אדווה כהן לקראת אליפות העולם: "רוצה לצבור ניסיון לפני טוקיו"

אדווה כהן
אדווה כהן | אתר רשמי

אחרי שקבעה את הקריטריון, האתלטית נזכרת בריאיון בהישג השיא בברלין, מתגאה בתנאים המשופרים בקולג' בניו מקסיקו ולא חוששת להגיע לדוחא: "כבר יצא לי להתחרות מול סורים ולבנונים. שמחה לייצג את ישראל בכל מקום"

(גודל טקסט)

האתלטית אדוה כהן מתחילה לצחוק כשהיא נשאלת איך בכלל הגיעה לריצת 3,000 מכשולים, שנחשבת לפחות פופולרית. בשלוש השנים האחרונות הפכה כהן (23) לחלוצת הענף, כשהפכה לראשונה שמביאה הישגים בתחום.


"המאמן שלי, רומן פדרמן (מאמן בכיר בנבחרת ישראל ובאגודת אתלטי 'לידר' ירושלים – ס"א) לא רצה שארוץ את המקצוע הזה בכלל", אמרה אתמול כהן בראיון לספורט1-מעריב, שבוע לאחר שקבעה את הקריטריון לאליפות העולם באתלטיקה שתיערך בספטמבר הבא בדוחא. "אמרתי לו: 'רומן, אני אוהבת את ה-3,000. בוא ננסה את המכשולים'. יותר מפעם אחת הוא לא הסכים. ב-2016 משהו השתנה והוא הורה לי לנסות".


ההתחלה, מספרת כהן, הייתה כמרבית ההתחלות: לא פשוטה. "ריצת מכשולים זו טכניקה. איך לעבור את בור המים, איך לא לאבד מומנטום. יש 28 מכשולים רגילים ואת הבור. לאט לאט הריצה הפכה ליותר נוחה. הצלחתי להבין את הטעויות שלי ולשפר תוצאות". עם הזמן היא עלתה על המסלול הנכון, והשיא הגיע בשנה שעברה באליפות אירופה בברלין: מקום חמישי בגמר בזמן של 9:29.74 דקות, המהווה גם שיא ישראל.


"הייתי קצת בשוק", נזכרת כהן, "היה מרגש לסיים חמישית בתור מישהי שדורגה במקום ה-30 מתוך 33. אם הפתעתי את עצמי? כן ולא. מתוך כל האימונים שעשיתי בתקופה הזו, ידעתי שאני מוכנה. היה לי גם פחות לחץ, משום שהמטרה שלי הייתה לעלות לגמר. פדרמן אמר לי: 'לכי ותיהני, עשית את המטרה. בעתיד יגיעו המדליות'".



כהן. "המאמן לא רצה שאנסה בכלל" (טיבור יגר)


הגובה שלך, 1.54 מ', נחשב לחיסרון לעומת אתלטיות עם רגליים ארוכות?
"הגובה לא מפריע. זה תלוי במידת הצעד שלך ובקצב בו את עושה את הצעד. מבחינת המשוכה, היא בגובה 76 ס"מ, שזה בערך עד סוף הרגליים שלי. לפעמים יש קושי, אבל כבר יש לי את הסגנון שלי".


כהן עברה לפני כשנתיים לארה"ב, שם למדה בקולג' באייווה ובשנה שעברה עברה ללמוד ולהתאמן באוניברסיטת ניו מקסיקו. "כל האתלטים הישראלים יעידו שבקולג' יש יותר כלים להצליח. יש מעטפת שתומכת, פיזיותרפיה 24/7, בלי לקבוע תור ולחכות חודש, אמבטיות קרח ומכנסי לחץ. כמובן יש גם את המלגה: את גם לומדת וגם ממשיכה להתאמן בספורט. זה משהו שמאוד קשה לעשות בארץ. אחרי הצבא אמרתי לרומן: 'מה אני צריכה ללמוד בקולג' בכלל', והוא לא הסכים. אמר שאצטרך משהו ביד אחרי שהספורט יסתיים".


עיכלת כבר שאת עומדת להשתתף באליפות העולם?

"זאת תהיה אליפות העולם הראשונה שלי. אני רוצה לצבור עוד ניסיון לפני המשחקים האולימפיים. אראה איך זה להתמודד עם כל הסגנונות והקשיים. עכשיו זה להתחרות בספורטאיות שנמצאות על גבול תשע הדקות. המטרה שלי כרגע היא לעלות לגמר. מתוך 45 בנות, רק 15 עולות. בריצות האלה הכל יכול לקרות. דוחא? אני שמחה לייצג את ישראל בכל מקום לא משנה איפה ומתי. התחריתי באליפות הים התיכון עד גיל 23 ויצא לי להתחרות מול סורים ולבנונים. כן, הסתכלו עלינו בצורה מוזרה, אבל באתי לייצג את המדינה, ועשיתי זאת בשמחה".





"באתי לייצג את המדינה ואני עושה זאת בשמחה" (טיבור יגר)


באליפות אירופה קבעת זמן טוב יותר מהתוצאה הדרושה כדי להגיע לטוקיו 2020. איך תשחזרי אותה?
"אמשיך לעבוד קשה, מכל הבחינות. זה לא רק אימונים, זה גם לדעת להשתחרר, תזונה נכונה ושינה טובה. צריך גם שהכל ייפול כמו שצריך. באליפות אירופה, למשל, הרגשתי מוכנה באותו יום, באותה השעה ובאותו הרגע".


מה דעתך על המצב של האתלטיקה בישראל?
"אני רוצה שהישראלים יבינו שבאתלטיקה הכל אפשרי, ושהם יכולים לעשות את זה. גיליתי את האתלטיקה רק בסוף כיתה ט'. זה גיל מאוד מאוחר. צריך שהמורים לחינוך גופני יעודדו את הצעירים להגיע לאתלטיקה. אני לא שיניתי כלום מהבסיס שאיתו באתי מהארץ, והצלחתי. זה אפשרי".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי