אחרי כמעט שנתיים ללא קבוצה, גיא גודס חוזר למקום שהכי מזוהה איתו: מכבי תל אביב. מי שפוטר מאימון הקבוצה בנובמבר 2015 חוזר אליה כעת בתפקיד עוזר המאמן, הפעם לצידו של נבן ספאחיה. אלא שגודס לא נוטר טינה לבוסים החדשים-ישנים שלו ומאמין שהלקחים הופקו מאז עזיבתו.
"אני חושב שההתנהלות שונה עכשיו ושהלקחים אכן הופקו", הוא מציין בראיון מיוחד לספורט1 עם שובו לקבוצה, "אני חושב שרואים את זה בשטח. ברגע שהאנשים שבראש המועדון אמרו בריש גלי 'אנחנו זזים הצידה. יש מנהל מקצועי, מאמנים וצוות והם אלה שיבנו את הקבוצה וזו האחריות שלהם', זה שינוי. זה שינוי, ואני חושב שזה שינוי נכון. בסופו של דבר זה איזשהו תהליך. עכשיו חובת ההוכחה עלינו – אנחנו צריכים לעשות את העבודה כמו שצריך, אנחנו צריכים לבנות את הקבוצה הכי טובה בתקציב שיש לנו כדי שנעשה את מה שאנחנו עושים הכי טוב, וזה לנצח".
זה באמת המצב בפועל? ההנהלה לא מתערבת בפן המקצועי?
"זה המצב בפועל, נקודה".
אבל משעור ודיברתולומיאו, לדוגמא, הם שחקנים שספאחיה לא מכיר ומכבי כבר רצתה. אלה שחקנים שהוא רק אישר.
"זה לא עניין של לא מכיר. ברגע שבאו אליו והציגו לו את השחקנים, הוא באופן טבעי שאל אותי עליהם וראה אותם. הם לא שחקנים שנחתו מהירח וזה לא שאני לא מכיר אותם. מן הסתם הוא פחות מכיר את השחקנים המקומיים. הוא שאל מי הישראלים והמתאזרחים הכי טוב שיש היום בשוק שיכולים להגיע למכבי. הביאו לו רשימה, הוא ביקש המלצות עליהם, ראה אותם, התרשם מהם וזה הגיע לידי חתימה".
אתם מתחילים לבנות את הקבוצה בשלב מאוחר יחסית. איך מתמודדים עם הסיטואציה הזאת?
"זאת סיטואציה קשה ולא פשוטה. אנחנו נכנסים למירוץ הזה בנקודת פתיחה פחות טובה משל קבוצות אחרות, אבל בגלל זה מאז שנבן הגיע עברנו יומיים אינטנסיביים עם ישיבות מעשר בבוקר עד חמש בערב. אנחנו יושבים על סרטונים, מסתכלים על שחקנים ובודקים אופציות ובודקים מה יותר מתאים ומה פחות מתאים. כשהתחלנו לפני כמה ימים זה היה כמו שכשאתה זורק פאזל לילד על הרצפה ואתה שואל את עצמך מאיפה אני אתחיל, מאיזו חתיכה. ככה התחלנו ולאט לאט אנחנו מוצאים את החתיכות ומתאימים אותן. המטרה היא לבנות משהו שלם, שהוא נוח לנו, ושיהיה מספיק טוב כדי להשיג את הדברים שאנחנו רוצים".
גודס לצד ספאחיה ובורשטיין. האחריות עליהם (אודי ציטיאט)
אנחנו רואים מהפכה רצינית בסגל הישראלים אחרי הרבה מאוד שנים. פתאום שחקנים שהיו פה הרבה שנים עוזבים ובמקומם מגיעים מתאזרחים.
"זה תהליך. במכבי תל אביב היו כל כמה שנים תהליכים כאלה שעברו על הקבוצה. תקופות חדשות, שחקנים חדשים שמגיעים וגם עכשיו יש מספר שחקנים עם חוזים וכאלה שסיימו חוזה שאנחנו צריכים לקבל החלטות לגביהם. ברור שניקח את ההחלטות הכי מקצועיות והכי נכונות כדי שנבנה את הקבוצה הכי טובה בשביל שנצליח. זו המטרה של כולנו בסופו של יום".
התקבלה החלטה אסטרטגית לא להוציא יותר מדי כסף על הישראלים? כי מכבי בעבר היו מציעים חוזים גבוהים לשחקנים בשווי 400-500 אלף דולר ועכשיו נראה שהמצב השתנה.
"קודם כל זה נכון. צריך להתחשב גם בכסף ולא ישר לזרוק כספים וסכומים. צריך להבין את המשמעויות, צריך להבין מה התקציב הכללי, כמה נתח מהעוגה זה לוקח ולפי זה כמובן לקבל החלטות. לא בשליפות ובהחלטות פזיזות ולא בבזבוז כסף לשווא. בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון יחסי עלות-תועלת של שחקנים ומה הכסף שווה באמת. יש איקס כסף וצריך לעבוד על פי התקציב ולעמוד בו. אם אתה סוטה ממנו קצת העולם לא יקרוס, אבל אתה לא יכול להשתולל וזו המטרה שלנו – לפגוע כמה שיותר בסיטואציות האלה".
אחת ההתמודדויות של גודס ושאר הצוות המקצועי במכבי יהיה עם הירידה בתקציב. במועדון עוד לא גיבשו מספר סופי של תקציב הקבוצה לעונה הבאה, אך ההפסדים הכלכליים בעקבות הכישלונות האחרונים יורידו אותו בצורה ניכרת. "נתנו לנו תקציב מסוים פלוס-מינוס, אבל זה נגזרת של המון דברים והמון חישובים שעוד אי אפשר להגיד בדיוק על כמה הוא יעמוד", מודה גודס, "הוא כן קטן משמעותית משנה שעברה, אבל אפשר גם עם זה לעשות את המקסימום".
פדרמן, רקנאטי ומזרחי. הפעם לא יתערבו (דני מרון)
לאיזה זרים צריך לצפות תחת תקציב כזה?
"זרים טובים. אני יכול להבטיח לך שיהיו פה זרים שחלקם יהיו באיכות מאוד גבוהה, שחקני יורוליג, וחלקם…בסופו של דבר אין לך את התקציב של צסק"א שמביאה את כל מי שהיא רוצה ומחתימה שנים עשר שחקנים עם מלא ניסיון".
השנה לא יהיו 12 שחקני יורוליג.
"אני לא חושב. יהיו שנים עשר שחקנים שישחקו ביורוליג, אבל אני לא יודע אם הם שחקני יורוליג. אבל יהיו שחקנים, שזה יותר חשוב, שקופצים על המגרש ושומרים ונלחמים. אני חושב שבסופו של דבר בתור אחד שהיה שחקן במכבי, גם אני בהתחלה לא הייתי שחקן יורוליג ועם הזמן והרבה רצון ומלחמה אתה הופך להיות שחקן יורוליג לגיטימי. זה תלוי בשחקן עצמו. התארים של 'כן שחקן יורוליג או לא שחקן יורוליג' תלויים הרבה בחבר'ה עצמם ומי שעולה לפרקט צריך להוכיח שהוא ברמה הזאת".
הקדנציה הקודמת שלך לא נגמרה בצורה נעימה. איך הרגשת בכל הסיטואציה הזאת?
"אני מנתק את הרגש שלי מהשכל, אני לא עובד לפי רגש. הייתי במכבי (כמאמן ראשי) שנה ורבע ובשנה הראשונה הייתי צריך להתמודד עם המון בעיות, אבל לשמחתי זכיתי בגביע המדינה ואחר כך הגענו להצלבה שהיום זה לא מובן מאליו. אני שלם עם מה שעשיתי בשנה הראשונה שלי. השנה השנייה התחילה עם הרבה בעיות, בעיות שדנו בהן כבר לאורך ולרוחב, ובסופו של דבר שילמתי את המחיר אבל אני ממשיך בחיים. זה לא נכון לערבב הרבה רגש, ובאופי שלי מעולם לא הייתי שם. לא אגו ולא רגש, אני עובד מהראש ואלה הדברים שהביאו אותי לאן שאני היום ולא רגשות".
גודס ובורשטיין. עובדים קשה על בניית הקבוצה (אודי ציטיאט)
הרגשת אבל שזה צודק? כי אתה בסופו של דבר שילמת את המחיר.
"זה לא משנה אם אתה צודק או לא צודק, מי אשם או מי לא אשם, זה קרה אבל אני שם את זה מאחוריי. אני מאמין שכל אחד לומד מהדברים שהוא עשה, הטובים והלא טובים. אני מהצד שלי למדתי הרבה דברים והמשכתי הלאה. בסך הכל אני שש עשרה שנים פה. הרבה שנים חיכיתי להיות המאמן הראשי ומבחינתי זאת הייתה סגירת מעגל. הגעתי בגיל 19 כשחקן ולעמוד על הקווים בתור מאמן היה סוג של חלום. לשמחתי השלמתי עונה מלאה ובעונה השנייה זה לא צלח, אבל זה חלק מהג'וב שלנו. מאמנים יותר בכירים ממני פוטרו וחזרו וזה חלק מהג'וב".
בדיעבד הם טעו לגביך? כי גם ההמשך לא נראה טוב.
"בדיוק. אני לא יודע ולא אוהב להגיד אם זאת טעות. גם בזה דנו המון ופירשו את זה. תכל'ס מאז שאני עזבתי זה הלך והידרדר ולא עלה. כשאתה עוזב מקום ועושה משהו לפחות אתה כן עם עצמך במה שעשית. מהבחינה שלי לא הראיתי עשרה אחוזים מהיכולות שלי בתור מאמן. אבל אני שלם עם עצמי והיום אני במצב שאני בא לעזור לנבן להצליח והיתרון הגדול הוא שהייתי בכל הכובעים: שחקן, עוזר מאמן ומאמן, כך שאני יכול לעזור לו בכל האספקטים האלה".
לא ראית בזה פחיתות כבוד לחזור לעמדת העוזר במכבי?
"לא, וזה מתקשר עוד פעם לשכל ולרגש. הייתי מאמן בירושלים וחזרתי להיות עזור מאמן ומאמן. גם כשאני מרצה על זה בארגונים גדולים, אני אומר וחושב שזו הגדולה של אנשים – לא לבוא מהאגו. אני לא איש של אגו ואף פעם לא הייתי. לא ידעתי אפילו שזכיתי בעשרים ואחד תארים עד שסיפרו לי על זה ויש מנגד המון חברים שלי שסופרים כל סל שקלעו וכל תואר שזכו בו. אני זכיתי גם ביורוליג אבל אני מתקדם למשימה הבאה. אני אף פעם לא חי על זכיות בתארים. זו היסטוריה, זה טוב להיסטוריה אבל לא טוב לעתיד ולהווה".
גיא גודס. שילם מחיר על בעיות לא שלו (אודי ציטיאט)
מה השאיפות שלכם העונה?
"קודם כל לבנות קבוצה, כי זה לא פשוט לבנות קבוצה מאפס, זה אתגר עצום. זה לא רק להביא שחקנים אלא לחבר אותם למקשה אחת שזה הקושי העיקרי ולהוציא קבוצה שהיא יותר מסך חלקיה".
ומבחינת תארים?
"כמו שנבן אמר, ללכת קודם כל הכי חזק על הגביע והליגה שזה הלחם והחמאה שלנו כמועדון ואחרי זה כמובן היורוליג. השיטה החדשה זו שיטה שונה לגמרי – אתה משחק מול כולם ולא יכול לבלף. יש אתגר גדול בשיטה החדשה שאתה משחק נגד כולם ואתה צריך להיות עקבי מאוד. אין ספק שהמטרה שלנו היא להגיע לשמונה הגדולות, זו המטרה ומשם אנחנו שואפים".
מה דעתך על הכתבה?