אחרי שבועות ארוכים של דשדוש ובעיקר חוסר יציבות, המשחק אמש (שני) הוא בעיקר הוכחה שבאר שבע מתחילה להתייצב. לא כדאי להתלהב יתר על המידה, אין כאן יכולת יוצאת דופן, אין כאן פרמטרים מלהיבים, אבל יש כאן קבוצה קצת יותר בטוחה, קצת יותר רגועה וכזו שנמצאת במגמת עליה.
אני בספק אם היכולת הזו תספיק להצלחה בפלייאוף העליון, כשאני אומר הצלחה בנקודת הזמן הזו זה אומר מקום שני. בעיניי כרגע באר שבע פחות טובה ממכבי חיפה ובעיקר ממכבי נתניה אבל פער הנקודות כמובן מחיק.
ברק בכר צריך לשמוח ממגמת העלייה והיכולת של הקבוצה שלו אבל בהתחשב בעובדה שבאר שבע הייתה במקומות כל כך נמוכים השנה, עקומת השיפור לא מספיק חדה וההתקדמות איטית מדי, אבל מבחינתה כל עוד זה קורה תוך כדי ניצחונות, דיינו.
לא פחות טובה ממכבי חיפה ומכבי נתניה. הפועל באר שבע חזרה על עצמה (דני מרון)
ניתן היה לחשוב שאחרי שני ניצחונות רצופים ומשחק ביתי בטרנר מול יריבה לחוצה כשבאר שבע כבר הבטיחה את מקומה בפלייאוף, נראה את נציגת בירת הנגב משחקת טוב יותר.
אז נכון, באר שבע נלחמה קצת יותר היו לה יותר דקות טובות מהרגיל אבל הדרך עוד ארוכה מאוד, גם אמש היא הפסידה במרחק הכולל שעשו שחקניה וקשה להבין איך האלופה מפסידה בתחום הזה כל העונה.
במבט מפוכח יותר אפשר לחלק את המשחק לשניים, המחצית הראשונה הייתה בשליטה כמעט מוחלטת של באר שבע אבל פרט לשני מצבים במצבים נייחים היא לא הצליחה לייצר הרבה ולהפוך את השליטה להזדמנויות מול השער, שטקוס כמעט ולא נגע בכדור במחצית הראשונה. לעומתה, המחצית השנייה כולה הייתה עם יתרון ברור של האורחים מחיפה.
המנוחה עשתה רק טוב למאור מליקסון (לירון מולדובן)
מימר שינה את המערך ולקח את השליטה במרכז ואילולא יכולת גבוהה של אוהד לויטה חיפה הייתה עולה ליתרון. מה שבא שבע יצרה במחצית השנייה זה כמה התקפות מתפרצות במהלכן היא הצליחה גם לכבוש.
האם זה יספיק כדי לייצר הצלחה בפלייאוף לקחת את המקום השני ואת הכרטיס האירופי? כרגע אני בספק, אבל בשבוע הבא ובהמשך העונה עם חזרתם של מיגל ויטור ומיכאל אוחנה באר שבע בהחלט יכולה להפוך עצמה לטובה יותר.
בנוסף, המנוחה שנכפתה על מאור מליקסון עשתה לו כנראה רק טוב – הוא חזר רעב יותר אל הדשא ובעיקר התנהל על המגרש כמנהיג של הקבוצה. בכר חזר למערך עם שני שחקני כנף ושם בעיניי טמון הפתרון אבל שם יש לבכר גם בעיה.
מצד אחד ניב זריהן הוא שחקן הכנף האמיתי היחיד בקבוצה (בהעדרו של עזרא) ולכן כל כך חשוב שהוא ישמור על בריאותו וגם שישחק, הוא פתח את המשחק מצוין אבל אחר כך נחלש. מהצד השני מאור מליקסון צוות לאגף השמאלי אבל הקפטן הוא לא שחקן כנף אמיתי ולכן הרבה מאוד פעמים הוא בא למרכז לסייע בניהול המשחק שם הוא מרגיש הכי נוח, הניצוצות של הכושר הטוב שראינו אתמול מצידו של מליקסון הם בשורה מצוינת לבאר שבע.
אוהד לויטה נמצא כעת בעין הסערה בבאר שבע, מצד אחד הוא מציג יכולת פנטסטית וגם אמש בעיניי חצי מהנקודות שייכות לו אבל הוא מרגיש את הלחץ מאריאל הרוש, בינתיים הוא עומד בזה בצורה מעוררת כבוד ובאר שבע מרוויחה תחרות בריאה על עמדת השוער.
יוצר תחרות בריאה בשער של האלופה. אוהד לויטה (דני מרון)
מי שנמצא בכושר לא טוב הוא אורן ביטון המגן הצעיר שתמיד ידענו שלוקה ביכולתה ההגנתית הפך להיות נקודת תורפה גדולה מאוד, כל הליגה תוקפת את באר שבע דרך האגף השמאלי וביטון הצעיר מתקשה להתמודד, לא לחינם שוב ושוב מכניס ברק בכר את אריק סאבו לעמדת הקשר השמאלי גם שזה לא תפקידו במטרה לסייע לביטון, הדבר המדאיג מבחינת ביטון היא עובדה שהוא לא קורא טוב את המשחק, המיקום שלו יוצר חורים ואלו דברים שהרבה יותר קשה ללמד בשלב הזה.
מי שערך שיפור משמעותי במשחקים האחרונים הוא מרואן קבהא שקיבל העונה הרבה מאוד ביקורות על יכולתו, גם כאן ממני, אבל חייבים לומר בכנות הוא נמצא בכושר נפלא והתרומה שלו לייצוב הקישור ומשחק ההגנה היא גדולה מאוד, הוא נותן את כל כולו על המגרש ואת זה צריך להעריך.
נמצא בכושר נפלא. מרואן קבהא עם אריק סאבו (דני מרון)
אם יש דבר אחד שהוא חייב להקפיד עליו הוא לא להיכנס להרפתקאות טכניות, הוא מחפה בצורה טובה על העליות התכופות של אוגו, והפך להיות האיש שסותם את החורים במרכז המגרש.
ולגבי המשחק נגד הבא נגד סכנין שיסכם את העונה הסדירה – מי שראה את בני סכנין בשבועות האחרונים רואה שיפור גדול ביכולת הקבוצה כך שלמרות המיקום הנמוך כשחרב הירידה מונחת על צווארה סכנין יריבה קשה מאוד בטח במגרש הביתי שלה, זה עשוי להיות מבחן כוח אמיתי לשיפור המקצועי והמנטלי של באר שבע ניצחון רביעי רצוף ערב היציאה לפגרה יעניק ביטחון גבוה לשחקנים ואולי יביא גם לשיפור גדול יותר ביכולת.
מה דעתך על הכתבה?