לכל מונדיאל יש מוצאי מונדיאל: שלומי דניאלי בטור אישי

קיליאן אמבפה
קיליאן אמבפה | AFP

האישה שאיתי ואם ילדיי, האור של חיי ומקור הבעיות הכלכליות שלנו בבנק, ניגשה אליי וטענה שאני לא נמצא בבית מאז תחילת הטורניר אך הצלחתי לשכנע את מלכת הבית לרכז את כל העבירות שלי ולערוך ועדת משמעת מאוחרת

(גודל טקסט)

רות, האישה שאיתי, אם ילדיי, האור של חיי ומקור הבעיות הכלכליות שלנו בבנק, ניגשה אליי אתמול ככה פתאום וטענה שאני לא ממש נמצא בבית מאז תחילת המונדיאל. זה לא שאני לא נוכח פיזית, את גופי אפשר לאתר בקלות שרוע על הספות שלנו, שמסודרות אגב במערך של 1-2-3 יהלום.

הבעיה היא אומרת, שאת תשומת הלב שלי אי אפשר לתפוס בימים אלה ודברים מתרחשים בבית: התינוק החדש שלנו צורח בעריסה, הילדה מתכוננת במרץ למופע סיום השנה בחוג היפ-הופ והבן הסנדביץ' אוכל טילון שמטפטף על הרצפה. גם מכשירי החשמל לא עוזרים לי יותר מדי. המדפסת סובלת מנזילת דיו, מכונת הכביסה מוציאה את המגבות עם ריח לא נעים והמקרר החל לעשות רעשים מוזרים בלילה. בקיצור, יש בלאגן בבית משהו שמקביל לערבוביה ברחבה, אבל באמת שאין לי זמן להתעסק בזה עכשיו. אותי הרבה יותר מדאיג מצב הרגל של קבאני, מצב הרוח של מודריץ' ואיך לעזאזל אוסאקר טבארס, מאמן אורוגוואי בן ה 71, נראה בריא יותר ממני.

לזכותה של אשתי, יש לציין, שהיא מנסה להסתדר בלעדי ובמקביל לצוד את עיניי. לפני כמה ימים למשל, היא נכנסה לסלון לבושה בחולצה צהובה, מכנסון כחול וספגטי על הראש. סתם כדי שאחשוב שניימאר בסביבה אבל זה לא עזר, מיד עליתי עליה והחזרתי את המבט ממנה אל הטלוויזיה. היא גם הופיעה בסלון עם ציידנית וצעקה "ארטיק! שתיה קלה, גרעינים!" כמו החבר'ה של פעם ושוב לא בלעתי את הפיתיון.


"הופיעה בסלון עם ציידנית וצעקה "ארטיק! שתיה קלה, גרעינים!" (Gettyimages)

לפני כמה ימים היא החליטה שהיא רוצה לראות איתי משחק בשמינית הגמר בתקווה שכך תצליח ליצור איתי קשר. בין נגיעת יד ברחבה לבין אופסייד של חמישה קילו, קלטתי בזווית העין שהיא רושמת דברים בפנקס קטן כאילו הייתה אחד מעוזריו הטקטיים של דידייה דשאן. לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. הייתי בטוח שהיא נזכרת באיזה קופסת קוטג' שצריך לקנות, או במשימה שהיא רוצה להטיל עליי שעה אחרי טקס הסיום של גביע העולם.

בצהריים כבר הבנתי הכל. מסתבר שהרישומים הקטנים האלה שלה היו לא פחות מאשר תרשים, או שירטוט של קווי המתאר של קירות דירתנו. אשתי היפה פשוט רישתה את הבית במצלמות, ועכשיו היא הולכת לווידאו בכל פעם שמתעורר בינינו ויכוח. כך למשל נדהמתי לראות תמונות שלי בולע בחשיכה את המילקי של הילד, או מחביא קליפות של גרעיני אבטיח מתחת ללול של התינוק.

מפה לשם, לא נותרו עוד יותר מדי ימי משחק, אז הצלחתי לשכנע את מלכת הבית לרכז את כל העבירות שלי ולערוך ועדת משמעת אחרי ה 15 ביולי. כי לכל מונדיאל יש מוצאי מונדיאל.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי