הורדת מסך: המסקנות שחייבים להפיק ווסטברוק ואוקלהומה

ראסל ווסטברוק
ראסל ווסטברוק | AFP

ראס חייב צוות מסייע איכותי בעונה הבאה, הארדן יצטרך להנהיג מול סן אנטוניו וקרי מקבל הזדמנות לזרוח. מעקב הכוכבים

(גודל טקסט)
 אם כן, זהו זה. ירד המסך על עונת 2016/17 של ראסל ווסטברוק. עונה היסטורית מלאת שיאים ותצוגות ענק שרק הדגישה כמה אוקלהומה שאחרי קווין דוראנט לא יכולה לאיים על תארים. ראשי הת'אנדר יצטרכו לעשות חושבים בקיץ ולהחליט לאן ממשיכים.

 

הדרך בה סיים ווסטברוק את העונה במשחק החמישי מול יוסטון ברבע גמר המערב הייתה אופיינית – 47 נקודות ב-42 דקות, 11 ריבאונדים ותשעה אסיסטים אך גם שבעה איבודים, 5 מ-18 לשלוש (כ-25% מהזריקות לשלוש של שתי הקבוצות יחד במהלך המשחק הגיעו ממנו) ו-44% מהשדה. אין דרך טובה יותר לצעוק להנהלת OKC'תביאו לי כבר צוות מסייע'.






יוסטון מנגד תמשיך לסדרה מרתקת נגד סן אנטוניו בתקווה לעשות סוף סוף את קפיצת המדרגה הדרושה לה. אם הסדרה נגד אוקלהומה סיטי הייתה בין קבוצה המונהגת בידי אינדיבידואל, לבין אינדיבידואל הגורר אחריו קבוצה, יפגשו כעת הרוקטס את האבטיפוס של הקבוצתיות. הבחורים של גרג פופוביץ' התקשו נגד ממפיס, אלא שסגנון המשחק של יוסטון נוח להם יותר. לנארד ינסה לשתק את ג'יימס הארדן ואם גם יקבל עזרה מהחברים, יהיה למייק ד'אנטוני קשה להרים את הראש מעל המים.

 

יתרון בולט בסדרה הזו עבור הספרס הוא גם העובדה שישחקו נגד קבוצה מטקסס. המרחקים בין משחקי הבית והחוץ לא יהיו גדולים כמו נגד ממפיס (שלוש שעות טיסה מעייפות לטנסי אל מול שעתיים של רואד טריפ במדבר) מה שמאוד משמעותי לסגל המבוגר של סן אנטוניו, וניתן היה להבחין בכך בהפסד לגריזליס במשחק מספר שלוש. שחקן כמו פאו גאסול בן ה-36 יקבל הזדמנות להתעלות אל מעל 6.5 הנקודות המעטות שקלע מול הדובים, ולהזכיר לננה שעם כל הכבוד לפלייאוף המתקאמבק שלו, יש פה שחקן פנים לא פחות מנוסה שרוצה עוד אליפות לפני פרישה.

 

זאת תהיה סדרה מעייפת ושוחקת שיכולה בקלות להסתיים כבר אחרי ארבעה משחקים עם יתרון 0:4 לספרס. כאן תימדד יכולתו האמיתית של ג'יימס הארדן, מהגנה בה היה באופן רציף מושא ללעג בקרב פרשני הליגה, ועד יכולת המנהיגות ההתקפית שנדרשת כעת יותר מתמיד. הפרס ככל הנראה יהיה סדרה חגיגית מול גולדן סטייט, אבל עוד חזון למועד.




סטף קרי. הזמן שלך לזרוח הגיע. צילום: AFP

 

ואם כבר גולדן סטייט, מרתק לראות את העונה שעוברת על סטף קרי. הגארד, שקלע בעונה שעברה מעל ל-30 נקודות בממוצע למשחק קיבל על עצמו שותפות בנטל ההובלה של הווריירס מאז הגיע דוראנט בקיץ. לא עוד כותרות בלעדיות המתייחסות רק ללהטוטיו של הקוסם הקטן אלא עבודה משותפת ויעילה המרכיבה קבוצה שקשה לעצור.

 

התקופה בה התקשה קרי בשנתיים האחרונות  הייתה דווקא ברגעי ההכרעה, כשקבוצות חיפשו אותו יותר והצליחו לשבש במעט את השטף ההתקפי של הספלאש בראדרס, מה שהוריד אותו לאיזור ה-25 נקודות למשחק. כעת עם הסיוע של קוויון דוראנט, שהוא הכל חוץ משחקן שאתה יכול להזניח בהגנה, מגיעה ההזדמנות של קרי לנצוץ.

 

הסדרה נגד יוטה היא תהיה קשה ואגרסיבית, והג'אז לא יבחלו בשום אמצעי כדי להאט את קצב המשחק ולעייף את גולדן סטייט. לאור העובדה שסטיב קר לא יהיה עם השחקנים כדי לשלוט בנעשה, יצטרך סטף לקחת על עצמו את עול ההנהגה ולכוון את חבריו לקבוצה. זו ההזדמנות שלו להראות שהוא יותר מאשר 'פנים יפות', כמו שאוהבים להגיד בארצות הברית.

 

עוד באותו נושא: סטף קרי, ראסל ווסטברוק

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי