שלום לוועדת האיתור ומועדים לשמחה. מכיוון שאני לא סגור אף פעם מי בוועדה ומי לא, מי פרש ומי חזר ומי נשאר, אקרא לה בקיצור "ועדת עופר". תודו שיש לזה ניחוח של ועדה ממלכתית. תכל'ס, אתם באמת ועדה ממלכתית. אתם עשויים להשפיע על מצב הרוח הלאומי בשנתיים הקרובות, אז דיר בלאק, הרכיבו את משקפי קריאה. כמה דברים לתשומת לבכם.
לפי הידיעות/השמועות האחרונות, מיד אחרי החגים – שזה ממש עוד מעט – יודיע יו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני למאמן הלאומי אלישע לוי על סיום דרכו כמאמן הנבחרת. לי אישית חבל שאלישע נפל לפח הזה, כי נבחרת ישראל הפכה להיות בית קברות למאמנים, והוא רק בן 60. היה לו עוד עשור בערך לתת ברמות הגבוהות בישראל. הנזק גדול מהעתיד. קחו את זה בחשבון, אתם צריכים מאמן נבחרת, לא ברירת מחדל.
עוד עניין שאתם צריכים לקחת בחשבון הוא שבשנים האחרונות משרת מאמן הנבחרת בישראל הפך להיות פרס על מפעל חיים. מאמן שלקח אליפויות וגביעים והצליח לא רע באירופה מקבל ג'וב בהתאחדות, בשכר שאולי הולם את היקף העבודה, אבל לא הולם שום מאמן נבחרת בסדר הגודל שלנו בעולם. "מאמן נבחרת" זה תואר, כמו באוניברסיטה, אז רוב הסניורים שמקבלים את המשרה בולעים את הגלולה, וצועדים עם הנבחרת יד ביד לעבר השקיעה.
אלישע לוי. היה יכול לתת עוד עשור ברמות הגבוהות (אודי ציטיאט)
יש גם את המקרים שבהם מביאים מאמן זר, אבל השמות שעפים באוויר הם שמות של מאמנים שעברו כאן כמאמני קבוצות או שמות שמביאים סוכנים. אף פעם לא הביאו לכאן מאמן שמומחה לאמן נבחרות לאומיות זניחות. מה לעשות, זה מה שאנחנו: נבחרת לאומית זניחה. מאמנים כאלה, אגב, הם היקרים ביותר, אבל הם מאמני נבחרת. באמת מאמני נבחרת.
על פי הידוע, הגרעון שנוצר בתקופת היו"ר הקודם חוסל. נדמה שבמסגרת תחומי הטיפול של ההתאחדות לכדורגל, לא באמת נשאר הרבה חוץ מאשר הנבחרות הייצוגיות. הגיע הזמן להשקיע: במסגרת המקצועית, במסגרת התיירותית – לא ישנים בסט. גאלן כשמשחקים בוואדוז, גם השב"כ יכול להתאמץ למצוא מקום לינה סביר, שלא לדבר על משחק בערב שבת והימנעות מטיסות בשבת. זו כבר בדיחה – ובמסגרת התדמיתית.
תפקיד ההתאחדות הוא לא רק למנות מאמן נבחרת, אלא גם להבטיח לו סביבת עבודה מיטבית, כך שיש צורך להשקיע בקירוב הנבחרת לעם, בזמינותה, בנגישותה. יש כל כך הרבה דברים שהם מעבר לתפקיד ועדת האיתור, שצריך עוד טור בשביל זה. אבל באנו לאתר מועמד, ולהלן צרור תובנות.
מאמן נבחרת הוא לא מאמן קבוצה: הנבחרת היא כבר לא חלון ראווה לכדורגל המקומי, ולא רק בישראל. הנבחרת היא לא שירות לאומי, היא מסגרת שבה מקבצים שחקנים מכל רחבי העולם שהמשותף להם הוא דרכון אחד. כאן לא מתחזקים מוצב וגם לא מגנים על המולדת.
אוהדי נבחרת ישראל. להחליט מה רוצים (ערן לוף)
לכן, אם מבקשים ממאמן שיברור שחקנים על פי מחוייבות, הוא יישאר בלי שחקנים. ביום שני תפגוש הנבחרת את ג'רארד פיקה, קנאי קטאלוני שמתעב את הממסד הספרדי ומגיע לנבחרת כי הוא מייצג שם את עצמו. קחו את זה בחשבון – שחקן הנבחרת לא מייצג כבר מדינה, הוא מייצג את עצמו. וזה לבד יוצר מחוייבות. האגו של כדורגלן צמרת מספיק גדול. אל תתנו לו להרגיש מילואימניק, אחרת הוא ינשור.
תחליטו מה אתם רוצים: לעלות ליורו, להחזיר את הקהל, או ליהנות מכדורגל. כשתהיו סגורים על המטרה העיקרית, תחפשו את המאמן המתאים. יש בליגה מספיק מאמנים שמומחים לכל אחד מהדברים. אף אחד מהם לא עומד בסטנדרט של "מפעל חיים". אתם גם לא צריכים להיות נעולים על גיל. יופ היינקס עשוי לחזור מפרישה כדי לאמן את באיירן מינכן בגיל 73. לא בוחרים מאמן לפי שנת לידה, אלא לפי דרך עבודה.
והכי חשוב, תבחרו מאמן בלי אגו שיכול לחבר חדר הלבשה. בלי אימונים קבועים, במסגרת שהיא זניחה ביחס לכל דבר אחר, עם אנשים שצריכים לטוס הלוך ושוב אולי רק כדי לשבת על הספסל, צריך שהמאמן יידע לנהל בני אדם, לא רק לאמן קבוצה. קחו את הזמן, אין לחץ. יותר נמוך מאיפה שהנבחרת נמצאת, באמת שכבר קשה להגיע.
מה דעתך על הכתבה?