מכבי ת"א גדולה על הליגה, אך רחוקה מלהיות גדולה

הפועל תל-אביב – מכבי תל-אביב 1:1. אמנם הפועל השיגה את שער השוויון שלה כאשר מכבי נותרה בעשרה שחקנים (לאחר הרחקתו הבלתי מוצדקת של איתי שכטר), אבל יאמר מיד: היא הייתה ראויה לנקודת הליגה. כבר מרגעיו הראשונים של הדרבי היו אלה האדומים שהסתערו על הכדור, השקיעו את כל מירצם וכוחם, ואולי אף הפתיעו בכך את המכבים.

שחקני הפועל הגיעו למשחק טעונים באנרגיות גבוהות, ומצאו מולם קבוצה שהירבתה במסירות רוחב ובמסירות לאחור. הדברים בלטו במיוחד במחצית השניה, שהייתה כל כולה הפועל. היה זה ללא ספק משחקה הטוב ביותר העונה, בדיוק כפי שניתן לקבוע שהיה זה משחקה החלש ביותר העונה של מכבי. ואם לסכם, הרי פער הנקודות שייצרה לעצמה מכבי מהמקום השני בטבלה, מוכיח שאכן היא גדולה על הליגה, אבל רחוקה מלהיות קבוצה גדולה.

הפועל באר-שבע – מכבי חיפה 2:0. מאמן האלופה, ברק בכר, כבר אמר את מה שאנחנו יודעים מזמן: אם בשלוש העונות הקודמות כמעט הכל הצליח לה, הרי העונה התהפכו היוצרות. באה מכבי חיפה, ניצלה זאת והמשיכה את מסע ההתאוששות הבולט מאז בואו של מרקו בלבול. הירוקים אינם בשיאם, אולם כושרם הספיק כדי לנצח בבירת הנגב, ולאיים על המקום השני בטבלה. אגב, חשוב שחיפה תשמור על פרופורציות. בכל קטגוריה היא עדיין רחוקה מאד ממכבי תל-אביב. דבר נוסף שברור: הפועל באר-שבע ממש במצוקה. נכון לעכשיו היא אף אינה בשישייה הראשונה ויש לראות בכך עדות נוספת לחולשתה. כדור השלג מתגלגל ומי יודע היכן יעצר.

בואטנג חוגג. המשחק הטוב ביותר של האדומים העונה (עדי אבישי)

בית"ר ירושלים – קרית-שמונה 0:0. שוב התברר שהביתיות אינה גורם משמעותי במשחקה של הקבוצה הבית"רית, ואל לה להתלונן על התיקו מול קרית-שמונה. אם לדייק, הרי במחצית הראשונה היו אלה דווקא שחקני הקבוצה האורחת שיצרו את ההתקפות המסוכנות. העובדה שלא הצליחו להכניע את שער בית"ר נובעת ממשחק מרושל ולא אינטיליגנטי של חלוצי הקריה. עם טיפה של חוכמת משחק הם יכלו לעשות את הדרך לצפון הרחוק כשבאמתחתם כל שלוש הנקודות.

ירושלים שיפרה יחסית את יכולתה במחצית השניה, כשהיא נהנתה מהרוח הגבית, אבל גם היא הסתבכה בעמדות מהן ניתן להבקיע שער. פרדי פלומן, שהגיע מחדרה, פתח בהרכב ואולם בקושי הורגש ובמאזנו בעיטה אחת מצוינת לעבר השער, בעיטה שלרוע מזלו חסרה את הדיוק הנחוץ. בניון בבכורה המחודשת שלו במדי המנורה נכנס רק בחצי השעה האחרונה, לכן אין לבוא אליו בטענות. עם זאת, ניכר לעין שהקבוצה כולה אינה במיטבה, ובהתאם לכך גם מיקומה בטבלה.

הפועל רעננה – בני יהודה 0:0. נקודה יקרה מפז לרעננה, בטח כאשר במקביל ספגו בני סכנין ואשדוד הפסדים. 0:0 אינה התוצאה הכי מרתקת בכדורגל, ובכל זאת עדיין היא מעניקה כאמור נקודה גם לבני יהודה, השומרת, ובצדק, על המקום השני בטבלה.

מימר. קבוצתו לא התרגשה (מאור אלקסלסי)

הפועל חדרה – בני סכנין 1:2. סיפור הסינדרלה של ליגת העל עדיין חי, קיים ונושם, וכל כולו שייך להפועל חדרה. מיקומה בצמרת הוא באמת בבחינת סנסציה של ממש. אולי סכנין חשבה שיהיה ביכולתה "להפתיע את המפתיעה", אלא שחדרה אינה רוצה להתעורר מחלום מדהים שהוא המציאות בכבודה ובעצמה.

מכבי נתניה – מ.ס. אשדוד 0:1. בינתיים נתניה עושה את שלה והניצחון מעניק לה, לפחות זמנית, מקום בפלייאוף העליון. אשדוד לעומתה נושאת על גבה את הליגה כולה ומודעת טוב יותר מכל אחד אחר לחומרת מצבה.

הפועל חיפה – מכבי פתח תקווה 2:4. אם מישהו חשב שחילוף מאמנים הוא פטנט מוכח, התברר שטעות בידו. מוראד מגמאדוב הגיע במקום אלישע לוי, בתקווה לשנות את מצבה של מכבי פ"ת, אלא שהפועל חיפה התרגשה פחות וזכתה בניצחון מוחץ. לקבוצה שמבקיעה ארבעה שערים ישנן תמיד סיבות טובות לאופטימיות. למי שסופגת ארבעה שערים יש תמיד מקום לדאגה.