המבוגר האחראי: הרצוג לא מתחמק מהבעיות בנבחרת ובכדורגל הישראלי

אנדי הרצוג
אנדי הרצוג | דני מרון

חצי מהליגיונרים לא מקבלים דקות בקבוצותיהם, אלה שמשחקים בארץ תקועים ואף נציגה מקומית כבר לא תשחק באירופה העונה. האוסטרי מבין את זה - ומגיע לו להתגבר על המכשולים ולנצח. ענבל מנור תומך במאמן הנבחרת

ערן זהבי הוא לא בן אדם שבורח מהאמת. בטח לא כשמדובר בכדורגל הישראלי, בטח לא כשמעמידים אותו בפני שתי הבעיות המרכזיות שמלוות את צמד המשחקים הקרוב. אחת: “לא נראה טוב שאין לנו נציגות בשלב הבתים”. שתיים: “המצב בו שחקני נבחרת לא מקבלים דקות בקבוצות שלהם לא אידיאלי. זה לא ישמש תירוץ לאף אחד”.

מבחינה מקצועית, נקודת הפתיחה לפני המשחקים החשובים מול צפון מקדוניה וסלובניה לא טובה בלשון המעטה. מסביב לזהבי יש יותר מדי שחקנים בכירים שמגיעים ללא דקות משחק משמעותיות או בכושר אישי ירוד. יותר מאי פעם, נבחרת ישראל תהיה תלויה בפנומן שלה. זהבי רגיל למצב, אבל הייתה בו הכנות להגיד בצורה עדינה מה שהרבה מאוד מפחדים להגיד – הכדורגל הישראלי במצב לא טוב.

למעשה, נוצר כאן מצב מוזר. בעבר הלא רחוק, על רוב רגעי השמחה הקולקטיביים בכדורגל הישראלי היו אחראיות הקבוצות. גם במהלך קמפיינים קסומים כאלה ואחרים ובתקופות בהן היו לישראל ליגיונרים בכירים ומצליחים באירופה, הנבחרת רשמה אכזבות. והנה, בתחילתה של שנה שנייה ברציפות ללא נציגה בשלב בתים כלשהו, העיניים נשואות לנבחרת ישראל שתציל את הכבוד.

ערן זהבי. “זה לא ישמש תירוץ לאף אחד” (דני מרון)

היא תצטרך לעשות את זה עם שלל בעיות בסגל. אריאל הרוש שיחק משחק ליגה אחד מאז סוף ינואר, לאלי דסה אין קבוצה, בירם כיאל לא שיחק העונה ולא לגמרי כשיר, ביברס נאתכו חתם רק לאחרונה בפרטיזן ולא עשה הכנה עם קבוצה, דור פרץ נראה כמו צל של עצמו, מונאס דאבור טרם התלבש למשחק בסביליה, וגם לעומרי בן הרוש ותומר חמד – מהמנוסים בסגל – חסרות דקות.

אלו נתוני פתיחה בעייתיים מאוד, אבל לא נדירים. הם מאפיינים נבחרות ממדינות עם ליגות לא בכירות שמוציאות הרבה שחקנים החוצה לליגות בכירות יותר, כמו סלובניה למשל. הבעיה בנקודת הזמן הנתונה היא שישראל גם לא מוציאה הרבה שחקנים החוצה וגם לא מצליחה לייצר מספיק אלטרנטיבות ראויות מתוך הליגה. כך נוצר מצב שמאגר השחקנים שיכולים לעזור ברמה הבינלאומית לא מספיק גדול.

כמה נקודות לזכותו של הרצוג: הוא נאמן לדרך שלו ולשיטת המשחק בצורה מוחלטת, בנה היררכיה ברורה ולא מושפע מדבר. בשל כך הוא הצליח להעלים כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי את השאלה: “למה שחקן איקס לא זומן?”. הקו שלו סופר ברור ולכן הזימונים כמעט לא מפתיעים. כולם יודעים שמי שלא מתאים ל-3-5-2 לא יהיה בסגל. מבחינת המאמן אין מקום, או שאולי אין שחקן, ששווה לסטות בשבילו מהדרך, לזרוק אותו למים ולעשות איתו ניסויים.

בירם כיאל. לא שיחק הרבה זמן (דני מרון)
בירם כיאל. לא שיחק הרבה זמן (דני מרון)

הרצוג לא מתחמק מהבעיה ומדבר עליה בכל מפגש עם התקשורת וגם בשיחות אישיות. לחלק מהשחקנים התקועים ניסה לעזור וזרק מילה. הוא נמצא עם אצבע על הדופק עוקב אחרי כל הליגיונרים ולפעמים מדבר עם אנשי מקצוע בקבוצות שלהם. הפתרון שלו לבעיה שנוצרה הוא להמשיך ולא לבצע צעד דרסטי. אם תשאלו אותו, הוא יענה שהיה רוצה לקבל סגל מלא ליגיונרים, אבל יותר מזה היה מעדיף את הבכירים שלו בפורמה. כרגע, אין לו לא את זה ולא את זה.

כמו זהבי, גם הוא יודע שהמצב לא יהווה תירוץ. כרגע, האמון הציבורי בהרצוג גדול כל כך עד שהצעד שלו לא עורר ביקורת. הרצוג קנה את כולם באחידות, בהמשכיות ובכנות שלו. אבל בישראל כמו בישראל, יהיה מי שישתמש במצב הסגל ככלי נשק נגד המאמן הלאומי אם התוצאות הקרובות לא יהיו טובות.

אי אפשר לנתק לגמרי את מצב הנבחרת ממצב הקבוצות. נקודת המוצא הבסיסית היא שהכדורגלן הישראלי צריך במות איכותיות להראות את היכולות שלו. זה לא קורה מסיבות שונות. הקיץ האחרון היה בעייתי. מכבי תל אביב נכשלה. השאר אמנם הודחו בידי יריבות עדיפות, אבל לפחות במקרה של הפועל באר שבע וגם של בני יהודה אי אפשר להתעלם מהקלות שבה זה קרה. להגיד “אלו הפערים” זה לחזור 20 שנה אחורה ולהתעלם ממה שקורה בכל רחבי אירופה.

שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים. נכשלה מול קבוצות שהיתה אמורה לעבור (דני מרון)

בזמן שלישראל אין כבר שנתיים נציגה בשלב הבתים של הליגה האירופית, דודלאנז’ מלוקסמבורג העפילה לשם פעמיים וכך גם קרבאח ואסטנה. לקפריסין היו שלוש נציגות, לסלובקיה שתיים וגם לרומניה ולהונגריה. לנתון העובדתי הזה יש שורה תחתונה ברורה – אנחנו הולכים אחורה ומסביבנו מתקדמים. אי אפשר ולא צריך להתחמק מזה או לייפות את זה.

יש שלל סיבות למצב של הקבוצות, ובראשן חוסר היכולת להיות מוכן ביולי-אוגוסט בואך תחילת ספטמבר. יש עוד. ליגת כלוב הזהב שהכסף בה גדול מדי תוקעת שחקנים. השכר של הבכירים כאן ודמי ההעברה שמשולמים בתוך הליגה חסרי פרופורציות מול איך רואים אותנו ומעריכים אותנו כלכלית בחוץ. כך נוצר מצב ששחקנים מעדיפים להישאר, או שהם יקרים מדי כדי להימכר וההתקדמות שלהם נפגעת.

עכשיו היוצרות התהפכו. במקום לצפות מהשחקנים להביא את מה שהולך להם בקבוצה לנבחרת, הציפייה היא שבנבחרת יילך להם מה שלא עובד עד עכשיו בקבוצה. צפון מקדוניה היא נבחרת בעלייה, שבנויה על דור צעיר מוכשר ובראשם אליף אלמאס שעבר הקיץ לנאפולי, כמה ותיקים ועוד שחקנים שפזורים במקומות בהם שבעו מהשחקן הישראלי. ובכל זאת, הרצוג ביגר את הנבחרת מבחינה מנטאלית ושינה את ההתייחסות שלה בדיוק למשחקים מסוג זה – כאלה שחייבים לעבור מול יריבות שאסור לזלזל בהן, אבל גם לא צריך להשפיל בפניהן מבט.

הרצוג. אחד מאנשי המקצוע המשפיעים שעבדו פה (עדי אבישי)
הרצוג. אחד מאנשי המקצוע המשפיעים שעבדו פה (עדי אבישי)

מגיע להרצוג לצלוח את המשחק הזה כי אם נעלה ליורו או לא, האיש הצליח לעשות מה שרבים לפניו נכשלו – הוא החזיר לעם את האמון בנבחרת. הפסד סתמי לצפון מקדוניה, שנתיים אחרי המשחק ההוא בחיפה עם זהבי והסרט ושהוריד אותנו לנקודת שפל, יכתים את אחד מאנשי המקצוע המשמעותיים והמשפיעים שעבדו פה אי פעם.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי