קרקע פוריה: הקורונה תיזכר כאירוע ששינה את הכדורגל האנגלי לטובה?

play מוחמד סלאח, אליסון
מוחמד סלאח, אליסון | Michael Regan/Getty Images
תולדות היריבות בין ליברפול לצ'לסי 02:58

משבר הקורונה העניק הזדמנות לשקם את עצמו ולחזור לשפיות הכלכלית. הערב תשוב הליגה הטובה בעולם אל המגרשים ותנסה להמשיך בדיוק היכן שהפסיקה - גם אם היציעים יישארו ריקים

יותר משלושה חודשים חלפו מאז המשחק האחרון בפרמיירליג. הארווי בארנס כבש את השער האחרון בניצחונה הגדול של לסטר, 0:4 על אסטון וילה ב-9 במרץ, ומאז עברו הרבה מים בתמזה. כעת, עם חידוש הפעילות בליגה העשירה והנוצצת בעולם, תלויות שאלות רבות מאוד באוויר. מה תהיה ההשפעה של מגפת קורונה על הכדורגל האנגלי מבחינה ספורטיבית, כלכלית וחברתית? לאיזה כיוון תלך הליגה ללא קהל, כאשר הסוגיה הבריאותית מקבלת לכאורה חשיבות משנית בהשוואה להיבטים הפיננסיים? את התשובות לא נקבל, כמובן, הערב (רביעי החל מ-22:05, ספורט2) – אבל אפשר לנסות להעריך את המצב בזהירות המתבקשת.

לשם התחלה, בעוד אנו מתבוננים ביציעים הריקים, חשוב להבין כי ההכנסות ממכירת המנויים והכרטיסים אינן קריטיות במיוחד עבור המועדונים בפרמיירליג, וזה תקף הן לקבוצות הגדולות בצמרת והן לאלה שנלחמות נגד הירידה בתחתית העמוקה. המגמה כאן מדהימה בכל קנה מידה. כאשר הוקמה הליגה עם המיתוג הנוכחי, היוו ההכנסות מהכרטיסים במשחקים עצמם כמחצית מהפדיון של המועדונים. הם היו תלויים בקהל באופן אבסולוטי, ואלה שבאו לאצטדיונים היוו את צינור החמצן שלהם. השיעור הזה ירד באופן עקבי ומתמיד במשך רבע מאה, וב-2019 תרמו המנויים והכרטיסים 12 אחוזים בלבד מהכנסות המועדונים.

באופן מעניין, דווקא אצל המועדונים הגדולים מדובר באחוז גבוה יותר, בזכות התכולה הגבוהה של האצטדיונים. ארסנל הובילה בהיבט זה בעונה שעברה עם 24 אחוזים מההכנסות, ואחריה טוטנהאם, מנצ’סטר יונייטד, ליברפול וצ’לסי. מדהים לראות כי אצל בורנמות’ וברנלי, בעלות האצטדיונים הקומפקטיים, הפדיון שמגיע ממכירת המנויים והכרטיסים מסתכם בכארבעה אחוזים בלבד.


אוהדי בורנמות’ (Gettyimages)

הדבר נובע, כמובן, מחלוקה שיוויונית יחסית של הכנסות הליגה ממכירת זכויות השידור. ליברפול הרוויחה, למשל, 220 מיליון ליש”ט מזכויות השידור בעונה שעברה, בעוד בורנמותw קיבלה 119 מיליון ליש”ט. מנגד, ליברפול הרוויחה 81 מיליון ליש”ט ממכירת הכרטיסים, בעוד אצל בורנמות עומד נתון זה על חמישה מיליון ליש”ט בלבד. לפיכך, ברור כשמש מדוע חידוש הליגה – גם ללא קהל – חיוני עבור כולן, ומדוע הוא קריטי במיוחד עבור הקטנות. היציבות הפיננסית של מועדונים בסדר גודל של ליברפול או מנצ’סטר יונייטד גבוהה יותר בכל מקרה, ובעוד ברנלי, בורנמות’ וקריסטל פאלאס לא ישרדו אם ייאלצו להמשיך לשלם שכר עתק לשחקניהן מבלי לקבל תמורה מהטלוויזיה.

ואולם, האיזון המסוים שנשמר בליגה הבכירה מדגיש עוד יותר את חוסר האיזון במערכת הכללית. בעוד מועדני פרמיירליג נהנים מעושר חסר תקדים, נותרו הקבוצות בליגה השלישית והרביעית הרחק מאחור. הן עדיין מתבססות על הכנסות ממכירת כרטיסים, כפי שכולן עשו בשנות ה-70′ וה-80′. הן עדיין זקוקות לכל אוהד ואוהדת. ודווקא הן נפגעו יותר מכולן בעידן המגפה. בעוד שתי הליגות הבכירות חוזרות לפעילות, הצביעו הליגות הנמוכות על ביטול המשך העונה, כי רוב המועדונים לא מסוגלים לעמוד בעלויות הגבוהות של קיום המשחקים כאשר היציעים נותרים מיותמים. כעת, ללא פעילות כלל, נמצאים המועדונים האלה בסכנה קיומית.

“המועדונים יפלו בזה אחרי זה, כמו דומינו”, חזה סיימון סאדלר, הבעלים החדש של בלקפול. “נאבד מועדונים רבים. כל מהות הכדורגל תיהרס”, חזה יו”ר פליטווד טאון, אנדי פילי. ולכן עולות שתי שאלות חשובות ובהולות. ראשית, עד כמה חשובים המועדונים בליגה השלישית והרביעית עבור הקבוצות העשירות בפרמיירליג? האם ניתן להגדיר אותo כחלק בלתי נפרד מהפירמידה, או אולי רוב הרכש בפרמיירליג מתבצע בכל מקרה מרחבי העולם, ולכן היעלמותן של בלקפול ופליטווד לא ישפיע דרמטית על הליגה העשירה מכולן? שנית, כיצד תפעל הנהלת פרמיירליג על מנת לסייע ולהציל את הקבוצות הקטנות מקריסה? האם תהיה מדיניות ברורה בנושא? והאם היא תושפע מהרצון לשמור על הסדר הקיים למען המשך קיומו של הכדורגל האנגלי, או אולי גם משיקולים חברתיים נטו? האם יש למנצ’סטר יונייטד, ליברפול, בורנמות’ וברנלי מחויבות מוסרית כלפי אלה שנותרו הרחק מאחור?


המועדונים יפלו בזה אחר זה? (Gettyimages)

ואם כבר מדברים על מוסר, הרי שסוגיות רבות עומדות על הפרק, כאשר סדרי העולם משתנים. הם הוזנחו בהדרגה במהלך השנים, כאשר מועדוני הליגה האנגלית הפכו לחגיגה של גורמים מפוקפקים – ממיליארדרים אמריקאים דרך אוליגרכים רוסים ומשקיעים מהמזרח הרחוק וכלה בשייחים מהמפרץ הפרסי. ההכנסות האמירו, וכך גם סכומי ההעברות, שכר השחקנים ועמלות הסוכנים. למרות זאת, מחירי הכרטיסים האמירו גם הם – על אף העובדה כי חשיבות אפיק הכנסה זה הפך לשולי יחסית. דעת האוהדים הפכה לרלוונטית פחות, וקולם לעתים הושתק. כעת, דווקא כשהם רחוק מהיציעים, המגמה תשתנה – כי הסוגיות החברתיות מציפות את הממלכה, כפי שהן מציפות את העולם המערבי כולו.

וכאן, ככל שחולפים השבועות, מסתמנת מגמה חיובית. בתחילת המשבר, הציפו את התקשורת בעיקר כותרות שליליות. הכדורגלנים רבו עם המועדונים לגבי קיצוצי השכר, כמו למשל כוכבי ארסנל שסירבו לוותר על הכסף. שחקנים לא מעטים הפרו את הוראות הבידוד, כמו קפטן אסטון וילה ג’ק גריליש. היו שחקנים שהביעו מראש התנגדות לכוונה לשקול לחדש את המשחקים מחשש לבריאותם. ובתוך כך, המועדונים עצמם ערכו פיטורים זמניים המוניים של עובדים, וניצלו את האפשרות להכריח את המערכת הציבורית לשלם את שכרם. הגדילה לעשות ליברפול, אשר נאלצה לחזור בה בסופו של דבר בגלל ביקורת ציבורית נוקבת במיוחד.

הכדורגל האנגלי התנהל, אם כך, כמו שהכדורגל האנגלי רגיל להתנהל – באנוכיות, תוך ניתוק מהעם ומהאוהדים. ואולם, עם הזמן השתנתה המגמה. המועדונים הפנימו את הצורך לנהל תקשורת בונה עם הקהילות המקומיות, בעוד שחקנים מסוימים נטלו את ההובלה בזירה הציבורית. המחאה על רצח ג’ורג’ פלויד בארצות הברית, אשר זלגה במהרה לאירופה, סייעה בכך – ומועדונים הכריזו באופן רשמי על תמיכה בדרישת black lives matter. אלא שזה ממש לא הכל. כוכבים הבינו כי קולם יכול להישמע חזק יותר בעת משבר, ודורשים גם מהממשלה שינוי ערכי מהותי. מרקוס ראשפורד מוביל את התנועה הזו – הוא הקים עמותות, העביר כספים רבים לצדקה, וכעת דורש להעניק לילדים עניים ארוחות גם בחודשי הקיץ, כאשר בתי הספר סגורים. ראש הממשלה בוריס ג’ונסון סירב תחילה, אך נכנע תוך יממה אחת, ואלה ניצנים אמיתיים של שינוי. יש השפעה חיובית של כדורגלנים על פוליטיקה.

כי משברים מסוגים להרוס הכל, אך הם גם משמשים קרקע פוריה לשינויים חיוביים ולהצמחת מנהיגות. הכדורגל האנגלי בכלל, והפרמיירליג בפרט, מסוגלים לצאת ממנו מחוזקים, עם קשרים הדוקים יותר בין המועדונים לאוהדים. אם מחירי הכרטיסים יוזלו דרמטית כאשר תתאפשר חזרת הקהל לאצטדיונים, אם יועברו כספים רבים לליגות הנמוכות על מנת לשמור על המועדונים הקטנים והשורשיים, אם סכומי ההעברות יחזרו לשפיות, אם המודעות החברתית של השחקנים תעלה – ייתכן שהקורונה תיזכר בטווח הארוך כאירוע ששינה את הכדורגל האנגלי לטובה.

האם זה אכן יקרה? רק הזמן יגיד, אבל בינתיים החדשות הטובות כבר כאן מבחינת חובבי הכדורגל ברחבי תבל. נוכל לצפות בפרמיירליג על בסיס יומי בשבועות הקרובים, והמאבקים בצמרת ובתחתית עשויים להיות מרתקים. רק האליפות כבר הוכרעה, אבל הדרמה סביב הזכיה הראשונה של ליברפול בתום בצורת בת 30 שנה רק התעצמה בעקבות המגפה. יהיה כיף.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי