משבר מתמשך: ארסנל בתקופה הכי רעה בעידן ונגר

play ארסנל
ארסנל | AFP
ליברפול - ארסנל 0:4 03:23

בחירת הרכב הזויה שנראית כמו של מאמן שרוצה שיזרקו אותו, לוקסוס בלתי מובן לאוזיל, כוכבים עם ראש במקום אחר ופרידה צפויה מאלכסיס שלא שיתף פעולה עם לקאזט. עצוב לראות את התותחנים בגרסת 2017

לארסן ונגר היו נקודות שפל רבות בעשור האחרון. התבוסה 8:2 למנצ’סטר יונייטד, המפלה 6:0 מול צ’לסי, ההפסד הכפול ההיסטורי 5:1 בצמד המשחקים מול באיירן מינכן בעונה שעברה ועוד לא מעט מפלות, חלקן מול ליברפול באנפילד. לכן התבוסה 4:0 מול ליברפול לא היתה משהו חריג או מיוחד. להיפך – זה בדיוק מה שהתרגלנו אליו ושהתחלנו לצפות לו כשארסנל ניצבת בפני יריבה רצינית ואיכותית, ובמיוחד במשחק חוץ. הרכב תמוה, רכות מנטאלית ורכרוכיות פיזית, חוסר איכות במרכז המגרש, עדר ללא רואה על המגרש. אבל בכל זאת, אם מסתכלים בראיה כוללת, מסיקים שארסנל נמצאת בתקופה ביי-פאר הכי רעה שלה בכל עידן ונגר (21 שנה) ונפלה לתהום הכי עמוקה.

תיירי הנרי תקף: “למה שמישהו יאריך חוזה בארסנל?”

1. הסטטוס

: ארסנל כיום גם מחוץ לליגת האלופות (לראשונה אחרי 20 שנה) וגם נמצאת במקום ה-16 אחרי שלושה מחזורים, שכוללים ניצחון לא מרשים על לסטר במחזור הפתיחה שהושג במזל ובעזרת טעות שיפוט ושני הפסדים רצופים במשחקי חוץ – מול סטוק וליברפול.

כמו מי שרוצה שיזרקו אותו (AFP)

2. ההגנה: לארסנל ההגנה השניה הכי חדירה בפרמייר-ליג עד כה – 8 שערי חובה. רק ווסטהאם ספגה יותר (10), יתר 18 קבוצות הפרמייר-ליג ספגו פחות מהתותחנים. אבל שימו לב לזה: שקודראן מוסטאפי אחד משני הבלמים הכי טובים של ארסנל (לצד קוסיילני) מיובש ועומד להימכר. בלם אחר גבריאל כבר שוחרר. וזה כשעל המגרש רוב הולדינג רחוק מאוד מלשכנע שהוא בלם ברמה מספיק גבוהה ולצדו המגן נאצ’ו מונריאל שמתופקד בכל משחק בתור בלם. מה גרם לוונגר לזנוח לאחרונה את הרכש הטרי סיאד קולשינאץ שהרשים בהזדמנויות בהן שיחק?

3. בחירת ההרכב וההכנה למשחק: אחרי שראינו את קבלת ההחלטות התמוהה של ונגר לגבי החוליה האחורית, אפשר לעבור לחוד: כל אוהדי ארסנל ציפו לראות לראשונה את שיתוף הפעולה בין הרכש המבטיח אלכסנדר לקאזט לכוכב אלכסיס סאנצ’ס ששב מפציעה ועלה להופעה ראשונה העונה (וכנראה גם אחרונה בקריירה) במדי התותחנים. ונגר טען שלקאזט עוד צריך זמן להסתגל לליגה ופתח עם דני וולבק (“דני מחמיצני”) לצד אלכסיס.

לשחק עם מסוט אוזיל כבר מזמן הפך ללוקסוס גדול מדי (כמו לשחק עם 10 שחקנים) והביקורות נופלות במידה שווה על השחקן ועל המאמן שממשיך לסמוך עליו. כל שחקני ארסנל (בהרכב על טהרת העונה שעברה), פרט לשוער פטר צ’ך שמנע תבוסה גדולה יותר, היו חלשים להחריד, וניכר שאין להם דרך. אם היתה לוונגר תכנית משחק, היא נזרקה לפח מההתחלה והפכה בלתי רלוונטית בשניה ששחקני ליברפול לחצו ועלו ליתרון. כמו שזה נראה היה כמאסטרקאלס טקטי של קלופ, זו היתה באותה המידה התרסקות טקטית של ארסן ונגר.


אוזיל, לוקסוס בלתי נגמר (Gettyimages)

4. אובדן הדרך – בלאגן ניהולי וצפי לנטישת שחקנים ברגע האחרון של חלון ההעברות: אלכס אוקסלייד-צ’מברליין ואלכסיס סאנצ’ס פתחו בהרכב ארסנל כששניהם על סף עזיבת הקבוצה בימים הקרובים והראש של שניהם בוודאי לא מרוכז רק בקבוצה. צ’מברליין רק דחה הצעה לחידוש חוזה ועומד לעבור לצ’לסי, אלכסיס לאחר תצוגת הנפל הזו וחוסר האונים שלו, קיבל בטיימינג מושלם תזכורת שהוא לא משחק בקבוצה בכירה, והוא צפוי להצטרף לסיטי. כאמור, מוסטאפי, בלם נבחרת גרמניה, עומד לעזוב לאינטר. וכל זה קורה בשעה שלכל עין מקצועית ברור שהמועדון משווע לחיזוקים, קחו למשל את חוליית הקישור (ראמזי היה קטסטרופלי, ג’אקה חלש להחריד) שאינה מספיק טובה. בעצם מאז שפטריק ויירה שוחרר ליובנטוס ב-2005 חוליית הקישור של ארסנל לא מספיק טובה.

ב-21 שנות ונגר ארסנל אף פעם לא היתה במצב כה מביך. וגם אם ונגר כצפוי יביא מספר שחקני חיזוק (דראקסלר מפ.ס.ז’ למשל), ברור שלא מדובר בתחליף הולם. הקבוצה תיחלש ותיפגע. בלי שחקן העל שלה אלכסיס סאנצ’ס, ארסנל נשארת באמת סתם קבוצה ומוטב שאוהדיה יחלו להתרגל להופיע בקביעות בליגה האירופית.


הראש במקום אחר, אלכסיס (AFP)

לסיכום: אם מאמן ארסנל היה מנסה לגרום לכך שיפוטר, לחבל בקבוצה ולעשות בכוונה כל טעות אפשרית, הוא היה עושה בדיוק את מה שוונגר עשה, ועושה בכלל לאחרונה. בכל מועדון אחר מעמדו של ונגר כבר היה אמור להיות מעורער ועל סף פיטורים נוכח התצוגות על המגרש ומצב העניינים מחוצה לו. עצוב מאוד לחזות בהידרדרות המקצועית והניהולגית של ארסן ונגר בארסנל – שהיה לו עשור ראשון מוצלח מאוד ועשור שני כושל ומביש.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי