50 שנה לבכורה של ישראל במונדיאל: גיורא שפיגל בראיון

נבחרת ישראל מקסיקו 1970
נבחרת ישראל מקסיקו 1970 | Getty Images

יובל למשחק נגד אורוגוואי בגביע העולם במקסיקו 1970, אחד מכוכבי הנבחרת סיפר בתכנית הספורט של 103FM: "במחצית ישבנו עם בלון חמצן בגלל הגובה, במשחקים נגד שבדיה ואיטליה היינו יותר משוחררים וראו את זה"

היום (שלישי) מציין הכדורגל הישראלי 50 שנה למשחק הבכורה של נבחרת ישראל בגביע העולם, אז פגשה את אורוגוואי במסגרת מונדיאל מקסיקו 1970, הראשון והיחיד של ישראל מאז ועד היום. לכבוד המאורע, אחד הסמלים של הכדורגל הישראלי ומכוכבי אותה נבחרת ששיחקה במקסיקו, גיורא שפיגל, התראיין בתכנית הספורט של 103FM.

כיצד נערכה הנבחרת למונדיאל: “התכוננו בגובה כדי להיות מוכנים למשחקים בגובה. כמה שנים לאחר מכן, די הרבה שנים לאחר מכן, הבנתי כמאמן שאימון בגובה יכול לעשות טוב מאוד לשחקנים מבחינת כושר גופני אם יודעים איך לעשות את זה – אבל אז היינו פחות מתוחכמים. התאמנו בקולורדו, היינו מוכנים, היינו קבוצה טובה עם כושר גופני טוב. במחצית ישבנו עם בלון חמצן. פעם גם לא הייתה בעיה לקחת את הנבחרת לחודש, חודשיים או לכמה זמן שצריך וזה היה חשוב – אם זה הגביע העולמי היחידי שהשתתפנו בו עד היום, אז זה היה חשוב”.

מה הם ידעו על אורוגוואי: “האמת? לא ידענו כלום. זה גם היה הקושי של שפר, כי הוא לא ידע כלום על היריבה. במנהרה לפני המשחק ראינו את השחקנים של אורוגוואי והיה שם חלוץ אחד שהיה הכוכב שלה, אבל חוץ ממנו לא הכרנו את השחקנים. לא ראינו את היריבות משחקות קודם, אז זו הפתעה. היום היו אומרים שאי אפשר לשלוח סקאוטים וכו’, אבל אז זה היה המצב וזה היה בסדר גמור כי אני חושב שגם אותנו לא הכירו”.

סגנון הכדורגל הדרום אמריקני: “שיחקנו מאוד חלש נגדם, כי לא הכרנו כלום. מי שעשה את ההכנה הנכונה זו אורוגוואי, קבוצה מאוד נוקשה ואגרסיבית שלא נתנה לנו לנשום. אנחנו חשבנו שהגענו לגביע העולמי אז באנו ללמד את כולם איך משחקים כדורגל בישראל. שיחקנו בהכנה בארצות הברית נגד אוניברסיטאות, לא עשינו משחקי הכנה. גם אפשר להפסיד לאורוגוואי 2:0, אבל האמת היא שהמשחק היה חלש וכל הזמן רדפנו אחריהם וקיטרנו לשופט”.

השיפור ביכולת נגד שבדיה ואיטליה: “היינו קצת בהלם קרב במשחק הראשון, לא ידענו איפה אנחנו נמצאים. זה בכל זאת הגביע העולמי וישראל, מדינה קטנה עם כדורגל של חובבים, היא אחת מה-16. אחרי המשחק הראשון הבנו, ושפר הבין יותר טוב מכולנו, שיש לנו יכולות ואנחנו צריכים להציג אותן – יש קבוצות יותר טובות ומפורסמות מאיתנו, אבל יש לנו יכולות ואנחנו צריכים להוציא אותן. היינו יותר משוחררים במשחקים הבאים ואמרנו לעצמנו ‘בואו נראה מה אנחנו יודעים’. הייתה לנו טכניקה טובה והיינו שחקנים מנוסים שמסוגלים לעשות דברים שהקבוצות האחרות לא הבינו שיש אפשרות כזו. נגד איטליה ושבדיה היו לנו הזדמנויות לנצח”.

הכדורגל המודרני: “לקחו את המשחק לרמה אחרת, לרמה שהיא לא של צניעות וזה מה שגמר את המשחק כי זה משחק פשוט. אפשר לאמן את השחקנים למשחק מהיר, יש המון שיטות לעשות את זה, אבל אז לא היו תנאים להכין קבוצה לכל כך הרבה משחקים בעונה. לא היה סגל של 40 אנשים, היינו דואגים לא להיפצע, תזכרו שבכלל לא היינו מקצוענים אז. ברמה הטכנית, אם אי אפשר להגיע לשלמות גם בכאלה תנאים, זה מעורר ספקות ושאלות”.

על כך שישראל לא העפילה מאז לטורניר גדול: “אני הייתי בטוח שנגיע לגביע העולמי או לאליפות אירופה. מהעמדה שלי אני לא יכול להשפיע על אף אחד ממקבלי  ההחלטות. אני חושב שהמדינה שלנו מיוחדת, כי מצד אחד היא צעירה, אבל מצד יש אנשים ערמומיים עם שכל. היינו צריכים לקחת סגנון משחק ולהתאים את עצמו לנבחרת לאורך השנים, כך שכל הנבחרות ישחקו באותו הסגנון ואז גם נוכל לחשוב מה חסר. למה שלנו לא יהיו שחקנים עם יכולות גופנית טובה? אנחנו לא גזע אחר, זה הכל עניין של קביעת מטרות, תכנון, איך בונים שחקנים ומה עושים כדי שהם יגיעו לרמה יותר גבוהה”.


גיורא שפיגל. “יש אנשים ערמומיים” (ניר קידר)

כיצד בונים שחקנים: “עד גיל 15 אי אפשר באמת לדעת אם שחקן יהיה שחקן, כי הגוף משתנה וזה מצב בעייתי. צריך לקחת שתי אליפויות עולם ושתי אליפויות אירופה כפרויקט ולבנות תוכניות לטווח ארוך”.

אם הוא מתגעגע לכדורגל: “יש לי אתר אינטרנט שעושה לי טוב, אני כל הזמן לומד, מתחדש ומסביר לאנשים שאי אפשר לקחת שחקן ולהגיד שהוא יהיה שחקן בגלל שהוא מצייץ, אלא כי צריך ללמד את הילדים. אני רואה כדורגל ונוסע הרבה לליון, שם שיחקתי, צופה באימונים של צעירים ורואה מה הם עושים שם”.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי