הפסדה של מכבי ת"א 89:78 למלאגה אמש (חמישי) עוד עשוי להתברר בסיום העונה כמשמעותי במיוחד. הוא לא רק הוריד אותה למאזן 7:8 בסיום הסיבוב הראשון של היורוליג, מרחק ניצחון אחד בלבד מהמקום התשיעי. הוא גם משאיר אותה עם טעם מר בפה ואולי אפילו עם ביטחון עצמי מעורער מעט בפתחו של הסיבוב השני, שצפוי להיות קשה הרבה יותר.
שחקניו של נבן ספאחיה הפגינו העונה חוסן מנטלי ויכולת התאוששות מרשימה לאחר הפסדים, אך לא יהיה פשוט להשאיר מאחור את הפסד למלאגה. מכבי אמנם לא התמודדה מול יריבה נחותה ממנה, אך העובדה שירדה מנוצחת במשחק ביתי בו שלטה ללא עוררין במשך דקות ארוכות מעלה לא מעט סימני שאלה לגבי ההמשך.
במצב של 22:35 לזכותם, כשהם נראים מצוין ושוטפים את המגרש במשחק התקפי קצבי ונאה לעין, יצאו הצהובים לסייסטה קלה. וכפי שכבר למדנו, ביורוליג של העונה הנוכחית פשוט אסור להוריד את הרגל מהדוושה ולו לכמה רגעים. הם חזרו מאותה מנוחה כאשר הם כבר מפגרים אחרי יריביהם בפער קטן בתחילתו של הרבע הרביעי.
מאותה נקודה ניסו פייר ג'קסון וחבריו לעשות הכל בכדי ליטול לידיהם את המושכות פעם נוספת, אך כשהמומנטום נוטה בחדות לכיוונה של הקבוצה השנייה קשה מאד לחולל את מהפך הנגד. כמובן שגם לשחקניו של של חואן פלאסה, מאמנה הוותיק של מלאגה, היה חלק חשוב בשינוי הדרסטי שחל במחצית השנייה. השליטה המלאה שהשיגו בקצב המשחק סייעה להם מאוד להשתלט עליו.
את ההפרש במחצית הראשונה יצרה מכבי בעיקר בזכות משחק ריצה יעיל ונקודות שהשיגה בהתקפות חצי מגרש קצרות ומהירות. כשאלה נמנעו ממנה בזכות האטת קצב המשחק וירידה מהירה להגנה של שחקני מלאגה, נותרה הקבוצה הביתית עם המשחק המסודר הבינוני ומטה שלה. גם העלייה ברמת האגרסיביות של שארמנדיני וחבריו ברבע השלישי ושליטתם מתחת לסלים (כאשר שוב הוכח כי מכבי מתקשה מאוד לנצח במשחקים בהם היא מפגרת בקטגוריית הכדורים החוזרים) הייתה פקטור משמעותי.
ספאחיה. יש לו חלק בהפסד (עדי אבישי)
לספאחיה וצוותו לא היו תשובות להרכבים הגבוהים שהציב פלאסה על הפרקט באותן דקות, בעיקר בהיעדרו של דשון תומאס, הפורוורד האגרסיבי ביותר ושחקן הגב לסל היעיל ביותר בסגל הצהוב. במשחק הסילוני שהתפתח במחצית הראשונה לא היה ליתרון הפיזי של האורחים משמעות, אך בקרב החפירות שהתפתח במחצית השנייה הוא הפך לקריטי.
בפרפרזה על המשפט המפורסם ניתן לומר שבכדי לגבור על יריבות כמו מלאגה שמשחקות חזק יותר ויש להן סגל גבוה יותר, מכבי פשוט מוכרחה לפעול מהר יותר. זה קרה במחצית הראשונה, וממש לא בשנייה. בדקות הסיום גם חסרה למכבי מנהיגות, כאשר אף שחקן, כולל ג'קסון שנראה מצוין לפרקים, לא הצליח לעורר את חבריו ולסחוף אותם בעזרת מהלכי מפתח.
גם החלטתו של ספאחיה לוותר כליל על אלכס טיוס ברגעי ההכרעה וללכת עד ארבע דקות לסיום עם הרכב שכלל בעמדות 3 עד 5 את כארם משעור, ג'ייק כהן וארטיום פרחוסקי התבררה כלא נכונה. אפשר להעריך מאמן שיש לו את האומץ לתת קרדיט שכזה לשחקנים שאינם נמנים על הבכירים בקבוצה, אך נדמה שלאור חשיבותו הגדולה של המשחק ושינוי המומנטום החד שחל בו ניתן היה להחזיר את ג'ונה בולדן וטיוס למשחק מוקדם יותר.
דשון תומאס. חסרונו הורגש (עדי אבישי)
מלאגה איננה קבוצה פחות טובה ממכבי ת"א. אפילו בגזרת הגארדים, החוליה החזקה של הצהובים העונה, יש לה את הצמד המצויין נדוביץ' את מקולום שהראו אמש כי הם בהחלט יכולים להתמודד מול צמד הגארדים הקטלניים אך הלא יציבים של מכבי, שלא לדבר על גזרת הגבוהים שבה לכל יריבה כמעט יש יתרון על הצהובים.
אבל קבוצה שרוצה להעפיל בסיום העונה הרגילה לשלב שמונה הגדולות חייבת לדעת איך לגבור בשיניים ובציפורניים על יריבות ברמתה, בעיקר במשחקי הבית. אין בהפסד הזה בכדי לקלקל את הרושם הכללי שהשאירה הקבוצה של ספאחיה עד כה העונה. מאזן חיובי בסיום הסיבוב הוא מעל ומעבר לציפיות מקבוצה שכמעט ושכחנו, מורכבת מ-12 שחקנים חדשים במועדון פלוס קפטן אחד שכמעט ואיננו נספר, ואשר רחוקה באיכותה מקבוצות הצמרת של היבשת.
אך בכדי שלא יתברר בסיום העונה ככזה שימנע העפלה לשלב רבע הגמר תהיה מכבי חייבת לחפות עליו בעזרת השגת ניצחונות חוץ (ויש לה לא פחות מתשעה כאלה בסיבוב השני), וכן להסיק ממנו כמה מסקנות חשובות לקראת ההמשך.
מה דעתך על הכתבה?