מקצועית, ארגונית ומחשבתית: מכבי רומסת את הפועל, וזה לא ישתנה בקרוב

play שחקני מכבי תל אביב חוגגים
שחקני מכבי תל אביב חוגגים | דני מרון
מכבי תל אביב - הפועל תל אביב 0:3 03:43

ההגמוניה בדרבי החליפה הרבה ידיים לאורך השנים, אבל מעולם ומשום צד לא הייתה עליונות כמו שהצהובים מציגים מול האדומים במפגשים האחרונים. רון עמיקם מסכם

1. כמעט שש שנים עברו מאז הניצחון האחרון של הפועל תל אביב בדרבי, וזה מרגיש כמו נצח. בפעם האחרונה שמכבי ת”א הפסידה, ערן זהבי כבש עבורה את שער הכבוד. מאז היה הדרבי עם פואד, ה-0:5, הפועל ירדה ללאומית וחזרה. שש שנים זה המון זמן. ועושה רושם שזה לא הולך להיפסק בקרוב.

גם הפועל פעם לא הפסידה כמעט שש שנים בדרבי. זה קרה בין השער של אבי כהן שהטיס אותו לליברפול לבין הצמד של מיקי בן שטרית. בזמן הזה, הפועל לקחה אליפות אחת. לא שלוש (ותכף ארבע) כמו של מכבי כעת, והיא לא רמסה את מכבי (חוץ מהדרבי של שבתאי לוי) כמו שמכבי רומסת אותה היום. לא רק מקצועית, אלא גם ארגונית, כלכלית, ניהולית ומחשבתית.
 

מכבי הביסה את הפועל 0:3 זה לא רק כותרת מהדהדת, זו נראית כבר דרך חיים. הפועל עלתה לדרבי כדי לא לקבל בראש, לא כדי לנצח, והיא התחננה לשריקת הסיום. אם זה היה תלוי בחלק מהאוהדים שלה, היא לא הייתה מופיעה למשחק מול הפועל חדרה בשבת רק כדי להימנע מעוד שני דרבים בפלייאוף. 

שחקני מכבי ת”א חוגגים (דני מרון)

2. מכבי הגיעה לדרבי כדי לרמוס. חייבים לומר שעד להרחקה של שי אייזן, לא שהמשחק היה שקול, פשוט לא היה משחק. מכבי באה כדי לרמוס אבל לא הצליחה להתניע, הייתה לא מדויקת. מול מערך ה-4-1-4-1 של הפועל מכבי הציבה רק שלושה שחקני הגנה. כן, יגידו מיד, שלושה בלמים, מערך של חמישה שחקני הגנה. לא, מכבי הציבה מול כוח אש של עומר דמארי (לא של 2014, של 2020), שלושה שחקני הגנה. אנדרה ג’ראלדש ויונתן כהן היו משני צידיו של קו האמצע, על קווי האורך, כשדן גלזר מכסה לבד את כל האמצע. זה לבד היה משפיל.

היו רגעים במחצית השנייה שהזכירו את משחק הבכורה של פטר בוס מול מכבי חיפה. כל מכבי, חוץ מהשוער דניאל טננבאום, הייתה בחצי המגרש של הפועל. אמאדור היה אחרון, טיבי וסבוריט השתתפו בהנעת הכדור בהתקפה. וזה במצב של 0:3, כשהפועל פשוט מנסה למזער נזקים.

וזה לא היה רק יתרון טקטי, איכותי, מערכתי. מכבי רצתה יותר בכל רגע של המשחק. היא התנפלה, היא חטפה, היא לחצה, שחקנים שלה ניסו להרים את הקהל ודרשו עידוד. כשהפועל תנתח את שש השנים האלה, ואולי יותר, היא תצטרך להתמקד בדבר הזה. בזמן שהיא מחליפה בעלים ומאמנים וסגלים ושחקנים, מכבי מעמיקה דרך. אי אפשר לשנוא יותר את היריב כשאתה עסוק כל הזמן בהישרדות. זו מלחמה שאין עם מי לצאת אליה. 

שחקני הפועל ת”א מאוכזבים (דני מרון)

ראיתי בימי חיי הרבה דרבים. ההגמוניה החליפה ידיים, לפעמים גם התנחלה בצד אחד. כזה דבר לא ראיתי. מכבי לא ברמה של הפועל 2010, אבל גם הקבוצה ההיא לא התייחסה למכבי כמו שמכבי מתייחסת להפועל בדרבים האחרונים. 

3. לניר קלינגר היו שתי דוגמאות הפוכות מול שתי קבוצות צמרת כדי לתכנן איך ישחק בדרבי. מול מכבי חיפה הוא שיחק פתוח וחטף חמישייה, מול בית”ר ירושלים הוא בא למזער נזקים ויצא מנצח.

מול מכבי ת”א משחקים לא כך ולא כך. מכבי לא חששה לרגע מהיריבה. עם מערך מתבטל שכזה אי אפשר לעלות בדרבי. גם בימים הכי עגומים של כל אחת משתי הקבוצות, לדרבי היא עלתה אחרת. לדרבי עולים כדי לנצח, כי לא סתם אומרים שלדרבי חוקים משלו. גם בדרבי לפני שש שנים הפערים בפתיחה היו עמוקים, בטח בדרבי של פאביו ג’וניור. לדרבי הזה הפועל עלתה כאילו יש לו חוקן משלו, ובאמת, היא נראתה כמו לפני טיפול חוקן.


ולדימיר איביץ’ ניר קלינגר (דני מרון)

מכבי התחילה את העונה כשיונתן כהן סוחב אותה קדימה. אחר כך הצטרף אליו עומר אצילי והתחרות הסמויה ביניהם רק עושה למכבי טוב. אייל גולסה כבר הפך את זה למשולש.  

במושגים של הפועל שי אייזן כנראה הוא חניך מצטיין. קלינגר הציב עליו את מלאכת הבלימה בקישור מול המשולש המפלצתי של מכבי. כשאצילי חטף מאייזן, בדרך לאדום, אייזן היה עם הגב למגרש. אי אפשר להחזיק קישור עם גב למגרש. האדום הציל את אייזן. הוא נראה כמו עופר וילנצ’יק ב-0:5 של מכבי חיפה על מכבי ת”א בקריית אליעזר ב-1994. כאילו הוא היה הוראה טקטית בפני עצמה שאיביץ’ שרטט על הלוח. 

כשהכלים הטקטיים ספורים, והקבוצה משחקת חזק ולפעמים קצת מלוכלך, והקהל שר שירי שואה, זו תמונה כוללת עגומה ביותר. רק לפני 10 שנים (ושלושה ימים) יצא מבלומפילד שמעון ציטרון, מגדולי אוהדי הפועל השורשיים, כשהוא מקלל שהפועל ניצחה בדרבי רק 2:4 אחרי שהובילה 0-3 כבר לאחר חצי שעה של משחק. “חשבתי כבר שאראה בימי חיי תגמול על ה-0:5”, הוא קונן בזעם. בדרך הזו, ספק אם יראה פעם תיקו.  

4.מבחן בלומפילד בלי חניה הגיע אתמול לשיאו. משחק של 26 אלף צופים, תל אביביים ברובם, ביום חול, בשעות העומס. לקח לי שעתיים מפתח תקווה, ועוד עם תו חניה. אני לא רוצה לדמיין אפילו מה עבר על אחרים שלא קיבלו מפרץ חניה ברחוב הפלך. ועכשיו, עם נגיף הקורונה המתפשט, אין פועלים סינים להשלים את עבודות הרכבת הקלה, ואוקטובר 2021 יהיה עוד מעט מאי 2022 ומי יודע איפה זה ייעצר.

יונתן כהן נאבק עם מוטי ברשצקי (דני מרון)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי