תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

כישלון פיקנטי: על אקורד הסיום המושלם לקריירה המוזרה של חלב

באטה בוריסוב - צ'לסי 1:0
שנה לאחר שנגזל ממנו מפגש יוקרתי מול האקסית בשיחה טלפון כואבת, הקשר בן ה-37 יגשים חלום (19:45, ספורט2) כשבאטה בוריסוב תארח את ארסנל, הקבוצה שגרמה לו להאמין שהוא אחד הצעירים המבטיחים בעולם
בשלהי 2018, כאשר חוזהו של אלכסנדר חלב בבאטה בוריסוב הסתיים, ציפו הפרשנים שהקשר בן ה-37 יעזוב את המועדון. "שחקנים רבים לא רוצים להמשיך, ולחלב יש הצעה טובה מאחת הליגות באסיה", דווח בתקשורת הבלארוסית. אלא שאז הגיעה ההגרלה בליגה האירופית, ואחריה היה ברור כשמש – חלב יישאר. באטה קיבלה את ארסנל, והמפגש מול האקסית קסם מאוד לשחקן שהיה פעם אחד הכוכבים הגדולים ביותר בלונדון. איך אפשר לוותר על ביקור מחודש באיצטדיון האמירויות? הרי זה התסריט עליו חלם בשנים האחרונות. זה יכול להיות אקורד הסיום המושלם לקריירה מוזרה ומשונה. וזה גם משהו שנגזל ממנו לפני קצת יותר משנה.

באוגוסט 2017 הוגרלה באטה נגד התותחנים בשלב הבתים בליגה האירופית. חלב היה אז שחקן חופשי וראה את ההזדמנות הפנומנלית. הוא התחנן בפני הנהלת בוריסוב לחזור לקבוצה לקדנציה החמישית כדי לככב בשני המפגשים מול ארסן ונגר. "התקשרת ליו"ר אנטולי קפסקי ואמרתי לו שאני מוכן לחזור בכל תנאי שיבחר. אין בעיה לשחק אפילו חינם. אין בעיה להיכנס לכמה דקות כמחליף. לא רציתי להפריע לתוכניות המקצועיות של המועדון", הוא סיפר בדיעבד בעצב – כי באטה סירבה בתוקף. "אנחנו לא זקוקים כך", נמסר לו בשיחת טלפון קצרה. אז חלב הלך לתקשורת, והראיון יצר הד עצום במדינה. האוהדים תהו כיצד אפשר להשפיל כך את האגדה. מדוע לא נתנו לגדול הבלארוסים אי פעם, לסמל הגדול של באטה, להגשים את חלומו?

ואולם, לגורל יש חוש הומור מיוחד. לפעמים החיים הורסים את הכל, לפעמים הם מוצאים את הדרך לתקן את המעוות. המאמן אלכסנדר ירמאקוביץ', שלא רצה לראות את חלב, עזב את הקבוצה בסוף 2017. אולג דולוב, שנמצא בקשרים טובים מאוד עם הכוכב, החליף אותו. במרץ 2018, שב חלב לבאטה. הוא החל שם את הקריירה ב-1999 לפני המעבר הענק לשטוטגרט. הוא שיחק שם ב-2012. הוא חזר ב-2015. הוא חזר ב-2016. והנה לכם – החוזה החמישי נחתם לפני שנה. זו לא היתה חזרה מושלמת ומשמחת. דולוב לא החזיק מעמד ופוטר בחלוף מספר חודשים, חלב לא הרגיש שייך, והפרידה היתה קרובה. אבל אז קיבלה באטה את ארסנל, והכיוון השתנה ב-180 מעלות. הצדדים מצאו מיד דרך להמשיך את שיתוף הפעולה. המועדון לא רצה שיאשימו אותו שוב בהתנכלות, וחלב הרי מוכן אפילו לשלם מכיסו כדי לדרוך על הדשא בלונדון במשחק רשמי.



לגורל יש חוש הומור מיוחד. חלב בימיו הגדולים בארסנל (Gettyimages)

כי ארסנל היתה ונותרה זכרון נוסטלגי לימים בהם נחשב לאחד הקשרים הצעירים המבטיחים בתבל. זו לא הגזמה – חלב הוחתם על ידי ונגר ב-2005 תמורת 15 מיליון יורו על תקן השחקן שמתאים באופן מושלם לרוח המועדון. וכך היה. הבלארוסי השתלב נהדר במשחק הקבוצתי השוטף. הוא היה הנווט, מעין פליימייקר נייד שאינו ניתן לשמירה. את המקצוע הוא למד בשטוטגרט ממורה מדופלם – הכוכב הבולגרי קראסימיר באלאקוב, בו ראה עילוי ומודל לחיקוי. המאסטרו, שהיה עושה משחק פנומנלי ואשף הכדורים הנייחים, לקח את הנער תחת חסותו, והפך אותו בהדרגה לאחד הכוכבים הבולטים בבונדסליגה. עם חלב, שיחקה שטוטגרט כדורגל מהפנט לפרקים, וזהרה גם באירופה. הבלארוסי משך תשומת לב של המועדונים הגדולים, והתותחנים עשו הכל כדי להביאו לצפון לונדון. הם לא הצטערו לרגע.

החיבור הזה באמת היה נפלא. כבר בעונתו הראשונה בארסנל, היה חלב חלק אינטגרלי מהקבוצה שדהרה לגמר ליגת האלופות, ואף פתח מול ברצלונה בסטאד דה פראנס. דניס ברגקאמפ, בשנה האחרונה שלו לפני הפרישה, העביר לו שיעורים פרטיים באימונים. החברות עם ססק פברגאס פרחה. היו אלה שלוש שנים אדירות, ואיש לא יודע לאילו גבהים עשוי היה חלב להגיע אלמלא בחר לעזוב לברצלונה בקיץ 2008.

כדאי להפנים לעומק את הנסיבות על מנת להבין את מעמדו של הבלארוסי באותם ימים. הוא נכלל ברשימת השחקנים המצומצמת אותם דרש פפ גווארדיולה להביא לקאמפ נואו בתחילת הקדנציה שלו. סעיף השחרור שלו בבארסה נקבע על 90 מיליון יורו. המועדון העניק לו חוזה ארוך טווח ל-4 שנים. המאמן הצעיר באמת סבר כי הבלארוסי יהיה עוגן מרכזי מאוד בפרוייקט, לצד צ'אבי ואנדרס אינייסטה. שמותיהם הוזכרו בנשימה אחת. הציפיות היו בשמיים. וכל ההמולה הזו גרמה לכוכב לאבד את הקשר עם המציאות. השתן עלה לו לראש. וזה היה הסוף שלו.


איבד קשר עם המציאות באותה תקופה. אלכסנדר חלב (Gettyimages)

"ליאו מסי מעל כולם, אבל אני לא פחות טוב מכל היתר", הצהיר אז חלב בשחצנות. הוא לא השקיע מספיק באימונים, שידר לעתים התנשאות, וכתוצאה מכך איבד במהרה את הערכתו של גווארדיולה. בדיעבד, הוא מאשים רק את עצמו. "תמיד רציתי לפתוח בהרכב. התחלתי לריב עם המאמן, ויצרתי עימותים בכוונה. לפעמים במהלך האימונים הייתי עושה לו דווקא – הוא אמר משהו אחד, ועשיתי בהפגנתיות את ההיפך. זו הייתה התנהגות ילדותית מאוד, אבל זה היה המצב. היום אני יודע שברצלונה הפכה לקבוצה כה גדולה בגלל שכל השחקנים יודעים לשים את האגו בצד. כאשר הייתי שם, לא השכלתי להבין זאת", הוא סיפר בגילוי לב בדיעבד.

אז יש לו ברזומה זכיה בטרבל המפורסם ב-2009, אך תרומתו היתה זניחה לחלוטין, וברצלונה לא רצתה בו עוד. משם התחילה שרשרת השאלות כושלות. החזרה לשטוטגרט היתה עצובה, כי חלב הרגיש שחבריו החדשים לא מספיק טובים, והכל נגמר בפיצוץ. בברמינגהאם סיטי ובוולפסבורג הוא כבר לא היה שחקן טוב מספיק בעצמו. הירידה היתה תלולה ואכזרית. ואחרי השחרור מקאמפ נואו הוא החל במסע הזוי ומופרך. סמארה, באטה, קוניאספור, גנצ'לרבירליאי, שוב באטה, שוב גנצ'לרבירליאי, שוב באטה, שוב סמארה. על הדרך, קושר לאופציות מגוונות נוספות שלא מומשו, כגון שיתוף פעולה עם אנדריי ארשבין בקייראט הקזחית. כל זה היה עצוב. היו שהמליצו לו לפרוש, אבל חלב התעקש להמשיך. והוא עדיין משחק, חודשים ספורים לפני יום הולדתו ה-38.

ועכשיו, העבר חוזר אליו. הוא נזכר שוב בימים המאושרים עם ונגר אותו הגדיר כגאון. הוא חושב עד כמה המעבר לברצלונה היה שגוי. צמד המפגשים מול ארסנל הם החמצן שלו. "אני רגוע לפני המשחק", הוא אמר השבוע, אבל כולם מבינים שהוא משקר. גם דקה אחת על הדשא תספיק לו כדי שהלב ידפוק חזק מאוד. הוא יכול היה להיות אחד הכוכבים הגדולים באמת. במקום זאת, הוא בסך הכל כישלון שהפך כעת לסיפור פיקנטי. אבל זה הרי באמת ממש פיקנטי ומרגש.


אלכסנדר חלב במדי ברצלונה (Gettyimages)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ