אוהדי נאפולי המסכנים: כשמראדונה פגש את איטליה ב-1990

דייגו מראדונה נגד איטליה 1990
דייגו מראדונה נגד איטליה 1990 | טוויטר

סיפורי מונדיאל: בחצי הגמר לפני 28 שנה פגשה המארחת איטליה את אלופת העולם ארגנטינה, בשורותיה הכוכב של נאפולי שהוביל אותה לשתי אליפויות. דני דבורין נזכר בליבם החצוי של תושבי העיר ובדרמה שהיתה בסיום

(גודל טקסט)

ב-1990 זכתה בגביע העולם נבחרת הכדורגל של גרמניה המערבית, לאחר שניצחה במשחק הגמר שנערך ברומא 0:1 את נבחרת ארגנטינה. את שער הניצחון בדקה ה-85 הבקיע ברמה, בכדור עונשין מ-11 מטרים. אבל הסיפור הגדול של משחקי גביע העולם אז, אותם אירחה איטליה, קשור למשחק חצי הגמר שבו נפגשו נבחרות ארגנטינה ואיטליה בנאפולי.

ארגנטינה הגיעה למונדיאל הזה כאלופת העולם היוצאת, לאחר שניצחה בגמר 1986 את גרמניה המערבית בתוצאה 2:3. דייגו מראדונה שהיה אז בשיאו, הוביל את נבחרתו גם במשחקי 1990. הענין הוא שמארדונה כיכב אז בנאפולי מהסרייה A, וסחף אותה לשתי זכיות באליפות איטליה. נאפולי לא זכתה לפני כן באליפות ארצה, והנה ב-87 עם מראדונה היא זכתה לראשונה באליפות ארץ המגף. הכדורגלן הארגנטינאי הפך לאהוב תושבי העיר הדרומית הגדולה. ויותר מזאת, גם ב-1990 הוא הבריק בשורותיה בדרכה לאליפות שנייה.

והנה רצה הגורל ודווקא אותה עיר, נאפולי, היא שאירחה את משחק חצי הגמר במונדיאל. ליבם של התושבים נקרע מתסכול, שעה שמראדונה הגיע לאצטדיון במדי נבחרת ארגנטינה. האוהדים המקומיים, שהעריצו אותו, לא ידעו את נפשם: איך מצד אחד להריע לנבחרתם, וכיצד מצד שני לתמוך במארדונה. הרי הוא היה הכדורגלן שזקף את קומתם במסגרת הליגה האיטלקית, מול קבוצות הצפון העשיר, יובנטוס, מילאן ואינטר. הייתי במשחק הזה, וראיתי כאלה שהריעו דווקא לדייגו במפגש הבלתי נשכח. התמונה היתה סוריאליסטית.

חצי הגמר, בשיפוטו של הצרפתי מישל ווטרו, נערך באיצטדיון סאן-פאולו והוא היה מרתק ודרמטי, ממש עד השניה האחרונה. הנבחרת הביתית, איטליה, הובילה 0:1 משער שהבקיע החלוץ סקילאצ'י בדקה ה- 17, ואולם הארגנטינאי קאניג'ה הישווה בדקה ה- 67. כיוון שנשמרה תוצאת התיקו, הוכרע המאבק ביניהן בבעיטות מהנקודה הלבנה.

מראדונה במדי נאפולי. הוביל את העיר לשתי אליפויות היסטוריות (Gettyimages)
מראדונה במדי נאפולי. הוביל את העיר לשתי אליפויות היסטוריות (Gettyimages)

שלושת הבועטים הראשונים של איטליה מצאו את הרשת והיו אלה בארזי, באג'ו ודה-אגוסטיני. אלא שגם ארגנטינה הבקיעה שלוש פעמים, מבעיטותיהם של סריסואלה, בורוצ'אגה ואולרטיקוצ'אה. הדרמה הגיעה לשיאה כאשר הבועט הרביע לאיטליה, דונאדוני, החמיץ. דייגו מארדונה לעומתו הבקיע את השער הרביעי לזכותה של ארגנטינה. החלוץ אלדו סרנה היה האיטלקי החמישי והאחרון שבעט – אך גם הוא כשל במשימתו. במצב זה של 3:4 לזכות ארגנטינה, כבר לא היה עליה לבעוט את הכדור החמישי, וניצחונה בבעיטת ההכרעה מ- 11 מ' העניק לה את הכרטיס למשחק הגמר.

שידרתי את משחק חצי הגמר הזה ברדיו. את סיומו רב המתח, לא אשכח לעולם. זה גם היה לדעתי הסיפור הגדול ביותר של אותה אליפות עולם, בסיומה לא עלה בידי דייגו ארמנדו מארדונה להניף גביע שני ברציפות. אגב, האיטלקי טוטו סקילאצ'י היה מלך שערי הטורניר, בו כבש שישה שערים. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי