למרות השליטה הברורה של קינג ג'יימס והקבוצות שלו, לאורך השנים תמיד הייתה קבוצה או שתיים שאיימו על השלטון של המלך ועוד 5-6 קבוצות טובות שיצרו בסופו של דבר סדרות פלייאוף איכותיות ומעניינות. השנה נדמה ש"מעמד הביניים" של המזרח התרסק לחלוטין (איפה יאיר לפיד כשבאמת צריכים אותו?).
ישייט לגמר. לברון (AFP) וושינגטון עשתה מספר שינויים קוסמטיים שלא צפויים לשדרג אותה ואולי אף להחליש אותה מעט. בטורונטו ממשיכים לעשות את כל הטעויות האפשריות ובמקום לבנות צוות מסייע איכותי לצדם של קייל לאורי ודמאר דרוזן, עזבו בקיץ פטריק פטרסון, דמארה קארול, פי ג'יי טאקר, קורי ג'וזף וג'ארד סאלינג'ר. מי הגיע במקומם? סי ג'יי מיילס והרוקי או ג'י אנונובי. ככה לא בונים קבוצה מנצחת.
שיקגו ואינדיאנה, עד לפני כמה שנים קבוצות עם יומרות לגמר אזורי ואף יותר מזה, ממשיכות בצניחה החופשית. הבולס יציגו השנה בחמישייה בין השאר את קריס דאן (מי?), ג'סטין הולידיי (מה?) וכנראה גם לאורי מארקנן (מאיפה? מפינלנד). זו הקבוצה שבה כיכבו ג'ימי באטלר, דריק רוז ולואל דנג.
הפייסרס עדיין בהלם מהעזיבה המוקדמת של פול ג'ורג' (למה הם בהלם?). ויקטור אולדיפו ובויאן בוגדנוביץ' הגיעו וינסו לקלוע כמה שיותר נקודות. מקום בפלייאוף ייחשב הישג עבורם. נחזיק אצבעות שלפחות טי ג'יי ליף "הישראלי" יצליח.
היחידה שמסוגלת לאיים על קליבלנד. קיירי והייוורד (AFP)
אטלנטה, קבוצה שהייתה חברת צמרת קבועה במזרח עם כדורסל התקפי שאף סיימה במקום הראשון ב-2014/15, עשתה חריש עמוק מתוך מחשבה על העתיד. עם חמישייה צפויה שתכלול את טוריאן פרינס ודוויין דדמון קשה לראות אותה מאיימת על קליבלנד או על בוסטון. דטרויט תציג שוב חמישייה בינונית – אייברי בראדלי צפוי להיות ה-כוכב – וספסל אלמוני, אולי הניסיון של סטן ואן גנדי יביא לה את המקום בשמונה הראשונות, לא יותר מזה.
מיאמי היט, שבעונה שעברה פספסה את הפלייאוף ברגע האחרון, שמרה על הסגל, ותסתמך על הניסיון של המאמן אריק ספולסטרה, השיפור התמידי של חסן ווייטסייד, הכושר הטוב של גוראן דראגיץ' ובעיקר על היחלשות היריבות כדי להיות הפעם בפלייאוף. חצי גמר אזורי נראה חלום בשביל האלופה מ-2012 ו-2013.
שתי הקבוצות המרעננות של הקופנרנס יהיו פילדלפיה ומילווקי. הסיקסרס זנחו סוף סוף את התהליך (או קצרו את פירותיו, תלוי את מי שואלים) ויעלו בחמישייה את מרקל פולץ/בן סימונס, ג'יי ג'יי רדיק וגו'אל אמביד. בסגל נמצאים עוד כישרונות כמו דריו שאריץ', פורקאן קורקמאז, ג'אליל אוקאפור ורוברט קובינגטון. ממש לא ברור מה יעלה בגורלה של הקבוצה המוכשרת שהתקבצה לה השנה בפנסילבניה, כי מנטליות של מועדון קשה לשנות במהירות, אבל ברור שפילי תוסיף עניין וצבע לאזור המזרחי המוחלש. פייט אמיתי לשתי הגדולות? אולי בשנה הבאה.
מילווקי אומנם לא חיזקה את הסגל, אבל ג'ייסון קיד ימשיך את ההתקדמות האיטית שלו ביחד עם החבורה הצעירה מוויסקונסין. יאניס אנטטוקומפו כבר עלה לדרגת סופרסטארואף תפס את המקום התשיעי בדירוג ESPN. עכשיו הוא צריך לקוות שאף אחד מחבריו לא ייפצע ולסחוב אותם לפחות לחצי הגמר האזורי. זו צריכה להיות המטרה של הבאקס לנוכח חולשת היריבות.
אורלנדו ושארלוט יעמידו סגלים עם מספר כישרונות. למגי'ק יש את ארון גורדון, ג'ונתן סימונס, ארון אפללו וניקולה ווצ'ביץ', ואצל ההורנטס ימשיך לככב קמבה ווקר כשניקולה באטום ודווייט הווארד ינסו לעזור (או לא להפריע), אבל מהן לא תבוא הבשורה. מי מהשתיים שתצליח להשתחל לפלייאוף תצא במחולות.
שתי הקבוצות החלשות בקונפרנס המזרחי מגיעות, איך לא, מניו יורק. הנטס והניקס, או הניקס והנטס. תבחרו מה שבא לכם. ברוקלין דווקא התחזקה מעט (טוב, אחרי העונה שעברה באמת אין לאן לרדת) עם דיאנג'לו ראסל, דמארה קארול ואלן קראב, אבל לא באמת יכולה לאיים על מישהו. הניקס התפטרו סוף סוף מכרמלו אנתוני ומפיל ג'קסון ועכשיו יש להם עונה שלמה לעזור לקריסטפס פורזינגיס להפוך לכוכב אמיתי ולהכין את הקרקע לדייויד בלאט. 
מה דעתך על הכתבה?