תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

דרמטית, ספורטיבית ומרגשת: לסרייה A עתיד מבטיח

טקס הפרידה מטוטי
פריחה התקפית, סיפורים גדולים ודרמות נהדרות, פרויקטים מרתקים, שחקני עתיד מבטיחים ונציגה בגמר ליגת האלופות: עמית לוינטל נפעם מהכדורגל האיטלקי, שמזדקף בגאווה ומתמלא באופטימיות
זו ללא ספק הסנסציה של העונה! יותר ממונאקו בצרפת, יותר מאייאקס בגמר הליגה האירופית, יותר ממכבי ת"א מסיימת עונה שניה ברציפות בלי תואר. מהי אותה הסנסציה שאני מתכוון אליה? כמות השערים וממוצע הגולים למשחק בליגות הגדולות באירופה. במקום הראשון לא תמצאו את לה ליגה הספרדית, לא תמצאו את הבונדסליגה הסוחפת וההתקפית שרגילה להפציץ ואף לא את הפרמייר-ליג הקצבית ומלאת התשוקה.

1) סרייה א' – 1,123 שערים – 2.96 גולים ממוצע למשחק.
2) לה ליגה – 1,118 שערים – 2.94 גולים למשחק
3) בונדסליגה – 877 שערים – 2.87 גולים למשחק
4) פרמייר-ליג – 1,064 שערים – 2.80 גולים למשחק



כן, זהו הכדורגל האיטלקי. הקטנאצ'יו, הארגון, הסדר, ההגנה, קיימים רק במקום אחד – אצל יובנטוס, האלופה בפעם השישית ברציפות (ודאבליסטית בפעם השלישית ברציפות), היחידה שספגה פחות משער בממוצע למשחק (פחות מ-38 שערים) – 27 בלבד. גם בזירה האירופית – רומא התפרקה כשחטפה רביעיה בליון, נאפולי עפה כשספגה שתי שלישיות מריאל מדריד (המצבים הנייחים גמרו אותה). 


כן, דווקא ההגנה הפכה לנקודת התורפה של כמעט כל קבוצה איטלקית פרט ליובנטוס, דווקא ההתקפות באיטליה פרחו: לא פחות מ-6 קבוצות כבשו מעל 70 שערים העונה בסרייה A - נאפולי הפציצה 94 שערים, רומא 90, יובה רק 77, לאציו 74, אינטר 72, טורינו 71. בפרמייר-ליג רק 5 קבוצות כבשו מעל 70 שערים, בספרד בקושי 3 (אתלטיקו 70), בצרפת 3.



היגוואין. פוגבה מימן את הבאתו, ומי זוכר את הצרפתי? (AFP)

בסרייה A היו משחקים מטורפים העונה: שביעיות, שישיות, חמישיות. זו עונה בה אף אחד אפילו לא מדבר על כך שהחלוץ השמנמן גונסאלו היגואין כבש 24 שערי ליגה, כמות שאף שחקן יובה לא הגיע אליה מאז עומאר סיבורי (25) בעונת 1960/61(!!). כן, אף אחד מהענקים שראיתם משחקים – דל פיירו, זלאטן, טבס, טרזגה, אינזאגי, באג'יו, ויאלי, אפילו לא מישל פלאטיני. אפרופו רכש הבינגו של יובה, היגואין שהגיע ב-90 מיליון יורו, שהיו בעצם העודף ממכירת פוגבה (מישהו שם לב שהוא עזב?), נתן עונה גדולה.

זו עונה בה אדין דז'קו קם לתחיה, הפך לקאפו קאנוניירה (מלך שערי הסרייה A) עם 29 ובסך הכל קבע שיא עונתי לשחקן רומא עם 39 גולים בכל המסגרות (הבוסני סיים גם כמלך השערים בליגה האירופית, לצד ג'וליאנו מזניט, עם 8). זו עונה בה דריס מרטנס, הבלגי של נאפולי, הפך סופית לסופרסטאר התקפי, והטרידנט מרטנס-אינסינייה-קאייחון (ואפשר לרבע את המשולש ולהוסיף את האמשיק) נראה הכי קטלני ומאיים באירופה העונה אחרי ה-MSN של בארסה. 

זוהי גם עונה בה קם לו חלוץ עתיד מבטיח ותקע יתד בהרכב נבחרת איטליה – התרנגול (איל גאלו) אנדראה בלוטי בן ה-23 (26 שערי ליגה העונה) מטורינו, שכבר מבוקש בידי המועדונים הגדולים באירופה עם סעיף שחרור של 100 מיליון יורו שחתם עליו בכל הכוח נשיא טורינו אורבאנו קאיירו (רק שבלוטי לא יגיע חלילה ליובה).

גם צ'ירו אימובילה – שלהט בטורינו עד לפני שלוש שנים כשעבר לדורטמונד ונעלם – קם לתחיה בלאציו (23 שערים העונה). אימובילה ובלוטי, שעבדו תחת ג'אמפיירו ונטורה בטורינו, הם עכשיו צמד חלוצי החוד של הנבחרת שמאמן ונטורה, ואף אחד לא יכול לדבר על פרוטקציות אחרי ששניהם כבשו 49 שערי ליגה ביחד העונה. ולאוהבי הכישרונות מבינכם: באלדה קייטה הסנגלי המבטיח (22) של לאציו, סיים עם 16 שערי ליגה.


אימובילה. חזר לחיים אצל לאציו (Gettyimages)

הדרמה והספורטיביות
אם הגלגל התהפך והסרייה A עברה את כולם בכמות השערים, הוא אפילו עוד יותר התהפך בכל הקשור לספורטיביות. דווקא בפרמייר-ליג, בעלת מסורת הפייר-פליי המפוארת, הרבה קבוצות שלא היה להן על מה לשחק במחזורים האחרונים, התפרקו והסריחו (חטפו שישיות, חמישיות ורביעיות) מול קבוצות הצמרת שהיו צריכות נקודות ואספו אותן בלי מאמץ. והנה באיטליה פאלרמו שעברה עונה קטסטרופה וירדה כבר מזמן מתוסכלת לליגת המשנה, מנצחת במחזור הסיום 1:2 בבית אמפולי ומורידה אותה.

מחמאות גם לגנואה שעברה עונה רעה מאוד וכמעט קלקלה את מסיבת הפרידה המרגשת והמצמררת מפרנצ'סקו טוטי. גנואה (מקום 16) הייתה כל כך קרובה לקלקל את החגיגה מול סגנית האלופה, ורק בדקה ה-90 נכנעה. דווקא הסרייה A עם כל פרשיות השחיתות השערוריות המפורסמות שלה ראויה למחמאות על ספורטיביות העונה.

הסיפורים הגדולים
קרוטונה הפצפונת והענייה, עם בעלים שמסובך עם המאפיה, שכל העונה הייתה עמוק מתחת לקו האדום ואף אחד לא חלם שתשרוד, פתאום קמה לתחיה (אין הגדרה מדויקת מזו), אספה 20 נקודות מ-27 האחרונות כמו ענקית, ובמקביל ניצלה את ההתרסקות של אמפולי שפשוט הזדקרה והפסיקה לקחת נקודות, כדי לשרוד באורח נס, בעיירת עוני מסכנה מדרום איטליה. כמה שהכדורגל יכול לרגש!

וזה עוד היה הסיפור המשני והקטן אתמול לעומת הפרידה של רומא וטוטי אחרי 25 שנה – 786 משחקים, 307 שערים ונאמנות אינסוף. הכדורגל האיטלקי ריגש אותנו אתמול עד דמעות. זלגה לי דמעה מול הפרידה הסופר-מרגשת של הג'יאלורוסי מהקיסר, הקפטן ובעצם האל שלהם. ועכשיו האבק של טוטי ישקע, לוצ'יאנו ספאלטי שהוביל את רומא לעונת שיא בליגה, אך כשל בגביעים, יילך, והמנהל המקצועי החדש מונצ'י יתחיל לעבוד.


פרידה סופר מרגשת מהאליל (AFP)

כל הפוקוס על טוטי וקרוטונה קצת לא הוגן אולי כלפי אטאלנטה (רביעית, 72 נקודות) ולאציו (חמישית, 70 נקודות) שנתנו עונה נפלאה וכמעט איש לא מתייחס לכך. ג'אנפיירו גאספריני הוותיק עשה עבודה עצומה עם הצעירים מהאקדמיה המופלאה של אטאלנטה והוא עשוי מאוד לזכות בתואר מאמן העונה, אבל גם סימונה אינזאגי שהוזעק כמינוי חירום בשל הפרשיה ההזויה של הקיץ האחרון (מארסלו ביילסה היה מאמן הקבוצה למשך יומיים) עשה עבודה מדהימה והוציאה מהסגל שלו דברים שלא רבים האמינו שאפשר. ורוצים עוד סיפור? מעמד המאמן התחזק באופן מפתיע דווקא באיטליה. אם מתעלמים מהבלאגנים באינטר ומהקאפריזות של זמפאריני בפאלרמו, רק עוד שלוש קבוצות – אודינזה, פסקארה וגנואה, פיטרו מאמן העונה.

הפרויקטים הסיניים במילאנו
זה היבול של שתי המילאנזיות העונה: מילאן מקום שישי, 63 נקודות, הפרש שערים 12+. אינטר מקום שביעי, 62 נקודות, 23+ הפרש שערים. כמה הן רחוקות? נאפולי שסיימה במקום השלישי צברה 86 נקודות, הפרש שערים 55+.

מילאן רק בליגה האירופית מהמקום האחרון שמוביל אליו, אינטר עונה רביעית רצוף מחוץ לאירופה. שתיהן כזכור בבעלות סינית: בעוד הבעלים הסיניים של אינטר משלימים עונה ראשונה וכושלת מאוד, אך הם הראו כוונות רציניות, פתחו את הארנק ויהיה מעניין מאוד לראות איזה מאמן יגיע והרכש שימשיך להגיע. לפחות הם הרוויחו שנת ניסיון, בניגוד לבעלים של מילאן שרק הגיע לא מזמן, ומצפה לו קיץ עמוס. גם מילאן שחייבת שיפור משמעותי בסגל שלה, פותחת את הארנק, פושטת על אטאלנטה (פרנק קסייה, אנדראה קונטי), מחזקת את ההגנה (מתיאו מוסאקיו מוויאריאל) ואלבארו מוראטה עשוי להגיע מריאל מדריד ועימו חיזוקים נוספים.

בעידן הגלובלי שבולט מכל בפרמייר-ליג עמוס הבעלים הזרים, גם הכדורגל האיטלקי עובר לשם – אינטר ומילאן בידיים סיניות, רומא בידיים אמריקניות.
צריך כסף גדול כדי להתחרות ולהישאר רלוונטיים בטופ.


מוראטה. השם החם שסומן על ידי הסינים במילאן (AFP)

עתיד ורוד
הכדורגל האיטלקי שרק בקיץ שעבר, ביורו האחרון, דיברו על חוסר הכישרונות והעתיד הקודר שלו, הציג הרבה מאוד כישרונות צעירים העונה, לא כולם איטלקים אבל חלקם הגדול כן, וזה גורם לרוחות אופטימיות מחודשות סביב הכדורגל האיטלקי. קינחנו את העונה עם שער של חלוץ יובה בן ה-17 מואיז קין (איטלקי), הכובש הראשון בתולדות הליגה שנולד במילניום הנוכחי, ולמחרת פייטרו פלגרי בן ה-16( יליד מארס 2001) כבש לגנואה ושבר את השיא שלא החזיק מעמד 24 שעות!

הפרויקט האיטלקי הנפלא בסאסואולו נמשך (הם כבשו שישייה בשבוע שעבר עם שישה כובשים שונים), טורינו ואטאלנטה חזרו להיות יצרניות שחקנים מעולות עם אקדמיות מרשימות. גם הגדולות יותר מחזיקות בשחקנים מבטיחים. לצד אינסינייה, ברנארדסקי, וראטי וקטאלדי, צריך להוסיף את דונארומה, רומאניולי, לוקאטלי, רוגאני, קלדארה, גליארדיני, קונטי, פטאניה, גראסי, קייזה, בנאסי, זפאקוסטה, בלוטי, נדראגורה, ברארדי, פוליטאנו ואחרים.

עוד משימה אחת
לא הזכרתי בטור שאלוף אנגליה הוא איטלקי (קונטה), שאלוף גרמניה גם הוא איטלקי (אנצ'לוטי) ושאלוף ספרד (זידאן) שיחק אצל ליפי ביובנטוס. בכל מקרה, לכדורגל האיטלקי נותרה עוד משימה אחת אחרונה העונה. שבע שנים אחרי הזכייה של אינטר בליגת האלופות, יובנטוס בגמר טיטאנים נגד ריאל מדריד, רוצה גביע אירופה שלישי, ליגת אלופות היסטורי לבופון וטרבל שיכניס קבוצה היסטורית בשחור-לבן לאגדות.

קין הצעיר חוגג היסטוריה. עתיד ורוד לליגה בארץ המגף (AFP)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ