ישנן ספקות ושאלות נוקבות לגבי כל קבוצה גדולה בפרמייר-ליג. אי הוודאות והמתח רק מוסיפים לדרמה הנהדרת והמרתקת שצפויה לנו במגרשים, על הקווים וביציעים בעונת 2017/8 באנגליה.
תנסו לחזות את סדר הטופ-6 בפרמייר-ליג בסיום עונת 2017/8. עזבו, נסו לבחור את השתיים שיסיימו מחוץ לטופ 4? תחשבו שוב. תתלבטו. תשברו את הראש. לא פשוט בכלל. במיוחד עם כל החישובים של מי עוד יעזבו (קוטיניו? אלכסיס?) ומי עוד יצטרפו עד סיום חלון ההעברות. עד אז, לפניכם סיכום ביניים רגע לפני ששריקת הפתיחה נשמעת.
- דני רוז: "שטוטנהאם תביא שחקנים שלא צריך לבדוק בגוגל מי הם"
- אלכסיס סאנצ'ס ייעדר משני מחזורי הפתיחה בפרמייר-ליג
מנצ'סטר סיטי התחמשה בקיץ ומעמידה סגל לתפארת עם פפ גווארדיולה אחרי שעבר עונת שפשוף בכדורגל האנגלי (עונתו היחידה בקריירה כמאמן בלי תארים); טוטנהאם אמנם לא עשתה רכש בקיץ, אבל זוהי עדיין המכונה הצעירה, המשומנת ומלאת האנרגיות (ההגנה הכי טובה וההתקפה הכי פוריה בעונה שעברה עם מלך השערים בשנתיים האחרונות) של מאוריסיו פוצ'טינו שרק הולכת ומשתפרת; ליברפול שאת הנקודות איבדה מול הקטנות בעונה שעברה נראית עמוקה, איכותית, לוחצת ומלהיבה וקלופ כבר מרגיש בבית בפרמייר-ליג (ורשם שיפור משמעותי בעונה שעברה); צ'לסי, למרות הספקות, היא בכל זאת האלופה ואנטוניו קונטה שהגיע לתחילת העונה שעברה גם כן מלא בספקות וסקפטיות, התגלה כמאמן הטוב בליגה ובנה לעצמו יובנטוס לונדונית שמשחקת בכחול; וארסנל? טוב, מעבר לציניות המתחייבת כשחושבים על ארסן ונגר (הוא עצמו לא זוכר מתי קבוצתו בפעם האחרונה רצה לאליפות עד האביב, זה קרה לפני מעל לעשור), בכל זאת כשמסתכלים על הסגל של ארסנל הוא מלא פוטנציאל, פתאום ארסנל עברה לשחק עם שלישיה אחורית והולך לה. התותחנים כזכור גברו על צ'לסי בשני המשחקים הרשמיים האחרונים – בגמר הגביע ובמגן הקהילה בפנדלים בו ארסנל שיחקה בהרכב משני.
יאללה, בלאגן. הפרמייר-ליג יוצאת לדרך (AFP)
לפני שאגע בשאלות המרכזיות סביב כל אחת משש הגדולות, הערה חשובה: העונות האחרונות בכלל והעונה שעברה בפרט היו מביכות עבור הפרמייר-ליג בליגת האלופות. בעונת 2017/18 יהיו לראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות 5 נציגות מאנגליה – שיעשו מאמץ ויביאו את המיטב שלהן לזירה האירופית. כי כמה שליברפול, מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי חסרו בעונות האחרונות לליגת האלופות והתרחקו מהצמרת האירופית, ליגת האלופות חסרה אותן במיטבן. יאללה, בלאגן!
צ'לסי – האם האלופה התחזקה משמעותית או שהיא בכלל נחלשה?
אנטוניו קונטה נפרד מדייגו קוסטה, שהיה טראבלמייקר גדול וחיה קשה לאילוף, אבל גם מלך שערי הקבוצה בשלוש העונות האחרונות, החלוץ שהיריבות שנאו להתמודד מולו. נמניה מאטיץ' היה נהדר בקישור – הגודל שלו והאתלטיות של קאנטה יצרו קיר בלתי עביר. ג'ון טרי אמנם כבר לא היה שחקן משמעותי, אבל קפטן, מנהיג ודמות בכירה בחדר ההלבשה.
במקום קוסטה בא אלברו מוראטה – סימן שאלה גדול. במקום מאטיץ' היציב הגיע בקאיוקו המוכשר, אבל הוא בכלל מגיע פצוע לפתיחת העונה ולא ברור איך יתאקלם בהרכב. במקום טרי הגיע אנטוניו רודיגר – בלם גרמני טוב ומבטיח שצריך להסתגל למשחק הקשוח באנגליה.
דייגו קוסטה. כולן שנאו להתמודד מולו, עכשיו הגיע מוראטה (Gettyimages)
בצ'לסי יש כישרון ויש הגנה טובה ועמוקה, יש מאמן איטלקי שהגיע עם מלא סימני שאלה גם לעונה שעברה ואחרי כמה מחזורים השתלט על הליגה. להזכיר לכם שקונטה זכה באליפות בכל ארבע עונותיו האחרונות כמאמן קבוצות, אבל האיטלקי בעצמו הודה שהוא ניצב בפני העונה המאתגרת והקשה בקריירה שלו. הוא עדיין רוצה עוד כמה חיזוקים לקבוצה שלו ויצטרך לשלב אותם תוך כדי תנועה.
מנצ'סטר סיטי – האם גווארדיולה יסתגל לפרמייר-ליג? האם מרכז ההגנה מספיק חזק?
הרביעיות שמנצ'סטר סיטי חטפה במגרשים של לסטר ואברטון בעונה שעברה רק הפכו את גווארדיולה לאדם עקשן יותר: "אמשיך לשחק בדרך שלי", הוא אמר ושידר, "לא אני אסתגל לאנגליה. אנגליה תסתגל אליי". בשורה התחתונה, לראשונה בקריירה גווארדיולה סיים עונה מאכזבת בלי תואר, אבל מצד שני ראו ניצוצות מהכדורגל שלו וסיטי לפחות לא התרסקה בליגה כמו מנצ'סטר יונייטד של מוריניו.
מה עשה הקיץ פפ? ראש בקיר! ממשיך בקו שלו וכעת הוא יכול להעמיד הרכב עם 8-9 שחקני רכש שלו. סיטי כרגיל הוציאה הרבה כסף הקיץ ושחררה ותיקים, כך שהגיל הממוצע של הסגל ירד ב-3 שנים (מ-28 ל-25). אפשר לדמיין הרכב עם גונדואן קשר אחורי מוקף בברנרדו סילבה, דויד סילבה וקווין דה בריינה. כמה כישרון, כשמקדימה יש את סאנה וסטרלינג (שחייב להשתפר העונה) ובחוד גבריאל ז'זוס הברזילאי ש(תרשמו, מילה שלי)הולך לתת עונה גדולה לפני המונדיאל עם סרחיו אגוארו כגיבוי.
ז'סוס. תזכרו, אגוארו הולך לשמש על תקן גיבוי (AFP)
אם זה יתחבר לפפ כמו שהוא מדמיין, סיטי יכולה להתפוצץ (והיא בטוח תענג) ולהגיע רחוק גם בליגת האלופות, ומצד שני מרכז ההגנה מעורר סימני שאלה (ג'ון סטונס לא שכנע בעונה שעברה וגם אוטאמנדי אינו מהטובים ביותר שיש בעמדת הבלם) ולפפ לא יזיק בלם רכש איכותי כדי להשלים את הפאזל וליצור סגל ממש עמוק ומאוזן. אנחנו מכירים את פפ וההתחכמויות שלו (שינוי בתפקודי שחקנים) שלפעמים עובדות ולפעמים מתרסקות. האם הסגנון הזה יעבוד גם מול משחק לחץ טוב ובמגרשים קשים? בקרוב מאוד נדע. בכל זאת לטוב או לרע – סיטי היא כעת הקבוצה שבנה פפ גווארדיולה (בבארסה ובבאיירן הוא כמובן ירש מקודמיו שחקני על משמעותיים) וזה מרתק.
מנצ'סטר יונייטד – האם הכדורגל של מוריניו מסוגל להתרומם או שהוא מוביל לאבדון?
הפיל בחדר של מנצ'סטר יונייטד הוא הפיל המיוחד. אי אפשר להתעלם מכך ששתי עונות הפרמייר-ליג האחרונות של מוריניו היו הגרועות (בלי תחרות) בקריירה שלו בליגות השונות בהן אימן. הקריסה בעונה שאחרי האליפות עם צ'לסי והמקום השישי עם אינסוף תוצאות תיקו ואינסוף כדורגל אפור בעונתו הראשונה עם יונייטד.
אז נכון, יונייטד השתחלה לליגת האלופות דרך זכיה בליגה האירופית (וזכתה גם בגביע הליגה ובמגן הקהילה), אבל מוריניו לא הוציא את המיטב מחניכיו. משחק ההתקפה היה חד ממדי, הסגנון היה לעתים רבות קשה לצפייה והעניין עם הסגנון של מוריניו הוא שתכליתו היא התוצאה, כי חן וערך אסתטי אין לו יתר על המידה.
גווארדיולה הלך ראש בקיר עם הגישה שלו, ובאופן מובהק עוד יותר עשה זאת מוריניו כשהביא עוד גודל, פיזיות ומאסה עם לינדלוף, מאטיץ' ולוקאקו – בריונים קשוחים בעלי איכויות אבל כולם חסרי עידון, ללא מה שנקרא באנגלית Flair. מחיטריאן ראשפורד מרסיאל ואף פוגבה הם השחקנים בעלי הדמיון בקבוצה, אחרי שהקיץ מוריניו לא צירף אף שחקן יצירתי. הכי יצירתי שהוא רצה להביא (ולא הצליח בינתיים) היו פרישיץ' ובייל.
בריון קשוח ואיכותי ב-75 לוקאקו מיליון ליש"ט. לוקאקו (AFP)
מוריניו חייב להציג התקפה יותר מגוונת העונה, להחזיר את אולד טראפורד למבצר שהוא היה בעידן אלכס פרגוסון והכי חשוב – לדעת להתנהל גם ברמה הטקטית וגם ברמה המנטלית – לדאוג ששחקנים יהיו ממוקדים ולא שחוקים ולא פחות חשוב – לא להתחיל ולהיגרר לקרבות מילוליים לפני ואחרי כל משחק עם היריבים השופטים והליגה. ההון הפוליטי של הפורטוגלי פחות חזק משהיה כשהוא היה בטופ. עכשיו שישדר טיפה יותר צניעות ויתמקד בעיקר.
העונה הנוכחית היא המבחן הגדול והחשוב בקריירה של מוריניו – עונה רעה ודלה שלישית ברציפות שלו וספק אם ימצא עוד מועדון בטופ שייקח אותו, עונה גדולה עם אליפות והוא מתקאמבק וצוחק בסוף כרגיל על כולם. אבל רבים מאוד סבורים שהמיוחד איבד את זה, ועובר עכשיו את התהליך שעבר ונגר לפניו. כמה אירוני.
ארסנל – אלכסיס נשאר או עוזב? למה שנראה משהו חדש תחת ונגר?
כשהיה אמור להתייצב לאימוני ארסנל אלכסיס סאנצ'ס היה חולה, לפתיחת הליגה קיבלנו הודעה שהוא פצוע. כל זה מריח לא משהו עבור אוהדי ארסנל שערב פתיחת העונה עדיין מתקשים להבים אם הוא ממשיך או עוזב (ולך תמצא תחליף כלשהו אחרי שיצאה לדרך העונה). עם אלכסיס – אחד השחקנים הטובים בליגה העונות האחרונות – עוד אפשר למצוא קצת סיבות לאופטימיות. בלעדיו – זה כבר קשה ממש. במיוחד כשטוטנהאם שעקפה את התותחנים לא איבדה אף כוכב הקיץ.
ארסנל של ונגר תמשיך לשחק כדורגל לרוב מהנה לצפייה, יש לה שחקנים טובים ואת אלכסנדר לקאזט שאם יתאקלם היטב צפוי להוסיף מחץ וחדות, אבל החלק הכי עצוב עם ארסן ונגר הוא התדמית שדבקה בו, כשכל היריבים מצפים מארסנל לקריסות טיפוסיות, "לעשות ונגר" – שזה בעשור האחרון "להיות רכים מדי ולא איכותיים מספיק".
אלכסיס סאנצ'ס. יישאר בלונדון? נחכה ונראה (Gettyimages)
ליברפול – האם קוטיניו עוזב? (אבוי) האם ואן דייק מגיע? והאם תצליח מול הקטנות?
אפקט הדומינו שיצרה עסקת ניימאר עלול להתגלות כאכזרי במיוחד כלפי ליברפול אם אכן תאבד את הכוכב שלה בעיתוי כה רע, ערב פתיחת העונה (כשכזכור גם יש לה מפגשים לא פשוטים בכלל מול הופנהיים במוקדמות ליגת האלופות). אם אכן קוטיניו יעזוב, קלופ יחפש תחליף אחרי שקבוצתו כבר רצה בתיאום ונראית מבטיחה מתואמת מרגשת ובעלת פוטנציאל חזק להרשים בעונה הקרובה. לקלופ יש גם את סאדיו מאנה ורוברטו פירמינו המעולים ומוחמד סלאח שנראה כמו בינגו להתקפה לוחצת ודינמית שכוללת חילופי מקומות, אבל קוטיניו היה החוט שבונה התקפות ומקשר בין ההתקפה עם יתר חלקי הקבוצה בתיאום נהדר, שלא לדבר על השערים החשובים שהוסיף. לא קל להביא תחליף הולם שיתאקלם במהרה בקבוצה.
קלופ גם צריך כבר להחתים את הבלם המצוין וירג'יל ואן דייק בעסקה הבלתי נגמרת של הקיץ. כשאני רואה את הפוטנציאל ההתקפי הנפיץ של ליברפול שכולל גם את וינאלדום, אוריגי, סטארידג', סולאנקה המלהיב, ללאנה וגרואיץ' – אפשר לפנטז על עונה חלומית. וכמה שיהיה נפלא עבור הפרמייר-ליג (וסליחה רגע מאוהדי מנצ'סטר יונייטד) לראות ליברפול חזקה מתמודדת על התואר ובטח זוכה בו לראשונה אחרי 28 שנה! יהיה עצוב מאוד אם במקום זאת קוטיניו יילך וכמו לואיס סוארס ופרננדו טורס יזכיר לליברפול שהיא שוב נאלצת למכור את כוכביה ולא מסוגלת לשמור עליהם כדי להגיע לטופ.
וכמובן, ליברפול בשתי העונות של קלופ הצטיינה במשחקים מול הגדולות (בעונה שעברה הוציאה הכי הרבה נקודות בטבלת המשחקים הפנימיים בין שש הראשונות בטבלה) אבל הפסידה לבורנמות', סוונזי, האל וקריסטל פאלאס. קלופ חייב להביא את הבחורים שלו חדים ואפקטיביים למשחקים מול הקטנות.
פירמינו. פירמינו והמייטירדס יצטרכו להתגבר השנה גם על הקטנות (Gettyimages)
טוטנהאם – איך ישפיע המעבר לוומבלי? והאם היעדר הרכש לא יפגע?
טוטנהאם בעונה שעברה רשמה את מאזנה הטוב ביותר אי פעם בבית – 17 ניצחונות, 2 תיקו, 0 הפסדים, אבל הקיץ נאלצה לנטוש זמנית את ווייט הארט ליין לשיפוצים ולעבור לעונה לוומבלי, בו היא רשמה שלושה משחקים בליגת האלופות בעונה שעברה – שני הפסדים וניצחון בגארבג' טיים. על פניו הקבוצה המלהיבה של מאוריסיו פוצ'טינו שרק הולכת ומתחזקת צריכה להסתגל בליגה לוומבלי, לאור צורת המשחק ואיכות ההרכב שלה שרובו הגדול רץ ביחד כבר תקופה ונהנה מתיאום ויכולות שליריבות באנגליה קשה להתמודד מולם.
על כל פנים ברור שרק לא ללכת אחורה עבור טוטנהאם אחרי העונה שעברה (מקום שני, 86 נק', 26:86 הפרש שערים) יהיה אתגר עצום. כדי שזה יקרה דלה עלי יצטרך להראות עקביות של כוכב על והארי קיין יצטרך להמשיך להפגיז ולהישאר כשיר.
חוסר המעש של התרנגולים בשוק ההעברות בקיץ (בטוח הם יביאו עוד חיזוק או שניים עד סיום חלון ההעברות) עורר דאגה בקרב האוהדים וגם תהייה (בכל זאת המועדון הכניס 45 מיליון פאונד ממכירת קייל ווקר למנצ'סטר סיטי). מצד שני יש כל כך הרבה אמונה בהרכב הזה שכולל סלעים כמו וונאיימה ודמבלה, כישרונות כאריקסן ודלה עלי, מכונת שערים כהארי קיין וכמובן את שני עוגני ההגנה הטובים בליגה – אלדרוויירלד וורטונגן. השאלה היא אם לא היה מקום לרענן ולעבות את הסגל אחרי הכישלון בעונה שעברה להתמודד עם ליגת האלופות.
טוב, עזבו. אין סיכוי להעכיר את מצב רוחם של אוהדי טוטנהאם בהיותם פייבוריטים ברורים להקדים עונה שנייה ברציפות את ארסנל. הרגל חדש ולא מוכר.
בלי רכש, בלי הבית, אבל עם קיין, עלי, אריקסן ושאר הכוכבים בסגל (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?