בזמן שברצלונה סובלת מסגל קצרצר ורק הופכת להיות תלויה יותר בכוכב שלה לאו מסי עד שלא ברור אם זו FC ברצלונה או FC מסי (17 נק' מסי הביא לבארסה בזכות שעריו העונה, הרבה יותר מכל שחקן אחר), ריאל מדריד נהנית מהסגל הכי עמוק בעולם הכדורגל (ואחד העמוקים בהיסטוריה של המשחק, לא פחות!) והתלות שלה ב-BBC הולכת וקטנה.
מצד אחד בארסה עלתה למשחק הביתי מול סוסיאדד עם הרכב כמעט זהה לזה שפתח בטורינו מול יובנטוס (וזה היה עולה ל-9 שחקנים אלמלא בוסקטס היה מושעה באלופות וניימאר היה מושעה בליגה) וניצחה בקושי 2:3 כשהשחקנים עם הלשון בחוץ במחצית השניה וכמעט סופגים שוויון, ומצד שני ריאל עלתה למשחק החוץ בחיחון עם 9 שחקני הרכב שלא פתחו באליאנץ ארנה מול באיירן מינכן (וזה היה עולה ל-11, הרכב שלם, אלמלא הפציעות של פפה ווראן הכריחו את סרחיו ראמוס ונאצ'ו להישאר במרכז ההגנה), וניצחה 2:3 כשאפילו דנילו המושמץ מבשל שער, גם לוקאס ואסקס בישל ואלבארו מוראטה כבש, אבל כוכב המשחק היה איסקו עם צמד נפלא, יכולת כבירה ושער ניצחון בדקה ה-90.
שימו לב לזה: ריאל מדריד כבשה העונה 13 שערים בדקה ה-90 או מעבר להם. ממש לא רק סרחיו ראמוס. גם איסקו, מוראטה, בייל, בנזמה ולוקאס ואסקס הושיעו את הבלאנקוס. זה מעיד על אופי, ביטחון ועוצמה מנטאלית של הקבוצה של זידאן, אבל גם על טריות השחקנים (תודה לרוטאציות של זיזו) שמאפשרת לשחקנים לתפקד היטב בדקות האחרונות. התחושה שלי היא שיובנטוס תעשה היסטוריה ותזכה בליגת האלופות (ובטרבל), אבל לכו תהמרו נגד הווינריות של ריאל מדריד של זידאן.
ריאל של זיזו רגילה לנצח עם המחליפים, ועם הכבוד הרב שיש לצמד של כריסטיאנו רונאלדו באליאנץ ארנה, שימו לב לזה: המאזן של ריאל מדריד העונה בלי 7CR עומד על 11 נצחונות ותיקו ב-12 משחקים, בפועל זה בעצם 12 מ-12 (100%), כי התיקו הוא אותו 3:3 שריאל הוציאה בסביליה בגומלין בגביע (אחרי 0:3 במשחק הראשון), משחק בו ריאל חזרה מפיגור 3:1 עד לדקה ה-83 ברמון סאנצ'ס פיחואן כשבנזמה משווה בתוספת הזמן ובכך קבעה ריאל שיא ספרדי היסטורי – 40 משחקים בלי הפסד ומחקה את את השיא (39) שהיה שייך לבארסה מהעונה שעברה.
זהו החותם ההיסטורי הגדול של זידאן כמאמן ריאל מדריד: לראשונה ב-8 שנותיו של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד, מאמן מנהל את דקות המשחק שלו, מחליף אותו במשחקים, נותן לו מנוחה משמעותית גם במאני טיים של העונה ובמשחקים חשובים בליגה. העובדה שכריסטיאנו לא בתמונת המאבק על תואר הפיצ'יצ'י (זה בין מסי ללואיס סוארס), לא מטרידה והוא מסכים למנוחה. יפה שכריסטיאנו (בן 32) מסכים לקבל את דקות המנוחה שלו. אחרי הכל – רק לפני שנה אחרי הפסד ביתי בדרבי מול אתלטיקו, הוא בא בטענות שאין לצידו שחקנים ברמה. שנה היא המון זמן בכדורגל.
המנוחה שלו היא ההצלחה של זידאן. רונאלדו (AFP)
למיטב זכרוני וידיעתי לריאל מדריד מעולם לא היה כזה סגל עמוק, מעולם אף מאמן במועדון לא ביצע כאלה רוטציות נרחבות בהרכב בישורת האחרונה של העונה, כפי שזיזו עושה לאחרונה (ובהצלחה יתרה). בואו לא נשכח – באליאנץ ארנה ריאל עשתה לבאיירן בית ספר אחרי שמרקוס אסנסיו הנפלא החליף את גארת' בייל.
אצל בארסה, לעומת זאת, כל עונה זה קורה ואותן בעיות צצות בגלל הניהול הספורטיבי של המועדון. אנחנו זוכרים בשלב הזה לפני שנה איך העייפות של הסגל הקצר עלתה לקטלונים ביוקר מול אתלטיקו מדריד ברבע גמר ליגת האלופות ובנוסף הם גם איבדו יתרון גדול במרוץ האליפות אותו סיימו אמנם עם התואר, אבל גם עם הלשון בחוץ.
בארסה כל כך פגיעה ולא מספיק טובה העונה, שמסי (צמד ובישול מול אספניול), נדרש להציל אותה שוב ושוב. לפרעוש יש 29 גולים העונה בליגה (חזר להוביל במרוץ לנעל הזהב כשעקף את באס דוסט), ו-498 גולים בקריירה שלו במדי ברצלונה. האם מסי שלא כבש בקריירה מול בופון יגיע ל-500 גולים בבארסה דווקא מחרתיים בגומלין בקמפ נואו ברמונטאדה פסיכית לגמרי? צאו מהסרט! אין מצב.
בקיצור: בלי קשר לתוצאות הגומלין בליגת האלופות, ריאל תגיע פייבוריטית ברורה בעיניי לקלאסיקו וצפויה להערכתי לנצח בו, וזה משחק בו ברצלונה חייבת לנצח.
2. מאבק האליפות נפתח – הגרסה של מוריניו לתחייה של הפסחא ולאביב של פסח
הפרמייר-ליג התעוררה לחיים. קרב האליפות נפתח (רק 4 נקודות יתרון לצ'לסי על טוטנהאם) בעקבות ההפסד של צ'לסי 2:0 למנצ'סטר יונייטד, כשז'וזה מוריניו החזיר שחמט לאנטוניו קונטה, אחרי שחטף מהאיטלקי פעמיים בסטמפורד ברידג'.
אצלנו היהודים זה חג הפסח, חג האביב, שמסמל פריחה, התחדשות, חיים חדשים. אצל הנוצרים זהו חג הפסחא שמציינים את התחייה של ישו, שלושה ימים אחרי יום שישי הטוב, שמציין את צליבתו, מותו והיקברו של ישו. כמה סמלי שמוריני קם לחיים בזמן הזה. העונה הראשונה הקשה והמאכזבת של מוריניו עם יונייטד בפרמייר-ליג, סופסוף הוא רושם ניצחון גדול על יריב שזוכה להערכה ולשבחים כל העונה.
"הם התקשו להתמודד עם הכל", אמר מוריניו שבע רצון מהופעת קבוצתו. 0 בעיטות למסגרת היו לצ'לסי במשחק שלם, מה שלא קרה למועדון הזה בפרמייר-ליג כבר עשור (ספטמבר 2007). אחרי 8 משחקים בלי ניצחון מול צ'לסי (מאז שאלכס פרגוסון עוד אימן אותה), יונייטד סופסוף נזכרה לנצח את צ'לסי. ועוד איזה ניצחון – מוריניו עשה שחמט לקונטה. כל חוליות הקבוצה לחצו נהדר ולא אפשרו לצ'לסי לעשות שום דבר.
ועוד איזה ניצחון. מוריניו מאושר על חשבון צ'לסי (Gettyimages)
מעל כולם בלטו אנדר הררה ומרקוס ראשפורד שבעמדת השפיץ (במקום זלאטן) סופסוף גילה חדות, כבש (דקה שביעית, הכי מהיר של יונייטד העונה בפרמייר-ליג) וניפק משחק מאוד אנרגטי עם חטיפות ומצבים. וכמובן איש המשחק אנדר הררה, שמחק והעלים את עדן הזאר, בישל נפלא את הראשון (אחרי שנגע בכדור ביד) וכבש את השני. זו היתה הופעה של שחקן שהוא לב של קבוצה של מוריניו. להררה היו, מעבר לגול ולבישול, עוד 2 מצבים שייצר, 4 תיקולים, 4 חטיפות, 5 הרחקות ו-43 מסירות במשחק מושלם.
המשחק הזה לימד גם כמה לא מוערך מספיק מרקוס אלונסו ותרומתו האדירה לקמפיין של צ'לסי. מאז שהוכנס להרכב לעמדת הקיצוני השמאלי ב-3-4-3 הבלוז החלו לפרוח תחת קונטה, והספרדי תרם תרומה מכרעת בלא מעט משחקים התקפית והגנתית. הפציעה של קרטואה (משחק ליגה ראשון שהוא מפספס ובגוביץ' משחק העונה) היתה מכה לצ'לסי, אבל הפציעה של אלונסו לפני המשחק היא זו שהוציאה את הקבוצה משיווי המשקל והאוטומטיות בה היא פועלת (אספיליקואטה שנשלח לכנף במקום אלונסו היה חלש מאוד).
האמת, אתמול נזכרתי בעונת 2013/4 של מוריניו עם צ'לסי, כשהוא התרכז בחצי גמר ליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד, ובין שני המשחקים החשובים (אותם הפסיד לדייגו סימאונה בסיכום), צ'לסי ניצחה דווקא באנפילד 0:2 את ליברפול, עם ההחלקה של ג'רארד, וחירבה לאדומים את הדרך לאליפות. אתמול מוריניו נתן מנוחה לזלאטן ולמחיטריאן כדי לשמור אותם לגומלין מול אנדרלכט ברבע גמר הליגה האירופית, ובלי הכוכבים שלו מוריניו ניצח שוב 0:2 והחדיר פחד לתקוות האליפות של צ'לסי.
איברהימוביץ'. ספסולו הוביל לדילמה (AFP)
ועכשיו למוריניו יש פרדוקס: מצד אחד זלאטן איברהימוביץ' נותן עונה גדולה, מצד שני ההתקפה תקועה, תלויה מדי בו, מרוכזת מדי סביבו ושקופה מדי. ולכן אמנם זלאטן כבש הרבה העונה אבל יונייטד לא. אתמול בהיעדרו, ליונייטד הייתה אנרגיה, מהירות ותנועה בלתי פוסקת בחלק הקדמי עם ראשפורד, לינגארד ויאנג (מתי אתם זוכרים שלישיה התקפית אנגלית פותחת במועדון אנגלי גדול?), והזריזות של ראשפורד יצרה את השער הראשון ועוד מצבים.
אז באיזה עתיד התקפי מוריניו מתכוון לבחור? האם ההתקפה יכולה להיראות כה שוטף במשחק גדול גם עם השבדי הנהדר? כי צריך לזכור שגם אחרי אתמול, מאזן הבית של יונייטד עדיין מחפיר העונה – 9 תיקו והפסד מול 7 נצחונות בלבד עם 23 שערי זכות – כמו ברנלי וסטוק במשחקי הבית שלהן.
3. האם לסטר וצ'לסי יחליפו תפקידים העונה?
בעונה שעברה האלופה צ'לסי שסיימה רק במקום ה-14, עצרה בבית את טוטנהאם שני מחזורים לסיום העונה עם 2:2 שהבטיח ללסטר אליפות היסטורית. העונה הנוכחית האלופה לסטר מארחת את טוטנהאם במחזור הלפני אחרון ב-18 במאי (למרות שבפועל זה משחק השלמה). האם לסטר (שגם מסוגלת לסיים העונה במקום ה-14), תעצור את טוטנהאם מחזור לסיום העונה ותחזיר טובה לצ'לסי כשתבטיח לצ'לסי אליפות?
לוח המשחקים של צ'לסי עד סיום העונה נראה נוח הרבה יותר מזה של התרנגולים. המוקש הגדול היחיד של הבלוז הוא משחק חוץ באברטון, שכבשה הכי הרבה גולים ב-2017 ופורחת תחת קומאן בחצי השני של העונה. כזכור צ'לסי צריכה לאבד נקודות ב-2 מ-6 משחקים כדי להשאיר סיכוי לטוטנהאם, אבל שימו לב למשחקים הקשים שמצפים לקבוצה של פוצ'טינו: פאלאס (16 נק' מ-21 אפשריות אחרונות) בחוץ, ארסנל בדרבי, ווסט האם בעוד דרבי (חוץ), מנצ'סטר יונייטד (בית), לסטר (16 נק' מ-21 האחרונות גם לה) בחוץ ולקינוח משחק חוץ אצל האל סיטי שאולי תילחם על חייה במחזור הנעילה.
קיין. לוח קשה הרבה יותר מאשר לבלוז (Gettyimages)
אז נכון, טוטנהאם לוהטת, וגם אנטוניו קונטה הודה שהיא הקבוצה הטובה ביותר כרגע באנגליה, ואף באווירה הקודרת האופיינית לו טען שסיכויי האליפות בין שתי הלונדוניות מחלקים כעת 50-50. הוא טועה. לצ'לסי 85% לקחת אליפות. לעומת זאת בשבת הקרובה בחצי גמר הגביע כשצ'לסי וטוטנהאם ייפגשו זה יהיה 50:50. דרבי אש בין שתי הקבוצות הטובות בלונדון! (סליחה, אוהדי ארסנל).
4. ליברפול לומדת לנצח מכוער
רוברטו פירמינו שוב כובש שער ניצחון דחוק בחוץ. במחזור הקודם בסטוק והפעם אצל ווסט ברומיץ'. 11 גולים לברזילאי עם השיניים הכי לבנות בעולם, הסקורר הבולט שלה בעידר סאדיו מאנה (13) שגמר את העונה. ניימאר טוען שהוא אוהב לשחק לצד פירמינו בנבחרת ברזיל כי מוסר העבודה הגבוה שלו עושה את המשחק קל יותר, התנועה הפוסקת שלו בלי כדור מייצרת שטחים פנויים להיכנס אליהם. בהחלט עונה מרשימה של פירמינו באדום של ליברפול ובצהוב של ברזיל.
הבעיה העיקרית של ליברפול העונה היא כידוע מול הקבוצות הבינוניות והקטנות (המאזן של קלופ נגד הטופ 7 הכי טוב בלי תחרות. בלי אף הפסד!). והנה דווקא בלי מאנה, הנשק ההתקפי הכי טוב שלה שגמר את העונה, ליברפול מצליחה לגרד נצחונות חוץ חשובים מול יריבות שיושבות מאחור ומחפשות לעקוץ ולתסכל את היריבה.
מעטים יזכרו את הנצחונות הדחוקים במשחקים בינוניים ומטה מול סטוק ווסט ברום, אבל זו בדיוק הדרך בה יורגן קלופ יוביל את ליברפול (מקום 3) לליגת האלופות. עד סיום העונה למייטי רדס נותר לשחק מול קריסטל פאלאס, ווטפורד, סאות'המפטון, ווסט האם ומידלסבורו. עוד כמה גולים מכריעים של פירמינו וזליקו בובאץ' ימשיך לקפוץ בטירוף על יוגן קלופ בסיום משחקים.
5. הרמונטאדה תהיה דווקא באנגלית?
מבין 4 המפסידות במשחקי רבע הגמר הראשונים, לסטר נמצאת במצב הכי טוב… או יותר נכון – הכי פחות גרוע. באיירן תצטרך לכבוש פעמיים לפחות ולנצח בברנבאו, בארסה צריכה ניצחון ב-4 גולים הפרש מול ההגנה הטובה בעולם, דורטמונד תצטרך לכבוש לפחות שניים ולנצח במונאקו, ואילו לסטר מגיעה הביתה עם הפסד 1:0 מול אתלטיקו מדריד.
הבעיה שללסטר אין הגנה – שני הבלמים ייעדרו כנראה, כשרוברט הות' סוחב השעיה והקפטן ווס מורגן סוחב פציעה. קשה לבנות על שער נקי מול אתלטיקו שיודעת ליהנות מההסתגרות והיציאה שלה למתפרצות קטלניות (תשאלו את לברקוזן). זה נורא קשה להפוך 1:0 מול דייגו סימאונה, אבל לסטר כבר עשתה בשנה האחרונה ניסים גדולים יותר, ולמאמן שלה קוראים שייקספיר. וחוץ מזה ג'יימי וארדי לוהט – 6 שערים ו-2 בישולים ב-7 המחזורים האחרונים.
וארדי לוהט, ולסטר אחת שמסוגלת להשלים סנסציה (AFP)
6. הסינים צריכים לבנות את אינטר ומילאן בקיץ
יותר משנתיים סילביו ברלוסקוני היה במגעים וחיפש למכור את הקבוצה, המועמדים הסיניים לרכוש אותה השתנו בדרך, אבל אחרי הליך ארוך ומעלה ספקות שנמרח 9 חודשים ונדחה שוב ושוב, מילאן עברהיומיים לפני הדרבי המילאנזי לידי יונגהונג לי, שכמעט כל עיתונאי הכלכלה בסין אפילו לא שמעו עליו, ושלצורך רכישת מילאן ב-740 מיליון יורו, לקח 300 מיליון יורו הלוואות. המועדון – השחקנים, המאמן מונטלה, הצוותים השונים, בחוסר ודאות. עד כמה הבעלים החדשים רציני, עד כמה יש לו מושג ומהי הדרך שלו? מה יהיה עם הצוות המקצועי והניהולי? האם באמת ישקיעו סכומים אדירים כפי שמדווחים בתקשורת האיטלקית כדי להרוויח קליק-בייטים או שלא?
אוהדי מילאן יצאו מהדרבי הסיני ההיסטורי מול אינטר עם תקוות גדולות, אחרי שער מצמק בדקה ה-83 ושער שוויון בדקה ה-97 (2:2). מעבר לנקמה על הדרבי הראשון (בו אינטר השוותה ל-2:2 בתוספת הזמן), המשחק בסן סירו נראה מבחינת הרוסונרי בדיוק כמו עיסקת הרכישה של לי את המועדון מידי ברלוסקוני. כבר היה ייאוש, העסק נראה תקוע, ואנשים פקפקו ולא ראו את זה קורה, אבל בסוף זה אכן קרה. מילאן חזרה מהקבר למשחק כמו שלי השתלט על המועדון.
האכזבה באינטר כה גדולה, שבעיתונות האיטלקית נכתב שהמשחק הזה חרץ את גורלו של סטפאנו פיולי, המאמן שעשה עבודה טובה עד לשבועיים האחרונים, ועכשיו שוב חמים שם על דייגו סימאונה. בכל מקרה, הדרבי דלה מדונינה הזה היה הראשון בהיסטוריה שנערך בשעה 12:30 (פריים טיים בסין), ו-566 מיליון מתוך 862 מיליון הצופים בו בטלוויזיה (66%, שני שליש) הגיעו מהשוק האסיאתי-פסיפי. ומה שהדרביה-218 של מילאנו הוכיח זה שלאינטר (שכבר החלה בבניה תחת הבעלים הסיניים הרציניים 'סונינג') ולמילאן תחת הבעלים החדש – יש עוד עבודת בניה רצינית ומשמעותית בקיץ. שני הבעלים הסיניים של המועדונים הכריזו שמטרתם להחזיר את המועדונים (מילאן אלופת אירופה 2007, אינטר 2010) לטופ האירופי. עכשיו, אחרי שנים של שתיהן מחוץ לטופ האיטלקי, חובת ההוכחה על הסינים.
7. טין ידבאי הולך על שיא האדומים
במשחק המאכזב של באיירן מינכן בלברקוזן (0:0) נקבעה היסטוריה: המגן הקרואטי הצעיר של לברקוזן הפך בגיל 21, 4 חודשים ו-18 יום לשחקן הכי צעיר בהיסטוריה של הבונדסליגה שסופג 3 אדומים, אחרי שנכנס מאחור בצורה מגושמת בתומאס מולר. ידבאי יצטרך לאבד עוד הרבה מאוד פעמים את הראש כדי להתקרב לסרחיו ראמוס עם 21 כרטיסים אדומים או לשיאן ההיסטורי חרארדו בדויה הקולומביאני (אקס בוקה ג'וניורס בין היתר) שצבר בקריירה שלו 46 כרטיסים אדומים. יש לאן לשאוף!
מה דעתך על הכתבה?