1. אחרי עונה קשה לכדורסלן הישראלי ולפני קיץ ושנה מלאים חששות, התבשרנו שעומרי כספי, הנציג היחיד שלנו ב-NBA מצטרף לאלופה, גולדן סטייט. הוא ישחק לצד כוכבי על כמו סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון ודריימונד גרין ויתאמן תחת המאמן המוערך סטיב קר (שיהיה בריא).
בדיוק בימים בהם מכבי תל אביב מראה עד כמה היא לא מחזיקה מהשחקנים הצברים שלה ובהפועל ירושלים ראינו את זה כבר במהלך העונה האחרונה, ההגעה של כספי לגלאקטיקוס של הווריירס מאפשרת לישראלים קצת להרים את הראש. הנה יש אחד משלנו שמקבל ההערכה מהטובים ביותר.
אם כספי ישתלב ויהפוך לשחקן ספסל לגיטימי בגולדן סטייט רמת העניין בישראל סביב הליגה הטובה בעולם תעלה שוב ותזכיר את מה שהתרחש פה כשדייויד בלאט אימן את לברון ג'יימס וקליבלנד (בעונה הראשונה). זה גם יפתח פתח לשחקנים צעירים שרוצים לחלום ויראו שגם מישראל הקטנה אפשר להגיע הכי רחוק שאפשר.
בצד המקצועי, כספי יכול להתאים לקבוצתו החדשה. הוא מגיע רעב וללא הרבה אגו. הוא אינטליגנט, מבין היטב את המשחק ונע הרבה ללא הכדור, בדיוק מה שעושים בגולדן סטייט כבר שלוש שנים יותר טוב מכולם. הפורוורד הישראלי גם קולע היטב מבחוץ (מעל 40 אחוזים מחוץ לקשת ב-2014/15 ו-2015/16).
בחודשים האחרונים הצהיר כספי לא אחת שהוא מעוניין להגיע לקבוצה עם סיכויים טובים לפלייאוף כי הוא רוצה לחוות בפעם הראשונה את ההרגשה של הפוסט סיזן ב-NBA. לשחק אצל הפייבוריטית הגדולה לזכייה באליפות (לברון ואירווינג, פול והארדן, ווסטברוק וג'ורג', שמעתם?) זה בטח עונה על כל הציפיות. עכשיו הוא רק יצטרך להישאר בריא ולתת את עונת השיא (מבחינת יכולת, לא מבחינה מספרית) כי אם הוא לא יהיה טוב הוא פשוט לא ישחק.
2. על החסרונות במינוי של נבן ספאחיה למאמן מכבי ת"א קראנו ושמענו לא מעט. הוא לא מספיק טוב, הוא בובה של ניקולה וויצ'יץ', הוא לא מספיק אסרטיבי ובכלל לא היה פה בשנים האחרונות ובקושי מכיר את השוק האירופי, בטח את זה הישראלי. חלק גדול מהטענות נכונות, אבל יש גם כמה יתרונות במינוי של הקרואטי לתפקיד.
היתרון הראשון הוא שבפעם הראשונה מאז עידן דייויד בלאט הביאו למאמן הראשי את העוזרים אותם הוא דרש. אם לגיא גודס הנחיתו בעונה הראשונה את פיני גרשון על הראש ובעונה שלאחריה את אבי אבן ורפי בוגטין ולארז אדלשטיין הביאו את רמי הדר, עכשיו הצוות הוא בדיוק מה שספאחיה דרש (טוב, אולי חוץ מהניו זילנדי).
היתרון השני הוא שסוף סוף יש הרגשה שכל המערכת רוצה שהמאמן יצליח. אם אצל איינרס בגאצקיס וז'אן טבק הורגש עד כמה חלק מראשי המועדון היו מעדיפים לראות מישהו ישראלי על הקווים, או במקרה של אדלשטיין עד כמה שהוא היה החתמה של אחד הבעלים בעוד שהאחרים לא בדיוק סבלו אותו, במקרה הנוכחי וויצ'יץ' ואבי אבן יעשו הכל כדי שהמינוי שלהם יצליח (הם יודעים מה עלול להתרחש במקרה של כישלון), בעוד שלבעלי המועדון כבר נמאס להפסיד (תרתי משמע) והם יצפו מהצד ויתפללו.
3. בהפועל ירושלים הכל זורם על מי מנוחות. בעוד מכבי ת"א עושה (שוב) מהפכה בסגל, אצל האלופה יש שקט תעשייתי והמאמצים מתרכזים בהשארת כמה שיותר שחקנים מהסגל שהביא אותם לצלחת ולחצי גמר היורוקאפ.
על פניו מדובר במצב אידיאלי. לשמור על המשכיות ורק לבצע שינויים קוסמטיים. אבל קברניטי המועדון הירושלמי צריכים לא להתאהב בהגדרת "הקבוצה השפויה". הם צריכים להביא 3-4 שחקני חיזוק איכותיים שישדרגו את הסגל בצורה משמעותית לעומת העונה שעברה. אף אחד לא ישכח את 14 ההפסדים בעונה הסדירה בליגה, את הבור ממנו נחלצו בנס מול עירוני נהריה וגם כמה תבוסות לא נעימות באירופה.
כפי שלמדנו להכיר את אורי אלון בשנים האחרונות סביר להניח שהוא לא מתכנן לשבת בשקט וכן לספק כמה סמיילים מעניינים שיציתו את הדמיון של האוהדים. הוא גם הבטיח להביא כמה ישראלים בכירים, וכשהוא מבטיח הוא נוהג לקיים. גם העבר של המאמן החדש פוטיס קציקאריס מראה שהוא אוהב לצרף שחקני חיזוק איכותיים שיסחפו את הקבוצה קדימה.
4. אחרי אחת העונות הגרועות ביותר שלה בעשורים האחרונים, ברצלונה ביצעה מספר שינויים משמעותיים במועדון ובצוות השחקנים. המנהל המקצועי הוחלף, המאמן פוטר ומספר רב של שחקנים סיימו את דרכם בקבוצה.
אבל את השינוי המתבקש מכולם הקטאלונים לא ביצעו. הם לא הביאו מאמן בעל שיעור קומה שיכול לבנות את הקבוצה מחדש, כך שתוכל להתמודד עם ריאל מדריד ולחזור להתחרות בשלבים המכריעים של היורוליג והליגה הספרדית.
לפי הדיווחים בכלי התקשורת בספרד ראשי בארסה העדיפו לחסוך בשכר המאמן ולהשקיע את הכסף בהבאת שחקנים יקרים כמו תומא הרטל (משתכר כ-2.5 מיליון יורו בשתי עונות) ולכן בחרו בסיטו אלונסו לתפקיד. רק בעונה האחרונה המאמן בן ה-41, שאימן בעיקר בבדאלונה, בילבאו ובנבחרות הצעירות של ספרד, התנסה לראשונה בקבוצה בכירה באירופה כשהדריך את באסקוניה ועמה הודח ברבע הגמר על ידי צסק"א מוסקבה (3:0). בליגה הספרדית הבאסקים סיימו את דרכם בחצי הגמר כשהפסידו 3:1 לוולנסיה.
לפי הפרסומים בספרד הקטאלונים ויתרו על שאראס ועל דייויד בלאט בשל דרישות כספיות גבוהות. הם כנראה שכחו את האמרה ש"מה שעולה בזול עולה ביוקר". אחרי עונת שפל ברצלונה הייתה צריכה מאמן בכיר ומנוסה שיאושש את הקבוצה ויבנה סגל איכותי וחזק. עם המאמן החדש קשה לראות את זה קורה.
5. מרקל פולץ, בן סימונס, דריו שאריץ', ג'ואל אמביד. השמות הללו מסעירים את הדמיון של חובבי ה-NBA ובעיקר את אוהדי פילדלפיה שאחרי כמה שנים קשות שברו את כל שיאי מכירת הכרטיסים של המועדון. כן, יותר מאשר בתקופה של אלן אייברסון.
אולם שם אחד קצת נבלע בתוך ההמולה, זהו ג'יי. ג'יי רדיק. אם ה'תהליך' יצליח והסיקסרס יגיעו רחוק קיים סיכוי סביר שבין כל השמות הנוצצים דווקא הבאתו של הצלף הוותיק (33) תתברר כהחלטה הכי טובה של בראיין קולאנג'לו והצוות שלו. רדיק אמור להעניק איזון, קשיחות וניסיון לסגל הצעיר ומלא הכישרון של הקבוצה מפנסילבניה.
מה דעתך על הכתבה?