הכוכב שסרב למכבי ת"א ונרצח באמצע רחוב בגטו

מכבי קרקוב. מועדון הספורט היהודי הגדול בפולין
מכבי קרקוב. מועדון הספורט היהודי הגדול בפולין | באדיבות ההתאחדות לכדורגל

ליאון שפרלינג ממכבי קרקוב הפולנית בחר להמשיך לשחק באירופה ובהמשך שילם בחייו

(גודל טקסט)

הכדורגל היה הענף המוביל בכל מועדון ספורט יהודי בפולין לצד ענפי ספורט נוספים כמו אתלטיקה, שחייה, אגרוף, כדורעף וספורט חורף. חלק מהקבוצות היהודיות שיחקו בליגה הראשונה בפולין, בעיקר המועדונים מוורשה, קרקוב, לובלין וצ'יינסטחובה. קבוצות פולניות דאגו לצרף לשורותיהן שחקנים יהודים מצטיינים כשהבולטת שבהן הייתה "קרקוביה", שנודעה "כקבוצת היהודים".

למשחקי הקבוצה שהתקיימו בכל רחבי פולין הגיעו אלפי יהודים והכוכב הגדול של "קרקוביה" היה המקשר ליאון שפרלינג שעבר אליה ממכבי קרקוב. שחקן יהודי מצטיין נוסף היה יוסף קלוץ'. השניים שיחקו בנבחרת פולין במשחקה נגד הונגריה ב-1921.

בקבוצת "יוצ'נקה" היהודית היו רדל, גרינברג, קלר ושטוירמן, שכבש ב-1925 בוורשה את שער הניצחון של פולין בפנדל ב-2:3 על נבחרת ארצות הברית. "יוצ'נקה" (כוכב השחר בפולנית) הורכבה משחקנים יהודים שהיו אדישים מהבחינה הלאומית ולכן לא נכללה המילה יהודי בשם האגודה.

שחקנים רבים עזבו את יוצ'נקה בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת ועברו למכבי קרקוב או לקרקוביה בהם קרומהולץ, שנמנה על חמשת כובשי השערים המובילים בליגה הפולנית, פיצלה פישלר, לודויג גינטל ומקס שניידר, שהפך לשופט הכדורגל המוביל בליגה בפולין. אותו שניידר עלה לארץ ישראל והיה בין מקימי איגוד השופטים הראשון בתחילת שנות ה-30.

ב-1925 ביקרה בפולין קבוצת מכבי תל אביב, הקבוצה הראשונה מארץ ישראל שיצאה למסע משחקים באירופה. לאחר שביקרו בצ'כיה ובאוסטריה הגיעו שחקני מכבי לפולין בספטמבר של אותה שנה. יהדות פולין שלבשה חג לקראת בואם של "הגיבורים מפלסטינה – ארץ ישראל". העיתונות היהודית הקדישה כתבות גדולות על ארץ ישראל, ארץ האבות. הישראלים התקבלו בהתלהבות בכל ערי פולין.

ביקור מרגש נערך בעיר קרקוב אותו הוביל המאמן והשחקן של מכבי תל אביב שמעון לומיק (רטנר), הכדורגלן הבולט בארץ ישראל באותם ימים. לומיק נולד בקרקוב ושיחק תקופה קצרה במכבי המקומית יחד עם שפרלינג לפני שעבר לשחק בהכח וינה האוסטרית ממנה הגיע למכבי תל אביב ב-1921.

לומיק הזמין את שפרלינג שהיה אז בשיאו לבית המלון בו השתכנה מכבי תל אביב והאחרון הסכים לקיים אימון עם מכבי תל אביב. בתום האימון, בארוחת הערב, נפגש שפרלינג עם ראשי הצהובים ועם יוסף יקותיאלי הללו הציעו לו לחתום בקבוצה בתמורה לעזרה במציאת מקום עבודה ושכר הוגן עבור פעילותו ובנוסף הובטחה לו עזרה בדיור.

שפרלינג, שהיה ממשפחה מבוססת ובשיא תהילתו כגיבור יהדות פולין, דחה את ההצעה והמשיך לשחק ב"קרקוביה" ורשם 22 הופעות במדי נבחרת פולין. בהמשך הוא עבר לתפקיד המאמן במספר מועדונים בפולין והונגריה.

ב-1937 קיימה נבחרת הפועל ארץ ישראל סיור משחקים בפולין. לאחד מאימוני הקבוצה הגיע שפרלינג. הוא היה מוכר לרבים מהשחקנים הארץ ישראלים ובמיוחד לגדליהו "גאזה" פוקס, קפטן הנבחרת ושחקנה של הפועל חיפה. גם כאן קיבל שפרלינג הצעה לעלות לפלסטינה ושוב דחה בנימוס. שפרלינג העביר לאנשי המשלחת שיטות משחק ותרגילי אימון שכתב. עם כיבוש פולין בידי הנאצים ב-1939 נשלח שפרלינג עם בני משפחתו לגטו לבוב, שם נורה על ידי הגרמנים במרכזו של רחוב ב-1941.

בכל עיר או עיירה בפולין היו קיימות מספר קבוצות כדורגל שנשאו את השמות: מכבי, חשמונאי, הגיבור, הכוח, נעורים, אדריה, שמשון, בר כוכבא, דרור, גבורה, כוכב, הכדור, גדעון, יהודה, בית"ר, קדימה, הברית ואוריאנט. למכביה השניה, שהתקיימה בתל אביב ב-1935, הגיעה נבחרת יהדות פולין אשר זכתה במקום הראשון ובמדליית הזהב. הנבחרת הפולנית זכתה לאהדה רבה של הצופים ושחקניה זכו לחיזורים רבים מצידן של כל קבוצות הכדורגל בארץ ישראל שביקשו מהם להישאר בארץ ולשחק בשורותיהן.

 

הבולט שבהם היה השוער ישראל אלסנר שחתם במכבי תל אביב. אלסנר שיחק בנבחרת ארץ ישראל במשחקי מוקדמות אליפות העולם באתונה כששיחקה נגד יוון ב-1938. שאר השחקנים שבו לפולין בה השאירו משפחות. רובם ככולם לא שרדו את השואה.

 

ארבעה שחקנים אחרים שניסו להישאר ולנסות את מזלם במושבה פתח תקווה לא הצליחו להתאקלם בעבודה בפרדסי המושבה ולהסתגל לחום הכבד ששרר בארץ ושבו במהירות לפולין ולגורלם המר. ב-1936 שיחקה מכבי קרקוב בליגה העליונה של פולין. השחקן הבולט בשורותיה היה השוער שמואל (שמיליק) פמפר. עיתונות הספורט של פולין פרסמה כתבות על פמפר אשר שיחק בקבוצה עד 1939. פמפר נתן משחק מעולה וראוי לציון בדרבי של העיר קרקוב, בו התמודדו מכבי ו"ויסלה".

 

עם הכיבוש הנאצי עבר פמפר עם אחיו ויקטור לשחק בדינמו לבוב. בהמשך דאגו גורמים בקרקוב לסדר לפמפר ומשפחתו ניירות מזויפים, אלא שבעקבות הלשנה של השכנים הפולנים הועבר לוורשה, שם נרצח השוער המצטיין ב-1943.

 

בהוראת השלטון הנאצי נסגרו כל המועדונים היהודים ברחבי פולין ורכושם נתפס והוחרם על ידי הגרמנים. הכדורגלנים נשלחו עם כל יהדות פולין לגטאות ומאוחר יותר מצאו את מותם במחנות ההשמדה אושוויץ, טרבלינקה, מיידנק ודכאו.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי