נתחיל עם המשחק שנעל את המחזור, בו הגיעה ביתר ירושלים לנתניה להתארח אצל המוליכה, מכבי ת"א. שתי הקבוצות פתחו במערכים דומים של 4:3:3 כשהשוני נמצא רק במבנה הקישור. מכבי ת"א פתחה עם פרץ וגלזר כשני קשרים אחוריים כשמיכה לפניהם, בעוד ביתר פתחה עם סירושטיין כקשר אחורי, כשורד ואיינבינדר לפניו.
במחצית הראשונה שתי הקבוצות ביטלו אחת את השנייה, כשדווקא ביתר הייתה יותר מסוכנת במעברים אבל סבלה מקבלת החלטות רעה מאוד של השלישייה הקדמית שלה בפעולה האחרונה. מכבי מנגד, לא הייתה חדה, בעיקר במרכז השדה והיחיד שהיווה סיכון מבחינת ביתר היה אופאדו, שנראה נהדר בעמדת החלוץ. המחצית השנייה נפתחה בשליטה של הצהובים שהרימו קצב ואגרסיביות, התחילו לחטוף כדורים ולצאת גם עם שני המגנים קדימה כשפרץ מרווח את הבלמים לקו 3 (איביץ' שוב מראה גיוון בתבניות ההתקפה שלו, אחרי שבשבוע שעבר מי שיצר את קו השלוש בפתיחת ההתקפה היה סאבוריט).
קלינגר ניסה להגיב וללחוץ גבוה ושילם ביוקר. במהלך שהתחיל בראיקוביץ' ופיבן, לקח 30 שניות ועשר מסירות והסתיים בדחיקה של מיכה לרשת. אחרי השער, איביץ' חיזק את מרכז השדה כשהכניס את ריקן הנייד, דחף את פרץ מדרגה קדימה, הזיז את מיכה לאגף ושיחק עם גלזר כקשר אחורי יחיד. ביתר אמנם שלטה בכדור, אבל לא באמת סיכנה את ראיקוביץ' והמשיכה בקושי ההתקפי שלה כשסגרה משחק ברציפות ללא שער זכות. מכבי ת"א ממשיכה לשייט להנאתה בדרך לתואר בעוד ביתר משלמת את המחיר על ההתפרקות שעברה בקיץ, ממשיכה לשקוע ונראית בדרך הבטוחה לפלייאוף התחתון.
מכבי תל אביב משייטת לאליפות. (צילום: דני מרון)
בשבת, הפועל ב"ש, הגיעה למושבה לפגוש את מכבי פ"ת, אחרי השבוע הקשה ביותר בעידן ברק בכר. הפסד ביתי נדיר בטרנר מול מכבי חיפה, ירידה למקום 7 שמוביל לפלייאוף התחתון, שחרור אחד מסמלי שלוש האליפויות, שיר צדק, שלווה ברעשי רקע לא נעימים ולקינוח, איבוד התואר היחיד שהיה רלוונטי העונה מול עשרה שחקני מכבי נתניה.
המזל הגדול של ב"ש היה, שהיא פגשה את הקבוצה החביבה עליה בליגת העל. ב-17 מפגשי הליגה האחרונים בין שתי הקבוצות, הפועל באר שבע ניצחה ב 15 והפרש שערים במפגשים הללו עומד על 9:43. אם נוסיף לזה את העובדה שפ"ת הגיעה עם מאמן זמני ואחרי תבוסה בסמי עופר מול הפועל חיפה, נבין שב"ש קיבלה יריבה בהזמנה. ועדיין, פתיחת המשחק של ב"ש לא הייתה טובה ובכר שוב שינה מערך לאחר 10 דקות. אבל הפעם, השינוי עבד.
ההצבה של סאבו כקשר שמאלי ב 4:4:1:1, הוויתור על החזקת הכדור ובעיקר ההצבה של ממן כשחקן חופשי מאחורי שהר, התפקיד והמערך שהביא לממן את תואר שחקן העונה בעונה שעברה, הביאו לב"ש את שלוש הנקודות. ממן עם צמד ומעורבות בכל מהלך התקפי חיובי כולל השער הראשון, אורן ביטון ניצל את פינוי הקו של סאבו והראה את האיכויות ההתקפיות הנהדרות שלו עם עם שני בישולים וסאבו עשה ספתח עם שער בכורה בהצטרפות נהדרת לרחבה.
בעונה שעברה, לקראת סיום העונה, החליט בכר במהלך מבריק, לעבור מכדורגל לוחץ ודומיננטי עם הכדור לקבוצה שמסודרת בשני קווי 4 בשליש המרכזי ומתבססת על הגנה צפופה ואגרסיבית ויציאה למעברים. האיש המרכזי במערך הזה היה חנן ממן, שתופקד כשחקן החופשי במרכז ופרח מבחינה התקפית. במשחק מול פ"ת, בכר ביצע שינוי דומה ולפתע ב"ש נראתה טוב בהרבה, כשמלבד שלושת השערים שכבשה, הגיעה לעוד שלושה מצבים ודאיים לשער. אחרי כל כך הרבה שינויים שב"ש עברה העונה, גם פרסונליים וגם טקטיים, ובמצב הביטחון של הקבוצה, יכול להיות שבכר מצא את המערך והשחקנים שאיתם הוא ירוץ עד לסיום העונה. כבר בשבת הקרובה, ב"ש תעמוד למבחן לא פשוט מול רעננה, שלא ממהרת לצאת קדימה ומשאירה הרבה שחקנים מאחורי הכדור. במידה וב"ש תצליח לכפות את הסגנון החדש שלה, לפצח את המערך של קורצקי ולחבר ניצחון שני ברצף, אולי אלו יהיו שתי הסנוניות שיבשרו על הגעת האביב לבירת הנגב.
מבחן גדול לברק בכר נגד רעננה. (צילום: דני מרון)
מכבי חיפה ומרקו בלבול נעצרו לאחר חמישה ניצחונות רצופים. חיפה התקשתה להתמודד עם ההגנה הנמוכה של רעננה, שלפרקים התגוננה עם עשרה שחקנים 25 מטר מהשער שלה. עוואד הרגיש לא בנוח בעמדה של סלליך, רז מאיר התקשה לתפקד באגף שמאל עם רגל ימין וחיפה הסתפקה בעיקר בהגבהות של מאבוקה. החיסרון של שחקן שיוכל לשבור את הגנת האורחים ביכולת אישית זעק לשמיים.
וזו בדיוק במשבצת שאמור למלא ירדן שועה, שיעשה את הבכורה שלו היום, במשחק הגביע מול סכנין נטולת המאמן. שועה, יוסיף לחיפה אלמנטים שלא היו לה עד להגעתו. שחקן שיודע לפרק הגנות צפופות בכדרור ובעיקר במסירה, שחקן שתוקף הגנות ומשחק רוב המשחק צפון דרום, כמעט ללא מסירות רוחב. במידה ושועה אכן ישתלב במהרה, חיפה תהפוך לקבוצה מגוונת ומסוכנת בהרבה, שיכולה, במידה ותתגבר על סכנין, לאיים גם על האלופה הנכנסת, במפגש הכפול ביניהן ברבע גמר גביע המדינה.
מה דעתך על הכתבה?