פטר בוס, האיש שלפני שנה ושלושה חודשים עמד על הקווים בגמר גביע המדינה מול מכבי חיפה ולפני חודשיים הדריך את אייאקס בגמר הליגה האירופית, יגיע בשבת לעוד נקודת שיא. המאמן ההולנדי יחל את דרכו בבורוסיה דורטמונד במשחק הסופרקאפ מול באיירן מינכן. אחרי עונה מוצלחת באירופה והנחלת כדורגל שמח והתקפי באייאקס (לצד כישלון בליגה ובגביע), בוס עשה קפיצת מדרגה נוספת. גם בדורטמונד התרשמו מהמשחק ההתקפי, הקצב הגבוה והתפתחות השחקנים הצעירים תחת בוס באייאקס. ההתקדמות הגיעה מהר מהצפוי: בוס חתם לשלוש עונות באיאקס, אבל לא הסתדר עם חלק מצוות עוזריו בראשות דניס ברחקאמפ, ולצד הצעה מפתה מענקית הכדורגל מגרמניה ההחלטה שלו הייתה קלה. אך בניגוד לקבלת ההחלטה, ההתחלה קשה מאוד.
דורטמונד חיפשה רענון אחרי החודשים האחרונים תחת תומאס טוכל. לא בגלל תוצאות מאכזבות אלא בגלל יחסים מעורערים בתוך המשולש מאמן-הנהלה-שחקנים. אם בין טוכל לבין היו"ר ואצקה והמנהל הטכני צורק היחסים כבר זמן רב היו גרועים, הנתק ביניהם דלף לתקשורת בעיקר אחרי ניסיון הפיגוע באוטובוס השחקנים לפני המשחק מול מונאקו. היו גם לא מעט שחקנים שהתלוננו על ה"טקטיקן המוגזם" ושינויי המערכים התכופים של טוכל. ואצקה וצורק בדקו מה האופציות שלפניהם והגיעו לבוס, כאנטיתזה לטוכל. בואו ננסה לפרוט את ההבדלים בין השניים ונבין מדוע בחרה דורטמונד בבוס, חסר הניסיון ברמות הגבוהות ביותר (לפני שאימן עונה אחת את איאקס, אימן חצי עונה את מכבי ת"א וכן את ויטסה והראקלס ממרכז הטבלה בהולנד).
אי אפשר לומר שבוס אינו טקטיקן. אבל גם כשהוא לא מפסיק לדבר על פילוסופיית המשחק שלו, בסופו של דבר, אין אצלו את הסיבוכים שהיו אצל טוכל. הגרמני שינה שיטות ממשחק למשחק ולעתים בתוך המשחק עצמו. 3-4-2-1 הופך ל-4-3-2-1 שהופך פתאום ל-4-3-3. כל זאת עם קבוצת צעירים, אולי אפילו צעירים מדי, חסרי ניסיון בטקטיקות השונות. חילופי מקום בלתי פוסקים וריצות לעומק היוו הבסיס למערכים הללו של טוכל. בוס פשוט יותר: לא זז מ-4-3-3 הולנדי טיפוסי. בהגנה ובהתקפה המערך הזה נשמר.
טקטיקן אבל פשוט מטוכל (Gettyimages)
היסודות של בוס הם שניים: לחץ חסר רחמים והחזקת כדור רבה. בוס מושפע מאד מיוהאן קרויף ומתלמידו פפ גווארדיולה. פפ קבע בברצלונה את חוק שלוש השניות: מרגע איבוד הכדור, קבוצתו צריכה להשיג אותו בחזרה בשלוש שניות. בוס הטמיע באייאקס (ובמכבי ת"א) את חוק חמש בשניות, פשוט כי רמת השחקנים פחותה יותר. בדורטמונד ינסה לשחזר את ערכיו של פפ ובמסיבת עיתונאים ביום חמישי אמר בוס שהוא מצפה משחקניו להטמיע את חוק ארבע השניות בדורטמונד.
בין ברצלונה לאיאקס. הקבוצות של בוס לוחצות עם הרבה שחקנים גבוה מאוד. שני הבלמים משחקים ממש על קו האמצע, ובינם לבין רחבת היריב נוצרים משולשים של שחקני הקישור וההתקפה: 2 עד 3 שחקנים תוקפים את השחקן היריב עם הכדור, מקבלים גיבוי משניים נוספים, וכך קבוצותיו של בוס חוזרות להחזיק בכדור מה שיותר מהר.
אוהב שהבלם מוביל כדור (דורטמונד, רשמי)
בניית המשחק מוטלת על מספר 6. בניגוד לקבוצות רבות, בהן רואים את הקשר יורד לשחק בין הבלמים בזמן בניית ההתקפות, בוס דורש מה-6 שלו לשחק מעבר לקו האמצע. בראיון בהולנד נשאל בוס מהו הדבר שהוא הכי שונא בכדורגל. תשובתו: "כשבלם לא יודע להוביל כדור ולבנות משחק, כשהקשר האחורי יורד לעשות את העבודה של הבלם וגורם לי להחסיר שחקן בחצי המגרש השני, זה הדבר שאני לא יכול לסבול". אצל אייאקס התפקיד הזה היה של לאסה שונה שהפך להיות השחקן החשוב ביותר של בוס. בדורטמונד, כשיוליאן וייגל יחזור מהפציעה, הוא יקבל את המושכות. עד אז מחמוד דאהוד אמור לקבל את חולצת ההרכב ולקבוע את קצב המשחק. הבלם עומר טופראק הטורקי מתאים לבוס כמו כפפה ליד. בלם עם משחק רגל טוב שיודע לבנות את המשחק מאחור.
עשוי לנטוש בקרוב, דמבלה (Gettyimages)
הבדל משמעותי בין בוס לטוכל, כך לפחות מדווח מאימוני דורטמונד, הוא בסוג האימונים בהכנה לעונה. בוס מקפיד פחות על אימוני כושר מפרכים של תחילת עונה. נאמן לתיאוריה של גורו הכושר ההולנדי ריימונד ורהיין, ונאמן בעיקר לפילוסופיית הכדורגל שלו עצמו. בוס משקיע המון באימונים טקטיים. האימון השגור ביותר הוא 4 על 4 בתוך ריבוע קטן, אימון אינטנסיבי של דקה וחצי בכל פעם (12 פעמים ברצף). שחקנים נהנים מאימונים עם כדור בשלב מוקדם עם העונה, יצר התחרותיות שלהם מקבל מענה, ובוס מחדיר בהם את טירוף כיבוש הכדור מהיריב על שטח קטן בזמן קצר. ובלי להרגיש השחקנים עוברים את אימוני הכושר, אבל עם כדור לרגל. בלחץ הרב שמפעיל בוס על ההגנות הוא מזכיר את ה"גגן-פרסינג" הגרמני, שיותר מכולם מזוהה עם יורגן קלופ, אגדת בורוסיה דורטמונד.
אך עם כל הרצון הטוב, קל לא הולך להיות לבוס. במשחקי ההכנה דורטמונד רשמה הפסדים מול אסן, אספניול ואטאלנטה, ותיקו מול בוכום. הקבוצה לא נראתה טוב, אך החיבור והבנת הפילוסופיה של בוס דורשת זמן ותיאום. אצל אייאקס הפתיחה הייתה דומה. באוגוסט אייאקס הפסידה לווילם וסיימה בתיקו עם רודה, והובסה על ידי רוסטוב בליגת האלופות. רק בהמשך אייאקס הקסימה את אירופה במשחקה הנפלא בשלבים המאוחרים של הליגה האירופית.
להנהלה של דורטמונד יש זמן ואורך רוח. הם ראו מה בוס עשה עם אייאקס ובעיקר עם הצעירים שלה: קספר דולברג, דבינסון סאנצ'ס, חכים זייך, מתייס דה ליחט, ג'סטין קלייברט, אמין יונס ודוני ואן דה בייק הם שמות חמים אצל כל קבוצות הצמרת האירופית. אם בוס יצליח לעשות את אותו הדבר עם ילדי דורטמונד (פוליסיץ', דמבלה, איסאק ופסלאק), לצד הצגות כדורגל כמובן, במועדון יחבקו אותו באהבה גדולה. עד אז, בוס צריך עור של פיל. אחרי ההפסד לאטאלנטה, כותרת ה"בילד" זעקה: "הצילו! השחקנים לא מבינים את בוס". גם באמסטרדם בוס החל בצורה דומה, הסיום היה שמח הרבה יותר. יש לזכור שחלון ההעברות עוד לא נסגר. מעברו של ניימאר לפסז' עשוי לטלטל את כל קבוצות הצמרת: אובמיאנג ודמבלה מועמדים לעבור לקבוצות אחרות, ובוס מייחל לסגירת החלון בסוף אוגוסט.
דמבלה ורויס, יסתגלו לבוס? (AFP)
אייאקס התחברה רק אחרי פתיחה רעה (Gettyimages)
אם דורטמונד עוד מגמגמת במשחקי האימון, באיירן נראית רע. גם במשחקי גביע האלופות וגם בגביע אאודי, ביירן אנמית ולא יצירתית. היא חסרה מנהיגות אחרי פרישתם של לאם ואלונסו, סובלת מהתבגרותם של רובן וריברי ואנצ'לוטי לא האמין מספיק בעונה שעברה בשחקנים הצעירים שלו: קומאן, קימיש ורנאטו סאנצ'ס. אלה רק משחקי הכנה, באיירן עם סגל וכיסים עמוקים יותר, ובכל זאת, אחרי שנים של שליטה (חמש אליפויות ברצף), אולי השנה נפתח חלון הזדמנויות לשחזר את ההישגים האדירים של קלופ מ-2012.
לייפציג והופנהיים שהיו נהדרות בעונה האחרונה יתמודדו עם העומס של המשחקים באירופה, וולפסבורג ולברקוזן עם הכיסים העמוקים ינסו לחזור לצמרת. זה הזמן של בוס להוכיח שהוא מתאים לרמות הגבוהות ביותר, ויכול, סוף סוף, גם לסיים עונה עם תואר. ב-21:30 בספורט1: במגרש הביתי, מול היריבה הגדולה, הוא יכול לפתוח עם תואר ראשון בצהוב שחור.
מה דעתך על הכתבה?