“יש לנו הלקאה עצמית. משתחווים למאמן במסיבת עיתונאים, ואז קוברים אותו”

אנדי הרצוג, אלון חזן
אנדי הרצוג, אלון חזן | אודי ציטיאט, סקופיה

"לא נותנים הזדמנות לרוטנשטיינר, כמו שלא נתנו לאוחנה", "להחליף את הרצוג? בחיים לא אצעק מהעמדה שאני נמצא בה שמגיע לי", "יש לנו סיכוי טוב להיות ביורו". אלון חזן, עוזר מאמן הנבחרת, בראיון

לאלון חזן היו כמה הזדמנויות לדחוף את עצמו לתפקיד מאמן הנבחרת, אבל בכל פעם שהגיעה ההזדמנות – הוא בחר להדגיש את המונח מאמן זמני. כשעוד מאמן עזב את הנבחרת, חזן תמיד היה שם בשביל ההתאחדות, אבל אף פעם לא נכלל ברשימת המועמדים הסופיים שלה.

כעת, כשמשבר הקורונה לא פסח גם על נבחרת ישראל, המשחק הגורלי מול סקוטלנד נדחה בפעם השנייה ברציפות וחוסר הוודאות סביב עתידה וסביב עתיד המאמן והמנהל המקצועי שלה בוודאי לא מוסיף אחרי קמפיין מקצועי כושל. אנדי הרצוג, המאמן שעמד על הקווים בקמפיין הזה, מתייעץ לא מעט עם עוזרו, שעשוי לעמוד בעצמו על הקווים מול סקוטלנד כמאמן זמני במידה והאוסטרי אכן לא ימשיך בנבחרת. גם הפעם, חזן מתעקש להשתמש במונח מאמן זמני. “בחיים לא אצעק מהעמדה שאני נמצא בה כרגע שמגיע לי”, הוא מסביר בראיון. “בחיים אני לא אחשוב שאני ראוי להיות במקום אנדי. אני נמצא פה כדי להיות העוזר הכי טוב שהוא יכול לבקש. אני לא יכול לשבת ולחשוב שאני יכול לעשות את העבודה במקומו. זה לא הוגן ולא מכובד”.

הכדורגל חסר לו מאוד. “זה ענף שאני נמצא בו מגיל 13 ברציפות. ככדורגלן, כמנכ”ל, כמאמן, כאיש נבחרות. כל מה שעוטף את הכדורגל, אני נמצא בתוכו. מכאן, אתה יכול להבין כמה אנשים חיכו למשחק מול סקוטלנד”, הוא מסביר. “כשהיינו רחוקים ממרץ ולא הייתה קורונה, אנשים לא נתנו לנו סיכוי. פתאום, עם הקורונה, אותם אנשים אמרו ‘רגע לפני אפשרות היסטורית, המשחק נדחה’. פתאום אנחנו כן רלוונטיים? אז אולי זה טוב, החזירו את האמון בנבחרת”.

“פתאום, עם הקורונה, אנחנו כל רלוונטיים?” (אודי ציטיאט)

איך הרגשת אחרי ששמעת על דחיית המשחק?

“ככל שהתקרב חודש מרץ, כבר ידענו שהאפשרות שהמשחק יתקיים היא אפסית. זה נדחה ליוני, האופטימיסטים חשבו שנחזור לשגרה, אבל אז זה כבר נדחה לשלב מאוחר יותר, בין ספטמבר לנובמבר. גם אנשים שאוהבים את המשחק ועוסקים בו ורוצים לעשות היסטוריה, מבינים שהמציאות מביאה אותנו למצב שבו הכדורגל הוא רק משני, כי החיים חזקים מהכל. הדחייה הזאת קשה, אבל היא מתקבלת על הדעת. קשה לשחק כשיש לך כמות כזאת של נדבקים ומתים. צריך להגיע לדשא רק כשאתה יכול להתעסק בזה מאהבה, לא בחרדה, לא בחשש ופחד”.

הגרלת ליגת האומות הביאה את סקוטלנד, צ’כיה וסלובקיה. בית קשה יותר.

“זה בית מאוד טריקי. אנשים אומרים: בסך הכל לא קיבלנו את האריות, את אנגליה וגרמניה, זה בסך הכל סלובקיה, צ’כיה וסקוטלנד. הלו, אלה הסוס השחור של כל נבחרת בעולם. אין להם מעמד יוקרתי, אבל רשימת שחקנים בטופ של הכדורגל. שמע, צ’כיה וסלובקיה אדירות. אבל עם כל הכבוד לזה, צריך להתרכז במשימה החשובה, במשחק מול סקוטלנד. הוא יכול ליצור, בעזרת השם, אפשרות למשוכה השנייה. זה יכול לשנות את פני הדברים במדינה, לא רק בספורט. עם כל הכבוד לליגת האומות, שתיערך בסמוך. קודם זה”.

 אין מצב שליגת האומות תיפתח לפני הפלייאוף?

“לא נראה לי. אם יגיע תאריך של משחק מול סקוטלנד, לא יהיה מצב שישחקו את ליגת האומות לפני. ככל שהוא יידחה, גם ליגת האומות תידחה קדימה. הרביעי בספטמבר זה ממש לא תאריך סופי. אופ”א דוחה דברים, היא לא תאפשר מצב כזה”.

במצב כזה, המפגש מול סקוטלנד בפלייאוף ייערך אחרי המשחק הראשון מולה, זה לא טעם לפגם?

“טעם אדיר לפגם, אלא אם יחליטו שהמשחק הזה יכריע גם את הפלייאוף. בציניות כמובן”.


גם הביקורות בעבר לא היו מוצדקות” (מאור אלקסלסי)

בוא נדבר על הקמפיין האחרון. מקום חמישי, בבית עם סלובניה וצפון מקדוניה. לא שאלה נבחרות שצריך לזלזל בהן, אבל אלישע לוי וגוטמן חטפו טונות של ביקורות על קמפיינים פחות רעים.
“אני לא חושב שזה נכון להשוות. גם הביקורות בעבר לא היו מוצדקות כלפי המאמנים הישראלים. יש לנו בישראל תכונה של הלקאה עצמית. מאמן מנצח משחק, אז מוחאים לו כפיים ומשתחווים במסיבת עיתונאים ואז קוברים אותו”.

אתה בוודאי מתכוון לגוטמן. אבל הרצוג ייזכר כמי שלא הצליח לעשות יותר.
“מה שאכזב אנשים, זה סיום הקמפיין. בתחילת הקמפיין היה כדורגל מצוין, השגנו תוצאות טובות. אני חי את הכדורגל הישראלי. בהפסדים הייתה אכזבה, אבל אנשים אמרו: ‘הרגשנו גאווה לראות כדורגל התקפי’, בהפסד לסקוטלנד וגם לסלובניה, שניהם בתוצאה 3:2, אנשים הרגישו שיש נבחרת, כזו שמנסה לנצח – בניגוד לקמפיינים קודמים. זה נתן תחושה שאנשים נהנים לראות את הנבחרת. הדבר ששינה את תפיסת הקמפיין הוא המשחק מול פולין בארץ. קיבלנו רביעייה, לא היינו קיימים במחצית השנייה. אבל גם מול צפון מקדוניה, לא שיחקנו. זה העיב על כל הקמפיין. תמיד זוכרים את הצעד האחרון. אנשים מאוכזבים כי סיימנו במקום נמוך. אם היינו מסיימים במקום השלישי, היו מבקרים כי הפסדנו בבית ולא הגענו למקום השני. הכל נמדד באם אתה מצליח לשבור את הסטגמטיות של 50 שנה בלי קמפיין משמעותי. כצוות, רצינו שאנשים יחזרו להאמין בנבחרת. וזה קרה”.

ספגתם 18 שערים, זאת ההגנה הכי גרועה שאני זוכר בנבחרת בעשור האחרון.
“זה עוול לומר שלא הייתה הגנה. כי על מה מסתכלים? על רביעיית ההגנה, או החמישייה. הבעיה לא הייתה שחקני ההגנה, אלא משחק ההגנה. אנדי לוקח בחשבון שאנחנו משחקים טיפה יותר הרפתקני כי אנחנו שווים שער בכל מקום. אחרי סקוטלנד ישבנו והגענו למסקנה שצריך לשפר את ההגנה, רק בעבודה אפשר לעשות את זה”.


“זה עוול לומר שלא הייתה לנו הגנה” (דני מרון)

השער מול לטביה הוא מראה לקמפיין כולו מבחינה ההגנתית.
“גם במשחק מולה, תראה מה קרה. אנחנו משחקים טוב, אבל לא ידענו להיות נבחרת שעושה קפיצה ויודעת לא רק איך להגיע להבקעת שערים אלא לדעת איך לשמור על עצמה. בהתקפה היו גם המון שחקנים שרצו לצאת קדימה, אבל לא ידענו לעשות את משחק ההגנה. אנחנו לא באים בטעות לשחקן ספציפי. זה עניין של ביצה ותרנגולת, מה קדם למה, משחק ההתקפה היה פחות טוב בקמפיינים הקודמים כי שמו דגש על ההגנה, או משחק ההגנה הפחות טוב הקמפיין הזה בגלל משחק ההתקפה. אנדי אוהב לתת יצירתיות לשחקנים שלו, אף אחד לא ייקח לו את זה. יש רגעים שאתה בא ואומר שזה מצליח, ויש שפחות. אנחנו שוברים את הראש מה לעשות לקראת סקוטלנד”.

בוא נדבר על השורה התחתונה. נכון, משחק ההתקפה היה מצוין, אבל נקודה משש מול צפון מקדוניה, אפס מפולין, חצי מדינה קוראת לו להישאר אחרי הפסד לסלובניה. אולי לקחו את מסע היחצנות רחוק מדי?
“לא תמצא בעם היהודי שניים יושבים מסביב לשולחן עם דעה זהה. קשה למצוא קונצנזוס. באותה תקופה היו כאלה שרצו לראות את הנבחרת ממשיכה עם אנדי ואחרים לא”.

אנדי צריך להמשיך?
“אני מאוד אוהב אותו. הוא גם בנה כאן משהו, וגם יכולה לקחת את הנבחרת קדימה, אז הוא צריך להישאר. בסוף אני עוזר מאמן, אני לא קובע. יש אנשים בהתאחדות שקובעים”.


חזן: “הרצוג צריך להישאר” (לירון מולדובן)

בעבר היו הזדמנויות שלא היה מאמן, ובכל זאת לא רצית. באת רק כממלא מקום.
“בעבר היו, אבל בחרו בי להוביל את הנבחרת כמאמן זמני שזו מחמאה. אני צריך לדעת את מקומי. הוא עושה הכל להיות הכי טוב, אנדי”.

בוא נדבר על האוסטרי השני, וילי רוטנשטיינר. הוא לא הטביע את חותמו עדיין.
“אלי אוחנה הביא את הנבחרת לאליפות אירופה אחרי הרבה שנים, אז באו חכמולוגים ואמרו שזה מקרי. למה? כי זה אלי אוחנה. במקום לתת לו מחמאות, אמרו שזה מקרי. כשרוצים לבנות דרך, שואלים איפה הדרך. צריכים להיות פעם אחת סבלניים. וילי מנסה לבנות דברים שלא היו כאן שנים. צריך טיפה סבלנות. לא נותנים לו הזדמנות”.

אתה יודע שהוא לא יישאר כאן שנים.
“מה זה משנה? מה שחשוב הוא אם הוא יצליח להשאיר מורשת. הוא הגיע ואמר ‘אני הולך להיות פה עד גיל 90?’, הוא רוצה שהכדורגל ירוויח ממה שעושה עכשיו. המטרה היא לומר בעוד כמה שנים שזה התחיל פה. הוא איש ברמה הכי גבוהה. אני לא צריך לפרגן לו, כי הוא כזה”.

היורו שהיה אמור להיפתח ב-12 ביוני השנה ייפתח ב-11 ביוני 2021 ויסתיים כעבור חודש. כמה זה מאכזב?
“זה מאכזב, אבל כמו שזה מאכזב את שגיא מוקי שאין אולימפיאדה. בסופו של דבר התכוננו ליורו שלא שבטוח שהיינו אמורים להיות שם. יש לנו סיכוי טוב להיות שם”.


“איש ברמה הכי גבוהה” (אודי ציטיאט)

סיכוי טוב?
“למה לא? אתה חושב שאנחנו באים למשחקים ומתפללים לנס?”.

לא, אבל אתה מכיר את נורבגיה וסרביה?
“זה לא משנה. במשחק אחד, הוכחנו לעצמנו שאנחנו מסוגלים להתעלות. זה לא בית של עשרה משחקים”.

אם תנצחו את סקוטלנד וגם את גמר דרג C, תעפילו ליורו. הסיכוי קטן, זה נכון. אבל ממתינות שם אנגליה, קרואטיה וצ’כיה, אותה תפגשו גם בליגת האומות.
“אתה לא בא למרתוניסט לפני שהוא מתחיל את המרתון, ואומר לו שבקילומטר ה-41 יש מהמורה בכביש. כשנגיע לזה, זו חגיגה אחת גדולה. תן לי להיות חלק מזה, ונסתדר עם כל דבר. המטרה הראשונה – סקוטלנד”.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי