוערים ועדיין לא בנינו סוכה.

לזכותה של האלופה, היא הבינה שמחלקת הסקאוט שלה לא טובה בשנים האחרונות (מיגל ויטור הוא היוצא מן הכלל) והיא נופלת שוב ושוב עם זרים שמגיעים לראשונה לארץ, אז היא החליטה להביא זרים שכבר עשו משהו בישראל. סאבו הוא רכש טוב, שאמור לאזן את הקישור של בכר ולספק לו את האלמנט שהיה חסר מאז עזיבת הובאן. האסלביינק הגיע כמחליף של וואקמה למרות שהם לא משחקים באותו תפקיד. ההולנדי פחות אפקטיבי כשחקן כנף והרבה יותר משמעותי מאחורי החלוץ, בעיקר אם ב"ש תשחק על מעברים בדומה למה שהצליח לה כל כך בפלייאוף בעונה שעברה.

ישראלים - ב"ש שברה את השוק עם עסקת דיא סבע, אולי הישראלי היחיד בליגה שאפשר להגיד עליו שהוא סוג של שובר שיוויון. חן עזרא ועדן בן בסט טובים לסגל, אבל אף אחד מהם לא באמת מהווה שדרוג משמעותי. העזיבה המפתיעה ביותר, שלא לומר תמוהה, הייתה של אחד המצטרפים הקיץ, שמואל שיימן, דווקא אחרי הפציעה של אורן ביטון, מה שהשאיר את ברק בכר ללא מגן שמאלי טבעי מלבד קורהוט, שכלל לא נמצא בכושר משחק.


מהלך לא ברור. שמואל שיימן לפני שעזב לבית"ר ירושלים (אודי ציטיאט)

בפן החיובי – אלונה ברקת הבינה שאם לא תעשה מהלכים דרסטיים ותתקן את הטעויות של הקיץ, יעלה ככל שיעלה, אין להפועל באר שבע שום סיכוי להניף את הצלחות בפעם הרביעית ברציפות.

בפן השלילי – אסור למועדון כמו ב"ש להתנהל בדרך בה הוא התנהל הקיץ. התנהלות יהירה משהו, בלי אופק, הכנה מאוחרת והרבה שליפות מהמותן. הגיע הזמן שב"ש תמנה מנהל ספורטיבי, תקים מחלקת סקאוט ראויה וכבר מעכשיו תסמן זרים פוטנציאליים לקראת העונה הבאה כדי להגיע מוכנה וחזקה בחודש יולי, ולתת לעצמה סיכוי אמיתי להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות. וב"ש חייבת להבין שמי שיביא אותה לשם ויעשה את ההבדל, הם לא השחקנים הישראלים, אלא הזרים.

מכבי ת"א: השינוי הגדול בסגנית האלופה התרחש בצוות המקצועי. אחרי שש שנות ג'ורדי קרויף, החל עידן בן מנספורד ו-ולדימיר איביץ'. הצהובים פעלו תחת מגבלות הפייר פליי הפיננסי וכך הרוויחו את שחקני הבית המוכשרים (חלקם באיחור קל של כמה שנים).


הבולט מבין השחקנים שחזרו מהשאלה. דן גלזר (אודי ציטיאט)

זרים – מכבי הבינה שהיא חייבת לחזק את מרכז ההגנה והביאה את ז'איר אמאדור, בלם מצוין, מליגה שמאוד דומה לליגה שלנו בסגנון, הליגה הספרדית השנייה (בלמים נוספים שהגיעו משם והצליחו כאן מאוד ולא במקרה - אברהם פאס, סזאר ארסו וחסוס רואדה) אחרי שעלה ליגה עם הואסקה. המגן השמאלי אנריק סבוריט הובא מאתלטיק בילבאו ולמרות שברקורד שלו 23 הופעות בהרכב של הבאסקים בליגה הבכירה בספרד, עד עכשיו הוא פחות מרשים (כנראה אחת הסיבות שדוידאזה הוחתם כגיבוי). יחד עם פרדראג ראיקוביץ', מכבי מחזיקה בשלושה זרים בעמדות ההגנה. החיזוק ההתקפי היחיד הוא צ'יקו אפואדו, שהגיע מהליגה הטורקית השנייה ונראה שהוא בהחלט מתאים לליגה שלנו ויכול לתרום כמות דו ספרתית של שערים.

ישראלים – הרכש הבולט בגזרה הזו הוא איתי שכטר, שהובא גם מתוך ידיעה שווידאר קיארטנסון יימכר בקרוב מה שאכן קרה. מכבי ת"א לא הצליחה להנחית זר בעמדת החלוץ פעולה שתעניק לשכטר, לפחות עד חודש ינואר, את עמדת החלוץ המוביל. חמישה שחקנים חזרו מהשאלה (דן גלזר הבולט מביניהם) וארבעה שוב הושאלו/עברו לבני יהודה בעסקת מאור קנדיל.

בפן החיובי – מכבי הרוויחה את שחקני הבית, שאמנם קיבלו את ההזדמנות בגלל ההגבלות שחלו על המועדון, אבל ספק שחלקם ימשיכו להוביל את הקבוצה גם בשנים הבאות.

בפן השלילי – לא הצליחו למנף את ההשקעות הגדולות בקיארטנסון (נמכר בהפסד) וראיקוביץ', שלא הצליח לעשות את הקפיצה שציפו ממנו ובעקבות כך גם לא הצליח, לפחות עד כה, להיכנס לנעליו של ולדימיר סטויקוביץ' כשוער הראשון של נבחרת סרביה.


לא עומד בציפיות. פרדראג ראיקוביץ' (אודי ציטיאט)

מכבי חיפה: הגענו לקבוצה השקטה של החלון. אחרי שנים של תהפוכות והחתמות בעייתיות, הקבוצה מהכרמל לא הוציאה שקל על דמי העברה.

זרים – עיקר המאמץ היה להיפטר מהחוזים של קאיו ואתנסיאדיס, כשגם קוסטדינוב נפרד מהקבוצה. חיפה הביאה שני זרים אפריקאים בהשאלות, מנדג'ק וסומא, ואת קראמר שהגיע בהעברה חופשית. מינימום סיכונים. ההחלטה היחידה שמעלה סימני שאלה היא השארתו של אטיין ריינן, שלא הרשים בהזדמנויות שקיבל בעונה שעברה ולמרות חזרתם של חבשי וארד, קיבל חוזה לעונה נוספת.

ישראלים – ארבעה שחקנים חזרו מהשאלה, כשהבולט הוא עאיד חבשי שקיבל את עמדת הבלם הפותח של הירוקים באיחור של שלוש שנים. כמו כן, חיפה הרוויחה מהבלגן בב"ש כשקיבלה את חיימוב, שוער ליגה מצוין (למרות הטעות מול בני יהודה), שאמור לייצב את העמדה המשמעותית.


העמדה הבעייתית ביותר במכבי חיפה. פרד רוטן (מאור אלקסלסי)

בפן החיובי – חיפה חסכה הרבה כסף ולא רק עם הזרים, היא גם נפתרה מהחוזים הבעייתיים של בן הרוש, דמארי ובוזגלו. כמו כן, היא חזרה להתבסס על שחקני בית מוכשרים. במידה ושלושת הזרים החדשים יתבררו כהצלחה, הקבוצה בהחלט יכולה לחזור למאבק על כרטיס לאירופה ולהכין בסיס שבעזרת תוספות נכונות עשוי להיאבק על תואר בעונה הבאה.

בפן השלילי – עמדת המאמן נשארת הבעייתית במכבי חיפה. הקבוצה לא נראית מאומנת, משחקת כדורגל נטול מעוף ואנחנו לא רואים התפתחות חיובית בשמונת החודשים שההולנדי מנווט את הספינה. יהיה מעניין לראות האם רוטן ימשיך לקבל את האמון מאלאך, גם אם התוצאות יבוששו להגיע.

ביתר ירושלים: אחרי שאלי טביב עזב ושוב השאיר קבוצה מרוסקת ללא שלד ניהולי ובמצב מקצועי ירוד, הגיע שבוע לפני פתיחת הליגה משה חוגג והכניס את חלון ההעברות לסחרור. בית"ר צריכה לנסות להשתמש בעונה הזו כפלטפורמה לבניית קבוצה חזקה בעונה הבאה. לעשות שנה שקטה, להתחיל לבנות שלד ישראלי טוב (איינבינדר זה צעד ראשון חיובי בכיוון) ולחפש כבר מעכשיו את הזרים שיובילו את הקבוצה בעונה הבאה חזרה לכיוון מאבק האליפות.


צעד חיובי ראשון. דן איינבינדר (בית"ר ירושלים - האתר הרשמי)

זרים – כל העוגנים מהעונה שעברה עזבו (נשאר רק סילבסטר שהגיע בינואר) ואחרי השחרור (התמוה משהו) של קרלוס קוויאר, ביתר נשארה עם שלושה זרים בלבד - סילבסטר, טיירה שהגיע מק"ש וקונטה שאמור לחזור מפציעה בקרוב. בהחלט משאיר לקבוצה אופציות לחיזוקים בחלון של ינואר.

ישראלים – 12 שחקנים חדשים הגיעו לקבוצה, כשהבולטים שבהם הגיעו מהיריבה/חברה הפועל ב"ש. גורש, איינבינדר ושיימן אמורים לשמש כעוגנים בעמדות שלהם. מצד שני, בית"ר, שפעלה תחת לחץ גדול, החתימה בעיקר שחקני קישור והתקפה שדורכים אחד לשני על האצבעות, והשאירה הגנה דלילה ופגיעה. מגן שמאלי טבעי אחד בלבד בסגל, כשגם עמדת המגן הימני מאוד בעייתית ותלויה לחלוטין במצבו של קונטה. יהיה מעניין לראות את ההתמודדות של גיא לוזון עם העומס של שחקני ההתקפה שלו ואיך הוא מייצר איזון בסגל הבעייתי שעומד לרשותו.

בפן החיובי – בית"ר ניצלה, לפחות כרגע, מהגורל האובדני של קבוצות בעידן פוסט טביב.

בפן השלילי – אמנם ביתר הייתה בלחץ של זמן, אבל היא הייתה חייבת לנסות לייצר סגל קצת יותר מאוזן גם במחיר של ויתור על שמות גדולים. גם השחרור של קוויאר וההבאה של בן חיים במקומו יכול להתברר כטעות.


צירופו עלול להתברר כטעות. טל בן חיים (עדי אבישי)
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • נים
    3
    אנג'ר
    1
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ