קריירה: גולדן סטייט ווריירס (מ-2009)
הישגים: שתי אליפויות (2015, 2017) … פעמיים MVP של העונה (2015, 2016) … פעמיים בחמישיית העונה (2015, 2016) … פעמיים בחמישיית העונה השנייה (2014, 2017) … ארבע פעמים אולסטאר … מלך הסלים … מלך החטיפות
תדהים אותי: בשתי עונות ה-MVP שלו, קרי לא היה בין עשרת בעלי השכר הגבוה בליגה. גם לא בין ה-20. גם לא בין ה-50. עם 11 מיליון דולר לעונה, הוא היה במקום ה-54 בליגה
קצת מוזר לומר את זה, אבל אין דבר חשוב ומשמעותי יותר בקריירה של סטפן קרי, אולי אפילו בחייו, מטבעת הסל. זה מוזר כי אחרי הכל, מדובר ב-191 ס"מ שספק אם אי פעם ראו את הטבעת בגובה העיניים. והרי מעטות הפעמים בהן נגע או נתלה על הטבעת. וכאשר הפך במרוצת השנים לקלע הטוב בהיסטוריה – זה לא שהוא יצר יותר מדי מגע עם הטבעת. לחישה של "רק רשת" הייתה נשמעת בסיומה של כל זריקה.
אבל טבעת אחת ספציפית ומיוחדת נמצאת באבן היסוד של הקסם הספורטיבי הייחודי שנקרא סטפן קרי. הטבעת של סבא וסבתא, ג'ק וג'ואניטה בווירג'יניה. אותה טבעת עליה גם גדל אביו, דל קרי, עוד קלע נדיר.
סטף קרי (אלעד שגריר, מתוך הספר)
זו הייתה טבעת מיוחדת מהדור הישן. עשויה מברזל כה חזק כך שכל כדור שפגע – התעופף הרחק מגבולות המגרש. הייתה לטבעת הזו סיבה ותוצאה: אם החטאת, תצטרך לרוץ אחר הכדור שוב ושוב. אז כדי לגבור עליה, הבין קרי הילד שהוא חייב לקלוע. לקלוע בלי שהכדור ייגע בטבעת. "תמיד אעריך את השיעור שלימדה אותי הטבעת ההיא", אמר שנים אחר כך בראיון ל-ESPN, "משם הכל התחיל".
הטבעת הזו גרמה לו להבין כי אסור לו להיכנע לאתגרים שהחיים מציבים בפניו. שהוא חייב לעבוד קשה יותר מכולם במכללת דוידסון, כי הרי אף אחת מהמכללות הגדולות לא רצתה בו. הוא הבין שהוא חייב לעבוד יותר מכולם ב-NBA, כי כולם אמרו שהבחירה השביעית שלקחה גולדן סטייט בדראפט 2009 הייתה טעות, שהוא נבחר גבוה מדי.
הוא הבין שהוא חייב לעבוד קשה יותר, בדרך מקורית מכולם, כדי לטפל בבעיות הקרסוליים שהציקו לו בשנים הראשונות. הוא הלך ללמוד מחדש איך לרוץ, אילו שרירים לחזק. קרי הפך את הזריקה לשלוש לנשק שאין איך להתמודד איתו, ואז לקח צעד אחד קדימה ובעבודה סיזיפית הוסיף צדדים נוספים למשחקו: יכולת כדרור, הגעה לטבעת, סיום ליד הטבעת, יכולת מסירה. הכל ברמה הגבוהה ביותר.
אבל זו לא העבודה הקשה שהפכה אותו לאחד מעשרת השחקנים הגדולים בדור האחרון, עם סיכוי גבוה להתקדם במעלה הדרוג כשאנחנו רק ב-2017. וזו לא רק העבודה הקשה, או הטבעת ההיא, שהפכו אותו לשחקן הפעיל השני הכי גדול כיום אחרי לברון ג'יימס. בואו נאמר את האמת – כל מי שמוזכר בספר הזה עבד קשה. אחרת הוא לא היה בספר הזה.
סטף קרי. היו טובים ממנו, לא היו טובים כמוהו (AFP)
אז מה הופך את מה שיש לסטפן קרי ל"גדולה" – Greatness? האם אלו שתי האליפויות? ובכן, לדוויין ווייד יש שלוש בהן היה משמעותי/קריטי, והוא מתחתיו. האם אלה שני תארי ה-MVP? גם לסטיב נאש יש שניים כאלה והוא לא כל כך גבוה. ולמה קווין דוראנט או קוואי לנארד, להם אפילו MVP של סדרת הגמר, נמצאים מתחת לקרי?
כי גדולה אמיתית נמדדת ביכולת להזיז הרים. לקחת את תפישות העולם המוכרות לנו ולקרוע אותן לגזרים.
ווילט צ'מברליין גרם לשינוי בחוקי הליגה, קארים הוביל בזמנו לאיסור הטבעות במכללות, ג'ורדן הכריח את דטרויט לייצר את "חוקי ג'ורדן", שאקיל שינה את חוקי השמירה. יש עוד מעטים ברשימה, אך היא מצומצמת ויוקרתית. ובתוכה נמצא גם סטף.
כי בעולם שהכרנו עד סטפן קרי, מרבית הזריקות שלו נכנסו להגדרת ה"לעזאזל! לא!! מה אתה עושה?!". זריקות רחוקות מדי מהסל, לא בשטף המשחק, על יד של שומר. זה נראה לא הגיוני, לא טוב. מאמנו לשעבר בגולדן סטייט, מארק ג'קסון, טען כי ההשפעה של קרי רעה מכיוון שילדים בכל העולם מנסים לחקות אותו. זה לא משנה אם הוא צודק או טועה, בדבר אחד אין עוררין – המהפכה כבר החלה.
מייקל ג'ורדן. מהבודדים ששינו את הליגה (gettyimages)
סטף קרי מאלץ את עולם הכדורסל, מהגילאים הצעירים עד ל-NBA, לחשוב על תורה חדשה של התקפה והגנה. מונחים כמו "ללכת מתחת לחסימה" או מעליה לא רלוונטיים כאשר מישהו קולע בכל מצב. לקרי לא היה את יתרון הגודל, הכוח או האתלטיות, אז הוא מצא יתרון אחר ופיתח אותו לרמה שלא נראתה לפניו.
קרי פיתח את הקליעה הכי קטלנית בליגה. בניגוד לקלעים אחרים שצריכים מצב ספציפי בשביל לדייק באחוזים גבוהים, קרי פיתח קליעה מכל מצב, מכל טווח, נגד כל שומר, קליעה שהיא בלתי עצירה. יותר ויותר שחקנים זורקים שלשות מכדרור כמוהו, יותר ויותר קבוצות מסיימות מתפרצות בשלשה מהירה, כמו גולדן סטייט.
לא היה שחקן בסגנון של קרי, אך כעת כולם ינסו לייצר שחקנים כמוהו. ינסו להבין כיצד הוא מצליח דרך עבודה אינסופית וכמעט מדעית באימונים, להפוך לזורק הייחודי והמסקרן בהיסטוריה.
קרי. הקלע הכי קטלני בהיסטוריה (AFP)
קרי, כמו מעטים לפניו, שובר מוסכמות. וזה לא קורה רק על המגרש. הוא משנה את התפישה שלנו לגבי מהות הסופרסטאר. יותר לא צריך להיות מנהיג זועף וקשוח, או עצבני וכעוס, על מנת להוביל קבוצה. אפשר לעשות את זה בחיוך (ועם ילדה מתוקה ושובת לב).
לא מוכרחים להיות השחקן הכי טוב בכל משחק, או בכל משחק גמר, על מנת להיות השחקן הכי חשוב. יותר לא חייבים להיות האלפא-דוג, אלא אפשר להוריד מכבודך, לפנות את האגו ולקבל לקבוצה את אחד השחקנים הגדולים בדורך, כי זה משרת גם את האינטרסים שלך. כי זה העולם החדש שיוצר עבורנו סטפן קרי.
נכון, היו שחקנים טובים ממנו בהיסטוריה, גם בדור הנוכחי. אבל עדיין לא היה מישהו כמוהו.
הטקסט הינו מתוך "נבחרת החלומות" – ספר NBA חדש ומקורי בעברית של שרון דוידוביץ' ואלעד זאבי, אשר יצא בימים אלה לאור וסוקר את 50 השחקנים הגדולים ביותר בדור האחרון.
מה דעתך על הכתבה?