שתי האימפריות של הכדורגל הספרדי מחזיקות בכתר האירופי בשלוש העונות האחרונות (וב-4 מ-6 השנים האחרונות). ריאל מדריד היא אלופת אירופה המכהנת הגאה בעלת הסגל העמוק בעולם, שיאנית הזכיות במפעל (11); בארסה היא בארסה, תמיד פייבוריטית, עם שלישיית MSN (השלישיה הטובה בהיסטוריה) והאופוריה ותחושת משק כנפי ההיסטוריה אחרי הקאמבק הפסיכי-היסטורי-מטורף מול פ.ס.ז'.
אבל סלחו לי, ביומיים הקרובים תיפגשנה 4 האימפריות הגדולות ביותר נכון להיום בכדורגל האירופי. בעין מקצועית, אי אפשר לטעון שריאל ובארסה פייבוריטיות מול יובנטוס ובאיירן מינכן שמשייטות להן לאליפות איטליה וגרמניה. כי בארסה וריאל מנהלות קרב חתולות רחוב מתיש ומעיק, שורטות אחת את השניה, ואז הן אמורות להתמודד עם נמר אפריקאי שמחכה כבר לטירוף. בארסה עמוסת הבעיות כשהחולשה הבולטת שלה זה התפרקות במשחקי חוץ (כמו שלשום בפאקינג מלאגה) מגיע לאצטדיון הכי ביתי באירופה, אחרי שיובה (32 נצחונות ליגה רצופים ב-J סטאדיום!!!) פירקה בהליכה, גג הילוך שלישי, את קייבו בלי להתאמץ.
גונסאלו היגואין, כמה שהוא שמנמן ורך ככה הוא חד באזור הרחבה, וחלוץ ריאל לשעבר שקיבע את מעמדו כחלוץ היסטורי בכדורגל האיטלקי, נותן בשקט-בשקט עונה ראשונה היסטורית ביובנטוס (21 שערי ליגה! – לא היו לחלוץ יובה בעונת בכורה מאז ג'ון צ'רלס ועומאר סיבורי ב-1957/8). היגואין הובא ליובה בשביל להיות מכונת השערים שתיקח את המועדון עד הסוף בליגת האלופות, ומול הגנת בארסה הרכה, הלא ערנית והלא מאורגנת היגואין נראה אולי כמו דובי חביב אבל הוא דב טרף מסוכן! מה חוץ מזה? פאולו דיבאלה נראה הכי מאוקלם מאז שהגיע ליובה ומול קייבו קבע את שיא הנגיעות בכדור והמסירות שלו למשחק במדי הביאנקונרי (אם כי בחודשיים האחרונים פחות חד מול השער). ויובה משחקת מתואם, חכם, על אוטומט.
היגוואין, מכונת שערים (Gettyimages)
לבאיירן יש חשש עם הפציעות (הומלס בחוץ, מה עם לבנדובסקי, מולר ונוייר?), אבל עדיין זוהי האימפריה הבווארית, עם קרלו אנצ'לוטי שאחרי שבאיטליה ובספרד כבר יודעים שהוא מומחה לעונת האביב (3 גביעי אלופות), הגיע למכור את הסחורה הזו לגרמנים. ואת מי אנצ'לוטי הולך לפגוש? את התלמיד ועוזרו עד לא כל כך מזמן זינדין זידאן, שכל הזמן ינסה להיכנס לראש של הטקטיקן האיטלקי ולהגיב. הזיכרון שלי (למרות העישונים) עוד יחסית טרי מרבע גמר אירופי גדול, בדיוק לפני שנה, אמנם בליגה האירופית, שם נפגשו מורה ותלמיד. תומאס טוכל של דורטמונד קפא על שמריו ועשה בחיתול מול יורגן קלופ באנפילד כשליברפול השלימה קאמבק מהסרטים.
עכשיו תוסיפו לכך שמעבר לכך שבאיירן ויובה משדרות עוצמה, חסינות וביטחון, כבר שבועיים שאנצ'לוטי והצוות שלו במינכן וגם השועל אלגרי והצוות שלו בטורינו עסוקים בהכנות ומחשבות לקראת בארסה וריאל. ובזמן הזה שתי הספרדיות מתקוטטות על ומחוץ למגרש כל שבת. ריאל התאמצה ואכזבה ב-1:1 בדרבי, הרבה בעיות וסימני שאלה מדאיגים צצו: הגנה רכה שמרבה לטעות, התקפה לא זורמת שמתבססת על מצבים נייחים (וריאל הכי טובה בעולם בלי תחרות במצבים נייחים, וזה מה שמסדר לה כנראה אליפות), הכושר של BBC ובעיית ההיררכיה של זידאן – הכישרון העצום שמוכיח עצמו בכל הזדמנות על המגרש מתייבש על הספסל (מרקוס אסנסיו הכביר, חאמס, מוראטה כמובן, איסקו, לוקאס ואסקס). ובנוסף פפה נפצע.
אצל בארסה יש הרבה יותר בעיות וסימנים מדאיגים: הסגל הקצר ושחקני רוטציה שלא תורמים מספיק, בחירות ההרכב התמוהות של לואיס אנריקה (גומש ומתיה. מסצ'ראנו מגן, אינייסטה בספסל וכיו"ב), החולשה האופיינית העונה במשחקי חוץ רבים עם חוסר שליטה במרכז השדה (נגמרו תמו להם מזמן ימי צ'אבי-אינייסטה-בוסקטס כששלושתם בשיאם).
בעיות ברוטציה, מסי (Gettyimages)
אסור כמובן לבטל את הסיכויים של ריאל ובארסה. אם הן בשיאן והמאמנים שלהם בפוקוס (מה דעתך לוצ'ו שאנדרה גומש לא יפתח בהרכב?) והכוכבים באים לעבוד בצורה מקסימלית והמזל לצידן, הספרדיות מסוגלות להעפיל לחצי הגמר. שתיהן מארחות את הגומלין, ריאל קבוצה אדירה, יובה משדרת פחד פסיכולוגי מסוים מבארסה, ולכו תדעו – אולי הקארמה תתנקם בדני אלבס והוא יקלל את אותו יום ארור (בדיעבד) בו הזדרז להעלות פוסט מרגש באינסטגרם על גדולת הכדורגל אחרי המהפך של בארסה מול פ.ס.ז' (1:6). אה, אסור לשכוח. דני אלבס מול ניימאר. חגיגה.
שורה תחתונה: לא הייתי נותן לספרדיות יותר מ-40% סיכויי העפלה לחצי הגמר, 45% גג אם אני לארג'.
2. העוול הגדול של אדינסון קבאני: חוסר הצדק של נעל הזהב.
אדינסון קבאני הוא הכובש הכי פורה בליגות אירופה עם 29 גולים בליגה הצרפתית, אבל הוא בכלל לא בתמונת הסיכויים במרוץ לנעל הזהב. באס דוסט (עוד שלושער במדי ספורטינג ליסבון) הפציץ 27 גולים ב-25 מחזורים בליגה הפורטוגלית, והוא כרגע המוביל (יחד עם ליאו מסי) במרוץ לנעל הזהב האירופית. זהו חוסר צדק משווע!
עושים לו עוול, קבאני (AFP)
הסבר קצר: בעבר חלוצים מליגות חלשות היו מפציצים הרבה גולים ומאיימים לזכות בפרס יוקרתי, הוחלט להנהיג דירוג בניסיון לעשות צדק. אבל הדירוג לא צודק. הוא פוסק בצורה שרירותית ולא הוגנת שכל גול ב-5 הליגות הבכירות של אירופה שווה 2 נקודות, וכל גול מהליגה השישית ועד הליגה ה-21 בדירוג שווה 1.5 נקודות. כך יוצא שקבאני עם הכי הרבה גולים אבל רק 43.5 נקודות מדורג רק במקום ה-10 במרוץ לנעל הזהב! שערוריה בעיניי. באס דוסט ומסי בראש כאמור עם 54 נק'.
ארבע בעיות גדולות עם המרוץ לנעל הזהב האירופי:
א. הליגה הצרפתית נחשבת מסורתית לאחת מחמש הליגות הבכירות באירופה. אבל מעבר לכך, הליגה הצרפתית של העונה עם מונאקו, פ.ס.ז', ניס וליון היא יותר חזקה, עשירה, עמוקה ואיכותית מהליגה הפורטוגלית. בכל פרמטר.
ב. שיטת הדירוג דפוקה – או שתקבעו ש-5 הליגות הגדולות באירופה מקבלות דירוג מיוחד או שתשנו את הפקטורים האלה – או שתרחיבו אותו לעוד ליגות או שתבטלו בכלל (ממילא מסי, רונאלדו, סוארס, לבנדובסקי ואובאמיאנג לא זקוקים לעזרה). בכל מקרה אין היגיון בכך שגול בליגה הפורטוגלית או בליגה הרוסית יהיה שווה יותר מגול בליגה הצרפתית. ד"ש מאלכסנדר לקאזט, רדאמל פלקאו, קיליאן אמבאפה ושאר המקופחים.
ג. כמות המשחקים היחסית – בליגות הבכירות באנגליה, ספרד, צרפת ואיטליה משחקים 38 מחזורים, בגרמניה 34 בלבד. לבנדובסקי ואובאמיאנג מקופחים. הלאה – יש ליגות כמו בפורטוגל, רוסיה, אוקראינה או יוון עם 30 מחזורים. ילד בכיתה א' מבין שאתה משחק יותר, כך גדל הסיכוי שלך לכבוש יותר. צריך לחשב שערים למשחק. אם לבנדובסקי כובש 34 גולים ב-34 מחזורים ומסי כובש 36 ב-38 מחזורים, יש חוסר היגיון מסוים כלפי הפולני.
ד. פנדלים לא צריכים להיספר כמו גול רגיל.
גם הוא מעט מקופח, לבנדובסקי (Gettyimages)
3. הפרמייר-ליג מכשילה את עצמה וחבל.
כשז'וזה מוריניו מתבכיין אף אחד כבר לא מקשיב (כי כמה אפשר ליילל כל היום, כמו כלב בודד שנשאר לבד מחוץ לסופר?). אבל המנג'ר הפורטוגלי של מנצ'סטר יונייטד צדק כשטען שהפרמייר-ליג לא עוזרת ואף מכשילה לעיתים את הקבוצוה שלה עם מועדי המשחקים לפני משחקים אירופים. מבין 8 הקבוצות ברבע גמר ליגת האלופות, 7 שיחקו בשבת ורק לסטר אלופת אנגליה היא היחידה ששובצה לשחק ביום ראשון. וזה לפני משחק חוץ סופר-קשה בוויסנטה קלדרון מול אתלטיקו מדריד החזקה והמנוסה של דייגו סימאונה. עכשיו אם יש קבוצה שלא היה מזיק לה תנאים שווים (זו אפילו לא הנחה לשחק בשבת כמו אתלטיקו מדריד אלא תנאים שווים) זוהי לסטר – הסינדרלה האהובה, אלופת אנגליה היוצאת, היא הקבוצה היחידה ברבע גמר ליגת האלופות שלא נמצאת באזור צמרת הטבלה, היא הכי חסרת ניסיון מכל 8 המועדונים (ובלי תחרות), היא ללא ספק האנדרדוג הגדול. אבל בפרמייר-ליג חמורים. הכסף עיוור אותם. אם לסטר (בלי הקפטן ומנהיג ההגנה ווס מורגן) תתפרק ביום רביעי, ראוי שחובבי הפרמייר-ליג יטנפו על תאבי הבצע שמנהלים את הליגה.
4. מהפך בצפון לונדון: אחרי 21 שנה טוטנהאם עם פוצ'טינו הנהדר שוברת מנחוס
טוטנהאם 14 נקודות מעל ארסנל, וגם אם לתותחנים שני משחקים חסרים, אין אדם שפוי שחושב שהספרס (עם לוח משחקים נוח בתקופה הקרובה) לא תסיים העונה מעל ארסנל המגמגמת, וככל הנראה בפער ניכר. ב-21 שנותיו של ארסן ונגר תמיד נחגג סנט טוטרינגהאם דיי. זה היה חבל ההצלה היחיד והשריד האחרון לגאווה של הצרפתי בעשור האחרון (מעבר ל-2 גביעים בגמרים מול קבוצות חלשות). זו היסטוריה עגומה מבחינת ונגר שרק תוסיף שמן לשריפה שמשתוללת בכל העולם – אנשים עם שלטים של ונגר OUT.
אבל עזבו את ונגר, טוטנהאם היא הסיפור החם. התרנגולים הנפלאים תקעו יתד במקום השני עם 6 נצחונות ליגה רצופים, הם מעמידים העונה מאזן בית היסטורי מטורף (בלי הפסד בית, 11 נצחונות רצופים בווייט-הארט ליין, מה שלא היה למועדון מאז 1922!), ותראו את הפריחה של דלה עלי (אף כוכב אנגלי בדור המפואר האחרון לא העמיד מספרים קרובים לאלה של עלי בגילו!), של סון היונג-מין, של כריסטיאן אריקסן המצוין והאחרים. תראו איך טוטנהאם הסתדרה בצורה מושלמת בזמן הפציעה של הארי קיין – ה"לאו מסי שלה" (זה לא כינוי שהמצאתי, אלא פוצ'טינו אמר זאת). ועכשיו עוד קיין חזר מפציעה.
לקחו בעלות בצפון לונדון (AFP)
פוצ'טינו ממשיך לקדם את הסגל הצעיר בליגה, לא פוחד להמשיך לשלב צעירים (כמו הארי ווינקס וג'וש אונומה) ובניגוד לקבוצות אחרות שמפעילות את משחק הלחץ ונראות סחוטות בשלב הזה של העונה, טוטנהאם נראית הכי רעננה. זה קרדיט גדול לשיטות האימון של פוצ'טינו, תלמידו של מרסלו ביילסה – המאמן הכי מפורסם ב"שחיטת" השחקנים שלו בעבודה אינטנסיבית שגרמה להם לקרוס באביב.
גם בעונה שעברה טוטנהאם נתנה עונה נהדרת, אבל ממש בסוף התרסקה והתבזתה במחזורי הסיום (כולל ה-5:1 ההיסטורי במחזור הסיום אצל ניוקאסל שכבר ירדה) ואפשרה לארסנל לסיים במקום השני מעליה. אבל כבר בעונה שעברה כתבתי שבניגוד לעונת ההבלחה הסנסציונית של לסטר סיטי, בטוטנהאם אפשר לראות התקדמות עקבית ומבטיחה שצפויה להימשך תחת המאמן הארגנטינאי הנהדר. בשורה התחתונה: טוטנהאם תיזכר כיחידה שנתנה העונה לצ'לסי סוג של פייט, קצת הפחידה את קונטה. עכשיו השאלה עד כמה טוטנהאם תצליח לנגוס ביתרון 7 הנקודות של צ'לסי 7 מחזורים לסיום העונה כשלכחולים יש משחקים לא קלים בקרוב (כולל ביקור באולד טראפורד).
כך או כך, מעניין כמה אחוז מאוהדי מנצ'סטר יונייטד מצטערים כיום שמאוריסיו פוצ'טינו לא הגיע לאמן את קבוצתם בקיץ אלא ז'וזה מוריניו. לא כולם, זה ברור לי אבל ודאי רבים. רבים מאוד.
יש מקום לשדרוג, פוצ'טינו (Gettyimages)
ובכל זאת, 2 הסתייגויות לגבי טוטנהאם:
א. הקבוצה הזו צריכה להוכיח מתישהו ווינריות וגם לקחת משהו רציני – יש לה הזדמנות נהדרת להוכיח שהיא התבגרה, שיש בה ווינריות אמיתי כשהיא בחצי גמר הגביע ונותרו לצידה מנצ'סטר סיטי, ארסנל וצ'לסי. פוצ'טינו צריך להוכיח שהוא מסוגל לעשות את זה במשחקים גדולים.
ב. טוטנהאם התבזתה באירופה העונה, עשתה בושות איומות לפרמייר-ליג. אם קבוצה שמדורגת כה גבוה באנגליה עפה מול יריבה בלגית שלא צריכה לדגדג אותה והופכת לשטיח מול מונאקו ולברקוזן בשלב הבתים, ופוצ'טינו לא לוקח מספיק ברצינות את המפעל ועושה שם החלטות רעות אז טוטנהאם והמנג'ר שלה צריכים עוד להשתפר.
בשורה התחתונה: מאוריסיו פוצ'טינו המנג'ר הראשון של טוטנהאם שמוביל אותה לשני קמפיינים רצופים בליגת האלופות!
5. הכל מוכן לדרבי סיני היסטורי של מילאנו בין מקומות 6 ל-7 בטבלה
הנשיא הגדול בתולדות מועדון הפאר מילאן סילביו ברלוסקוני הודיע שאחרי 31 שנה במועדון, הוא יעביר את המועדון לבעלות סינית בישיבת הדירקטוריון ב-13-14 באפריל, יום-יומיים לפני הדרבי של מילאנו. הבעיה שאף אחד כבר לא מאמין לכלום בסיפור העברת הבעלות של מילאן שנמרחת כבר יותר משנה, בזמן שאינטר עברה בצורה חלקה בקיץ האחרון לחברה סינית רצינית ("סונינג") שכבר השקיעה 200 מיליון יורו במועדון ומגלה רצינות רבה עד כה.
האם סילביו באמת ייפרד ונקבל דרבי סיני? זה מתבקש. מדוע? מפני שלראשונה בהיסטוריה הדרבי של מילאנו ישוחק בשעה כה מוקדמת – 13:30, עבור החבר'ה בשנחאי ובבייג'ין.
העתיד מזהיר, שחקני מילאן (AFP)
ושבוע לפני הדרבי ארע מהפך בטבלה. מילאן עלתה למקום השישי, אינטר ירדה לשביעי, 2 נקודות הפרש. נקודות. זאת בעקבות הפסד מביש, מביך, שערורייתי וכל כך טיפוסי-אינטרי של סוללת הכוכבים של סילביו פיולי 2:1 אצל אחת מנמושות הליגה – קרוטונה. במקביל מילאן התכוננה לדרבי כשהיא רשמה את נצחונה הגבוה העונה – 0:4 ביתי על פאלרמו המפורקת. מילאן אמנם התבזתה בעצמה בשבוע שעבר עם 1:1 בפסקארה, אבל הקבוצה בסך הכל בתקופה טובה (20 נקודות מ-9 מחזורים אחרונים).
וינצ'נו מונטלה עובד בתנאים לא קלים: פציעות לשחקני מפתח, סגל לא עמוק ולא נוצץ, חוסר שקט ניהולי במועדון ואפלה מוחלטת לגבי עתידו במועדון.יש לומר שג'רארד דאולופאו המושאל מאברטון התאקלם היטב, גם התקאמבק לנבחרת הבוגרת וכבר מקושר לחזרה לבארסה, וסוסו הספרדי הוא אולי שחקן העונה של הרוסונרי. קרלוס באקה כבש 5 גולים ב-5 משחקים אחרונים, המגן דוידה קלבריה בן ה-20 שמשחק מאז הפציעה של אבאטה, עושה עבודה נפלאה בינתיים והוא עוד יהלום שהמועדון מצמיח ושמונטלה מריץ נהדר.
עד לא ממש מזמן מילאן ואינטר לקחו אליפויות ואף זכו בליגת האלופות, כיום הן במקומות 6-7 ומשחקות דרבי על כרטיס לליגה האירופית. במקרה הטוב. זוהי אמנם נקודת שפל לעיר מילאנו, אבל זהו עדיין הדרבי הגדול של מילאנו (2:2 נפלא בסיבוב הראשון), עם כמות שיא צופים עונתית ואווירה מחשמלת. עם הבעלים הסיניים של אינטר, יש תקוות לעתיד טוב. אצל מילאן? נדע בקרוב.
מה דעתך על הכתבה?