עולה על המקור: אייאקס הנוכחית חזקה מזו של שנות ה-90

שחקני אייאקס חוגגים שחקני אייאקס חוגגים | AFP
התוצאות לא פחות טובות, המחויבות למשחק ההתקפי והשואו זהה ואפילו ואן חאל הודה: "הגרסה הנוכחית לא פחות טובה". מיכאל יוכין על חביבת הקהל שמוכיחה שגם בעולם הציני של הכדורגל כיום יש מקום לרומנטיקה
לואי ואן חאל הוא אדם גאוותן ושתלטן. הוא רואה את עצמו, במידה לא מבוטלת של צדק, כגאון נדיר, והתבטאויותיו לא פעם שנויות במחלוקת. באוקטובר האחרון, לקראת המפגש של אייאקס מול באיירן מינכן בליגת האלופות, הוא הלך הפוך על הפוך. האיש שאחראי לבנייתה של אייאקס המופלאה והתוססת שזכתה בליגת האלופות ב-1995 הכריז קבל עם ועדה: "הגרסה הנוכחית של הקבוצה לא פחות טובה". במקום לטפח את מעמדו כמאמן האחרון שהצליח להניף את הגביע הנכסף, הוא בחר להחמיא מאוד לבוס הנוכחי, אריק טן האח.

התקשורת ההולנדית לא ממש התלהבה. רבים גיחכו – כיצד אפשר להשוות? האם יש בסגל הנוכחי כוכבים שיכולים להתקרב באיכותם ליארי ליטמאנן, אדגר דווידס, קלארנס סיידורף, פרנק רייקארד והאחים דה בור? ובכן, היום ברור כשמש שהתשובה חיובית: ואן חאל דיבר אמת. אייאקס מודל 2018/19 היא קבוצה ברת השוואה לאייאקס מודל 1994/95. היא משחקת כדורגל מלהיב ואלגנטי לא פחות, ומשיגה תוצאות מדהימות לא פחות. אולי אפילו יותר. כי הרי החגיגה ההיא הייתה עוד לפני מהפכת בוסמן שפרצה את כל הגבולות וגרמה לקריסת האסטרטגיה הכלכלית של מועדונים שהתבססו על אקדמיות וטיפוח שחקנים. אבל הנה לכם – גם בעידן הכסף הגדול, עם בעלים מיליארדרים וללא הגבלות על מספר הזרים, אייאקס מסוגלת לעשות חיים משוגעים עם ילדים מקומיים, ועל הדרך להקסים את חובבי הכדורגל ברחבי תבל.


בפברואר, לקראת המפגשים מול ריאל מדריד בשמינית הגמר, חזר ואן חאל על ההשוואה וטען כי אייאקס מסוגלת ללכת עד הסוף. מעטים האמינו לו, אבל הגורמים החשובים ביותר הקשיבו – השחקנים עצמם. כי איאקס הנוכחית, בדיוק כמו אייאקס של אמצע שנות ה-90', משחקת ללא רגשי נחיתות מול כל יריבה. היא מנסה לשלוט במשחק ולכפות את תוכנית המשחק שלה. היא לא מתפשרת, לא מתגמשת ולא מסתגרת. היא לא מתאימה את עצמה ליריב, אלא רוצה שהיריב יתאים את עצמו אליה. וכך, גם אחרי שהפסידו 2:1 לריאל באמסטרדם במשחק הראשון, ידעו חניכיו של טן האח שיש להם על מה לשחק בגומלין.


לואי ואן חאל. מפרגן (AFP)


דווקא ריאל זילזלה. הצהוב המכוון שספג סרחיו ראמוס  לקראת סיום המשחק הראשון, על מנת להיות מושעה מהגומלין ולהגיע ללא צבירת כרטיסים לרבע הגמר, אומר הכל. היה זה חטא היוהרה. האם אפשר להקביל אותו לחטא של מילאן בעונת 1994/95? אולי, כי הקבוצה של פאביו קאפלו היתה קצת שאננה והפגינה בטחון עצמי מופרז. אחרי שהביסה 0:4 את ברצלונה בגמר ב-1994, בניגוד לכל התחזיות, הייתה לה תחושה של עליונות על הילדים של אייאקס. אז הילדים גברו על מילאן לא פחות משלוש פעמים. הם עשו את זה פעמיים בשלב הבתים – 0:2 באמסטרדם ו-0:2 בסן סירו, ובכל זאת מחזיקת הגביע הגיעה לגמר בווינה כפייבוריטית ברורה. והיא קיבלה שוב בראש, כאשר פטריק קלייברט בן ה-18 נכנס כמחליף והבקיע את שער הנצחון הדרמטי בדקה ה-85. זו לא הייתה "גניבה". אייאקס ניצחה בזכות.

וזה בדיוק מה שמאפיין את איאקס הנוכחית של טן האח – היא לא "גונבת" משחקים, אלא מנצחת בזכות. הפתעות מושגות בדרך כלל כאשר הפייבוריטיות מפשלות ומחמיצות קצת יותר מדי, אבל בשמינית הגמר דווקא אייאקס החמיצה בלי סוף, במיוחד במשחק הראשון – ובכל זאת עלתה בענק. היא השפילה את ריאל 1:4 בסנטיאגו ברנבאו, והתוצאה יכולה הייתה להיות גבוהה יותר. ברבע הגמר, היא סיימה ב-1:1 מול יובנטוס באמסטרדם וניצחה 1:2 בגומלין בטורינו, אך שוב התוצאה קיפחה אותה. עם כל הכבוד לכריסטיאנו רונאלדו שמצא את הרשת בשני המפגשים, הוא בקושי היה רלוונטי. דושאן טאדיץ', חכים זייש ופרנקי דה יונג רקדו את המגרש, וכוכבי הגברת הזקנה הפכו בשלב מסוים לניצבים בהצגה. זה היה מדהים.

ההקבלה לא מסתיימת כאן, כי טן האח הוא לא בוגר האקדמיה של אייאקס, וגם ואן חאל לא היה. המנטור הגדול של שנות ה-90' אמנם נולד באמסטרדם ואהד את הקבוצה, אבל הצטרף לשורותיה רק בגיל 20, מעולם לא קיבל הזדמנות בסגל הכוכבים של יוהאן קרויף, ובסופו של דבר עזב כדי לקדם קריירה בינונית כשחקן במחוזות אחרים. את עיקר שנותיו הטובות הוא בילה בכלל בספרטה רוטרדאם. כאשר הצטרף ואן חאל לאייאקס כעוזרו של ליאו ביינהאקר, היו שראו בו נטע זר.


גם אותו הם לא ספרו. שחקני אייאקס חוגגים על חשבון יובה ורונאלדו (AFP)

אלה היו גם תחושות אוהדים מסוימים לגבי טן האח, אשר הוצנח במקומו של מרסל קייזר המפוטר בדצמבר 2017. המאמן הנוכחי מזוהה בעיקר עם טוונטה, הן כשחקן, והן כעוזרו של פרד רוטן לפני עשור. הוא גם לא מיישם על הנייר את הסגנון המסורתי של איאקס, ונוטה לסטות מהמערך 3-3-4. ואולם, במהות, הוא התגלה – בדיוק כמו ואן חאל – האיש הנכון והמתאים ביותר למורשת של אייאקס. כי המערך לא באמת משנה. הסגנון והדרך חשובים יותר, ואייאקס הנוכחית מאמינה – כמו זו של שנות ה-90' – ביצירתיות, מסירות קצרות ומהירות, ותנועה חכמה ללא כדור. היא רוצה לתת שואו. זה לא היה המצב, למשל, בעידן פרנק דה בור כמאמן, גם אם הוא זכה בארבע אליפויות. במובנים רבים, טן האח מייצג את איאקס נכון יותר מדה בור.

ויש גם סמליות בחזרתו של דיילי בלינד ממנצ'סטר יונייטד בקיץ האחרון. הוא אולי לא שחקן ברמתו של פרנק רייקארד, אשר שב ב-1993 ממילאן כדי להנהיג חבורה של צעירים, אבל אם וכאשר תניף אייאקס את הגביע, אי אפשר יהיה להתעלם מההקבלה בין השניים. בלינד מספק, כמובן, גם את הקשר המשפחתי לקפטן של 1995 – אביו דני. וכאן איאקס הנוכחית הלכה אפילו רחוק יותר, כי כיום הסרט מונח על זרועו של נער בן 19, מתייס דה ליכט, אשר עשוי להפוך לקפטן הצעיר יותר שיזכה בליגת האלופות. איאקס של 2019 מאמינה בצעירים אפילו יותר מזו של 1995.

כל זה הופך אותה לחביבת הקהל הנייטראלי. במאי 1995, כל מי שלא אהד את מילאן תמך בהולנדים בגמר. העונה, כל מי שלא מזוהה עם היריבות של אייאקס - נשבה בקסמה של אייאקס. כי היא הדבר המרענן והכיפי ביותר בכדורגל העולמי. בסופו של דבר, השחקנים יעזבו – כפי שעזבו גם בשנות ה-90', אבל כיף לראות שגם בעולם הציני של הכדורגל המודרני יש מקום לקבוצות כמו אייאקס.


כיצד יסתיים סיפור האהבה הזה? (AFP)
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • CFR קלוז'
    0
    סלביה פראג
    1
    Live
  • אפואל ניקוסיה
    0
    איאקס
    0
    Live
  • לאסק לינס
    0
    קלאב ברוז'
    1
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ