שכחו אותי בבית: השחקנים שנאבקים על מקום במונדיאל

היגוואין
היגוואין | Gettyimages

החלוץ שמסי לא אוהב, ברירת המחדל של ספרד, הצרפתי שברח מוונגר ויתחרט על זה, מי הבריק (ומי פחות) בינואר וקונטה אחד. יעקב זיו עם רשימת השחקנים שעבורם כל משחק הוא גורלי לקראת הקיץ. בונוס: מצב "הישראלים"

(גודל טקסט)

המונדיאל ברוסיה יחל בעוד למעלה מ-200 יום. נשמע לכם רחוק? תחשבו שוב. "שנת מונדיאל" משגעת לא מעט שחקנים שנמצאים במרדף על מנת להוכיח את עצמם למאמני הנבחרות ולזכות למקום בסגל. גם אם הם נמצאים בשיא המאבקים של קבוצותיהם בליגה ובגביעי אירופה, בראש יושב להם המאבק על זימון לטורניר הגדול בעולם. לקחנו כמה מהנבחרות הבכירות ומצאנו שחקנים לא פחות גדולים שעבורם כל משחק ליגה הוא קריטי עבור מה שיהיה בקיץ. ומה קורה עם נציגי ליגת העל? תמונת המצב לפניכם.

גונסלו היגוואין (ארגנטינה): בקיץ 2016 שילמה עליו יובנטוס 90 מיליון יורו לנאפולי והוא עדיין מדורג כהעברה השביעית בגודלה בהיסטוריה, אבל מעמדו בנבחרת רעוע בעיקר בגלל האיש המרכזי של האלביסלסטה – ליאו מסי. הפעם האחרונה בה שיחק בנבחרת במשחק רשמי הייתה ב-23 במארס מול צ'ילה בניצחון 0:1. המאמן החדש חורחה סמפאולי התעלם ממנו במשחקים הקובעים לעלייה למונדיאל והעדיף את מאורו איקרדי, פאולו דיבאלה וסרחיו אגוארו. בגיל 30 "אל פיפיטה", שקרס ברגע האמת בברזיל, עדיין חולם ללבוש את מדי האלביסלסטה. בשבוע האחרון הוא קרץ למאמן שהוא יכול לתרום אחרי שכבש שלושער בניצחון 0:7 על ססואולו. בשורה התחתונה: בארגנטינה, הכול תלוי מסי.

חלוץ העבר של הנבחרת, הרנאן קרספו שעבר את אותה חוויה במונדיאל 2002 כשכולם שאלו אם הוא יכול לשחק לצידו של גבריאל באטיסטוטה, אמר: "איקרדי והיגוואין יכולים לשחק ביחד. סמפאולי חייב למצוא את השחקנים הנכונים, אבל לא להתבייש להשאיר בחוץ גם שמות גדולים".


היגוואין ומסי. בסופו של דבר הכל תלוי בפרעוש (Gettyimages)


דייגו קוסטה (ספרד): 
החלוץ הברזילאי של אתלטיקו מדריד לוקה בתסמונת נבחרת ספרד. בצ'לסי ובקולצ'ונרוס הוא הווינר הכי גדול במגרש ומנצח משחקים לבד. ברגע שהוא לובש את "לה רוחה" הוא הופך לחתלתול בלי שיניים. הוא כבש שישה שערים ב-16 הופעות בנבחרת, אבל לא שכנע כמעט באף משחק. בחצי השנה האחרונה לא שיחק בגלל שהעברתו לאתלטיקו לא התאפשרה בגלל העונש שהוטל על הקולצ'ונרוס, לספרד למעשה אין 9 קלאסי. אלברו מוראטה מגמגם בצ'לסי, פאקו אלקסר עדיין לא התאקלם בברצלונה, יאגו אספאס לא בשיאו ודויד וייה בגיל 36 כבר רחוק משיאו. דייגו קוסטה יכול לעשות את ההבדל בין ספרד טובה לספרד זוכה, אבל הוא צריך לסיים חזק את העונה ב"לה ליגה" הגמורה כדי לזכות בלגיטימציה מצד הקהל.


דייגו קוסטה. "חתלתול" כשזה מגיע ללה רוחה (Gettyimages)

אוליביה ז'ירו (צרפת): ארסן ונגר הצליח לייאש אותו כשהפך אותו לסופר סאב של התותחנים. ביורו 2016 הוא היה מכוכבי הטורניר וכבש צמד בניצחון של צרפת 2:5 על איסלנד ברבע הגמר, אבל מאז איבד גובה בקביעות. ונגר שיבח אותו על כך שהוא תמיד נכנס במשחקים חשובים וכובש, אבל הוא החליט לעבור לצ'לסי כדי לצבור דקות משחק ולפתוח במשחקים. הפרשן סטיב ניקול טען שאנטוניו קונטה כלל לא רצה את ז'ירו, אלא את אדין דז'קו, ולכן ייתכן שז'ירו עבר מן הפח אל הפחת ורק הרע את מצבו. לצרפת יש אופציות בלתי נגמרות בחלק הקדמי ולכן, ברור אם בקצב הזה, בטח לאור הדעיכה של הבלוז, הוא ייכלל בסגל של הטריקולור לרוסיה.


המעבר לבלוז דווקא יפגע בו הכל הקשור למונדיאל? (AFP)


יוליאן דרקסלר (גרמניה):
יואכים לב הוא מאמן של שחקנים. לא משנה מה חלקם יעשה בקבוצות שלהם וכמה דקות ישחקו, הם תמיד ימצאו את עצמם בנבחרת. תשאלו את לוקאס פודולסקי למשל. דרקסלר כבר רשם 40 הופעות ב"די מנאשפט" בגיל 24, אבל מעמדו בפאריס סן ז'רמן לא מזהיר בגלל הכוכבים האחרים שהגיעו. הוא כבר לא בולט כמו פעם. גם הוא הבין את החשיבות של שנת מונדיאל וניסה לרשום מעבר. הוא הציע את עצמו לריאל מדריד וליברפול התענייה וגם בבאיירן רוצים אותו לעונה הבאה, אבל השאלה נשאלת השאלה האם הוא בחירה אוטומטית לסגל ברוסיה. להזכירכם, לב לקח את דור העתיד וזכה בקונפדרציות. כישרונות בגרמניה לא חסר, ולכן מצבו של שחקן שמקרטע בקבוצה שלו תלוי אך ורק בחסדי מאמנו.


מקווה שיואכים לב יאמין בו על סמך הישגי המאנשפט בעבר (AFP)

רנאטו סאנצ'ס (פורטוגל): לפני היורו 2016 ובמהלכו הוא היה הדבר הבא בכדורגל העולמי ונמכר מבנפיקה לבאיירן מינכן ב-35 מיליון יורו פלוס 20 בבונוסים. אבל למרות שהרשים ביורו, הוא התרסק בבאיירן ולא הצליח להתאקלם בקבוצה עמוסת כוכבים בלי לדעת אנגלית וגרמנית. התקשורת הגרמנית עקצה אותו כשרשמה עליו: "הוא רץ כמו תרנגולת בלי ראש". קרלו אנצ'לוטי לא שיתף אותו אפילו לדקה אחת העונה והוא הושאל לסוונזי רק בזכות העובדה שפול קלמנט היה עוזרו של אנצ'לוטי בבאיירן.

באחרונה פורסם שהוא רצה להגיע לקבוצה גדולה באנגליה ולא לברבורים, שם עבר סיוט. הקבוצה דורגה בתחתית, הוא לא מצא את מקומו ושיחק רק 12 משחקים. גלגל ההצלה האחרון שלו היה מינויו של המנג'ר הפורטוגלי קרלוס קרבליאל שהבטיח להעמיד אותו על הרגליים, אבל ייתכן שמאוחר מדי. הוא יחזור לשחק רק באפריל. משם הדרך לשיקום מהיר לא תהיה קלה. אגב, בפורטוגל טוענים שגם אדר שכבש את השער שהביא לפורטוגל את הזכייה ביורו בספק גדול לנבחרת אחרי ששיחק רק תשעה משחקים עד כה בלוקומוטיב מוסקבה (שלושה שערים).


סאנצ'ס. הבחירה בסוונזי כלל לא סייעה לקריירה (Gettyimages)

מישי בטשואי (בלגיה): המעבר שלו מצ'לסי לדורטמונד יכול לתברר כמהלך מבריק לשחקן ולנבחרת בלגיה. אנטוניו קונטה אף פעם לא ממש ספר אותו ובדורטמונד הוא מרגיש כבר בבית וכבש בבכורה צמד בניצחון 2:3 על קלן. הוא הושאל לדורטמונד בלי אופציה לרכישה, אבל מבחינתו זו הקבוצה הנכונה שיכולה לשדרג את מעמדו למונדיאל מכיוון שהוא נכנס למשבצת ריקה שהשאיר פייר אמריק אובמיאנג, מבלי שיש לו תחרות. במהלך התבוסה 4:1 לווטפורד רבים מאוהדי צ'לסי שלא התרגשו במיוחד כשהוא עזב צייצו לו: "תחזור מהר". לבלגיה יש קישור מדהים, אבל רוברטו מרטינס יצטרך עוד גיבוי לרומלו לוקאקו. הוא לא יוכל להתעלם משחקן שקורע רשתות בבונדסליגה.


בטשואי. הבכורה בדורטמונד הייתה מוצלחת (Gettyimages)

דויד לואיז (ברזיל): עוד שחקן שקונטה הסתכסך איתו אחרי שזכה איתו באליפות שנה שעברה כשהוא מילא תפקיד חשוב בהגנה. במונדיאל הקודם הוא כבש בשמינית ורבע הגמר, אבל אחרי הפיאסקו של ההפסד 7:1 לגרמניה הוא איבד לחלוטין את מקומו בנבחרת וגם כעת לא נראה שהמאמן צ'יצ'ה בונה עליו. עמדת הבלם הרביעי היא כביכול הכי מעניינת. שלושה שחקנים בטוחים בסגל – מירנדה, טיאגו סילבה ומרקיניוס. השחקן בעל השיער הארוך חווה העונה פציעה ובעיקר ייבוש ממושך. הוא לא נספר, דיברו על כך שהוא "מת לעזוב" ומעבר לארסנל היה על הפרק. למרות הכל, הוא עדיין נחשב עדיין מועמד עם רודריגו קאיו, ז'מרסון וז'יל. קונטה החזיר אותו להרכב צ'לסי רק לאחרונה ובלית ברירה, אבל היחסים ביניהם קרים מאוד.


לואיז מתקרר על הספסל. עשוי לחזור בקרוב לפוזה הזאת

גז'גוז' קריחוביאק (פולין): אחד הברגים החשובים של הנבחרת בקישור האחורי איבד מיכולתו בגלל החברה הדוגמנית. הוא שיחק בסביליה, הצטיין בקבוצה ונחשב לשחקן מבוקש אצל הגדולות. המאמן אונאי אמרי לקח אותו לפ.ס.ז', אבל אז חלה ירידה גדולה ביכולתו. יש הטוענים שזה בגלל החברה שלו שמדגמנת בפאריס ולונדון. במקום לשחק הוא מצא עצמו לוקח ימי חופשה לחזות בה. העונה הוא הושאל לווסט ברומיץ' ושוב לא מצא את עצמו. בינואר כבר דובר שיעזוב, אבל מינויו של אלן פארדיו נתן לו אוויר לנשימה. בראיון אחרון בפולין הבהיר: "הייתי זקוק לזמן כדי להתאקלם. עכשיו אני יודע איך לשחק בכדורגל האנגלי". השאלה אם היכולת שלו גם תשתדרג אחרי רכישת הידע הזה. מעניין גם יהיה לראות האם פולין תוכל להרשות לעצמה לוותר על שם גדול.


קריחוביאק. נכנס לעניינים בפרמיירליג בשבועות האחרונים (AFP)

דניאל סטארידג' (אנגליה): נבחרת שלושת האריות תמיד מתקשה למצוא שחקני פרמיירליג שמגיעים בכושר טוב ומשחקים בקביעות בקבוצות שלהם. יש בסגל של גארת' סאות'גייט לא מעט סימני שאלה. ג'ק ווילשייר החל רק עכשיו לפרוח בארסנל, ג'ון סטונס בלם מנצ'סטר סיטי מקווה אף הוא להשאיר מאחוריו כמה פציעות, אבל יותר מכל סטארידג' חולם בלילות ללבוש שוב את החולצה. מכת פציעות וחוסר פירגון של יורגן קלופ אילצו את סטארידג' לעבור לקבוצת התחתית ווסט ברומיץ' בהשאלה. "עכשיו לפחות כל המשפחה באה לראות אותי משחק. אני רואה פרצופים מוכרים של חברים ביציע" אמר.

הוא נולד בברמינגהאם לא רחוק משם ומרגיש שחזר הביתה, אבל בעיקר הוא רוצה לחזור לעונת 2013/14 בה כבש 21 שערים בליגה במדי ליברפול. אם הוא לא יצליח להתאושש בזמן, הרשימה של החלוצים תיסגר עם הארי קיין, ג'יימי וארדי ומרכוס ראשפורד. המקום הרביעי עשוי להיקבע בין סטארידג', דני וולבק שעובר עונה נוראית ואפילו תמי אברהם המושאל מצ'לסי לסוונזי חולם על רוסיה.


גם חברו לחוד של הבאגיז חולם על הזימון למונדיאל 

הנציגים הישראלים: חמישה "ישראלים" אמורים להיות במונדיאל. בניגריה ג'ון אוגו קיבל הרבה מחמאות על יכולתו בנבחרת ב-180 דקות בהן שיחק מול אלג'יריה וארגנטינה במשחקי הידידות האחרונים של הנבחרת. טוני וואקמה שערך בכורה בנבחרת "הנשרים הירוקים" לא צפוי להיכלל בסגל הסופי אולי בגלל שהמאמן גרנור רוהר לא מחזיק ממנו ובוודאי עקב אחרי הירידה ביכולת שלו מאז שהפועל באר שבע הודחה מליגת האלופות. וידאר קיארטרסון ממכבי תל אביב נכנס ויצא מהסגל של איסלנד במוקדמות. הוא שותף מול צ'כיה וקטאר במשחקי ידידות בנובמבר וסביר להניח שהוא מתמודד על מקום, אבל יהיה החלוץ האחרון בסגל. גם היכולת שלו השנה לא מזהירה אם אנשי ההתאחדות עוקבים אחריו. אגב, בסגל הרחב של איסלנד שלושה חלוצים ששמם פינבוגסון.

בנבחרת סרביה, פרדראג ראיקוביץ' יהיה בוודאות רק שוער מחליף. מעמדו של שוער מכבי חיפה לשעבר ולדימיר סטויקוביץ' מעולם לא היה חזק יותר. דווקא לניקיטה רוקאביציה יש את הסיכויים הכי טובים לרשום דקות משחק במונדיאל הקרוב במדי אוסטרליה. הוא זומן למשחקי הפלייאוף של הנבחרת במפתיע וכעת עם המאמן ההולנדי החדש (שוב מאמן הולנדי יאמן אותו) ברט ואן מרוויק הוא יצטרך להוכיח את עצמו מחדש. באתר האוסטרלי "רואר" נכתב: "רוקאביציה מתחרה על כל עמדה בשליש השלישי של המגרש ויש לו אפשרות לשחק במונדיאל, אבל העובדה שכבש שער בלבד ב-16 הופעות במדי הירוק-זהב של אוסטרליה מראה שהוא פחות אפקטיבי בנבחרת.


רוקאביצה. סיכוייו לשחק נראים כטובים ביותר (ערן לוף)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי