מסאי אל העבר: דגו יצליח להחזיר לשרצקי את שמחת החיים?

מסאי דגו
מסאי דגו | מאור אלקסלסי

אחרי ארבע עונות שהסתיימו בפלייאוף התחתון, איזי רוצה להחזיר סוף סוף קריית שמונה אל קדמת הבמה. האם המאמן הצעיר הוא זה שיצליח להיות האיש שיסחוף את הקבוצה מגבול הצפון אל קצה גבול היכולת? מוטי חביב מנתח

דקות אחרי שקריית שמונה הבטיחה במחזור הנעילה של העונה שעברה את ההישארות בליגת העל, צלצל הטלפון של איזי שירצקי. על הקו היה יענקל’ה שחר, שבירך את הבעלים של קריית שמונה על ההישרדות.

שרצקי, עדיין מתנשף כאילו הוא עצמו רץ 90 דקות מול בני סכנין, ומזיע כאילו יצא מסאונה יבשה, השיב: “תודה יענקל’ה, תודה. אני לא מאחל לך שתעבור את זה. תאמין לי”.

שרצקי, אחד הבעלים הוותיקים בנוף הכדורגל הישראלי, ובוודאי מהססגוניים שבהם, לא רוצה עוד שיחת טלפון כזו בחודש מאי 2020. הקבוצה שלו סיימה אומנם את ארבע העונות האחרונות בפלייאוף התחתון, אבל 90 דקות גורליות כמו שהיו לו בדוחא הוא בוודאי לא זוכר. זה היה באותו שבוע שבו החליט לפטר את המאמן תומר קשטן בעקבות ראיון עיתונאי ומינה תחתיו “מאמן מבית”, שמעון הדרי. הימור נועז שלא כל אחד היה לוקח, אבל שרצקי כמו שרצקי כבר פיטר את ברק בכר שלושה מחזורים לפני סיום העונה ולא התרגש.

מרבית המאמנים שהדריכו בשנים האחרונות בקריית שמונה היו צעירים, וחלקם אפילו חסרי ניסיון. בכר בכלל קפץ מעמדת עוזר המאמן, בני בן זקן ניתר מקבוצת הנוער, גם סלאח חאסרמה קיבל הזדמנות לעמוד על הקווים. גם תומר קשטן כמובן, וגם עבור חיים סילבס זו הייתה הקבוצה השנייה בסך הכל באימון בוגרים בליגת העל. עכשיו התגלית היא מסאי דגו.


איזי שרצקי. עכשיו התגלית היא מסאי דגו (מאור אלקסלסי)

רק בן 33, בלי עבר של כדורגלן מהשורה הראשונה, ניסה פעם להעלות את הפועל כפ”ס (אבל קטעו לו את החלומות באמצע), ואחר כך ניסה להשאיר את הפועל אשקלון בליגת העל והבין שמדובר בחלום בלהות. את העונה שעברה העביר בהפועל פ”ת, שפתחה עונה במקום האחרון עם מינוס 11 נקודות וסיימה במרחק 15 נקודות מהמקום האחרון.

“אני יודע שלא הוכחתי את עצמי יותר מדי בליגת העל”, אמר דגו לאחר שמונה למאמן קריית שמונה, אבל מיהר לעדכן: “הוכחתי את עצמי במקומות קשים עם נקודת פתיחה קשה”, והתכוון כמובן בעיקר להפועל פ”ת. על קריית שמונה אמר אז דגו: “אני לא חושש לאמן את קריית שמונה, אני חושב שזה אתגר גדול, עולם אחר ומאמין שאעמוד בציפיות”.

לדגו שמורה התווית של “המאמן בן העדה האתיופית הראשון בליגת העל”, בדיוק כמו שחאסרמה מחזיק בתווית “המאמן הערבי הראשון בליגת העל”, ובשני המקרים זכות הראשונים שייכת לשרצקי. דגו לא מתלהב מהטייטל, בטח לא משתמש בו, ובכל הזדמנות שיש לו הוא מדגיש: “כולנו ישראלים”. לפי המידע שיש לו, אין אפילו מאמן נוער מהעדה. מאז אחיו הגדול ברוך דגו, והכדורגלן זיו קבדה בצפרירים חולון ואחר כך הפועל ת”א, מוצף הכדורגל הישראלי שחקנים מוכשרים מבני העדה האתיופית, וקפטן הפועל חדרה מנשה זלקה הוא אפילו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל.

קריית שמונה נפרדה בקיץ משני שחקני מפתח שהיו לה בעונה שעברה: הקשר עדן שמיר הלך בדרכם של בכר, שיר צדק, וובה בראון, גיא חיימוב, אורן ביטון ונייג’ל האסלבנק שנחתו בנגב, וכן מהטרינידדי לוי גרסיה, שנרכש ע”י בית”ר ירושלים. גם חאג’י ברי שהגיע באמצע העונה שעברה חזר לארה”ב ומשחק בליגה השנייה. הוסיפו את הפרישה של שמעון אבוחצירה, את המעבר של חגי גולדנברג להפועל חדרה, את הוויתור על לירוי צעירי ואת החזרה של הספרדי חורחה מורסיו לרקראטיבו הואלבה מהליגה השנייה בספרד, ותקבלו את המצב החדש של מילוי השורות.


מהפכה בסגל. מסאי דגו (לירון מולדובן)

שלושה זרים, כולם שחקני קו קדמי, הם החידוש הכי מרענן בצפון, בעיקר לנוכח ההבהרות שהגיעו מהקבוצה בשבועות האחרונים לפיהם האלבני ואלון אחמדי לא יהיה חלק מהקבוצה העונה.

השם הלוהט ביותר שנחת בגליל העליון הוא בלי ספק האירי קיליאן שרידאן שמגיע מווילנגטון האוסטרלית, אבל אל דאגה, הוא מכיר מצוין את התנאים והטמפרטורה. היו לו שלוש שנים בפולין, ואחר כך ארבע שנים עם שני גביעים באי השכן בחלוקה שווה בין היריבות השנואות אומוניה ניקוסיה ואפואל ניקוסיה. הוא שיחק בסקוטלנד גם בקילמרנוק, גם בסנט ג’ונסטון, גם במות’רוול ואפילו בסלטיק. באנגליה הוא היה עם פלימות’ בצ’מפיונשיפ ובבולגריה הוא היה שותף לזכייה בגביע המדינה את צסק”א סופיה. קצת יותר מדי מעברים, קצת יותר מדי מדינות, אבל אולי קריית שמונה תתאים לו.

חלוף נוסף הוא סיגון ג’יימס אדניי, ניגרי בן 26, בעל רגל ימנית אימתנית שמגיע מגאבלה האזרית שם הפציץ עשרה שערים. הוא לא יתרגש מכמות הצופים הדלה של הצפוניים, כי גם באזרבייג’ן הכיל האצטדיון שבו שיחק 1,000 מקומות ישיבה. באלבניה הוא שיחק בלאצ’י, שהודחה בחודש שעבר מהליגה האירופית ע”י הפועל ב”ש, אבל גם שם הוא זכה בגביע.

חלוץ שלישי הוא קוסטה ריקני, ג’ון ג’יירו רואיז, בן 25 שלא שכנע בעונה שעברה בארצו, וגם קודם לכן לא עשה חיל במשך שנתיים בערב הסעודית וגם לא בכוכב האדום בלגרד. בבלגיה זוכרים אותו לטובה כששיחק באוסטנד וגם במוסקרון. בליל הצרפתית לא השתלב, וכל כרטיס הביקור הזה בשבע עונותיו כמקצוען.


בעל רגל ימנית אימתנית. אדניי

בתחילת ההכנות לעונה הזו דובר על הפחתה בתקציב לעומת העונה שעברה. “הכי גדול שלי אי פעם”, אמר שרצקי, אבל אצל הבוס הפילנתרופ אי אפשר להבטיח שבמהלך העונה הוא לא יכניס את היד לכיס קצת יותר עמוק.

דגו הוא מאמן של סטטיסטיקות ומשתמש בתוכנות מיוחדות. הוא יצפה במשחק של קבוצה יריבה במשך יומיים, ואחר כך יעביר את ההוראות לחניכיו במשך מקסימום רבע שעה. הוא לא מאמין ב”שטיפת מוח” ארוכה לשחקנים.

על המגרש הוא אוהב שהשחקנים שלו יעשו לחץ. השאלה הגדולה היא עד כמה הוא יסתדר עם הלחץ שיהיה עליו.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי