עידו אקסברד הגשים העונה את חלום הילדות שלו ושל משפחתו, והצטרף להפועל תל אביב בחוזה לעונה אחת. "הפכתי לשחקן מקצוען בליגה מקצוענית, אז קצת שמתי את זה בצד. גם בעבר שיחקתי עם בית"ר שמשון נגד הפועל תל אביב. בתור ילד ישבתי בשער 5 ובשער 2 עם אבא שלי. בתחילת השנה כשחתמתי כל המשפחה וכל החברים היו בהיי. ההורים שלי התרגשו וזו הייתה סגירת מעגל עבור כולם".
כיאה לסקורר, גם במהלך זמן הראיון עם אקסברד, בנו עמית בן ה-5 מתאמן על בעיטות לשער קטן אשר מוצב בסלון ביתו. הקריירה של השחקן, שחגג לפני כתשעה ימים יום הולדת 29, התחילה לתפוס תאוצה אי שם בשלהי עונת 2008, כשהיה שותף לקמפיין הסנסציוני של בית"ר שמשון שהסתיים בדו-קרב פנדלים מאכזב מול אותה הפועל תל אביב בחצי הגמר. הוא הספיק לשחק עוד שנתיים במדי קבוצתו, לפני שהחל את דרכו בליגת העל במדי הפועל פתח תקווה, ובהמשך בהפועל באר שבע וקריית שמונה בליגת העל, וגם במדי נתניה, עכו ואחי נצרת בלאומית. קבלן עליות קוראים לו. בליגת העל הוא פחות הצליח.
במקום מסוים, עד היום פספסת את ליגת העל.
"מה שקרה איתי ועם ליגת העל זה מבחירה. אני בליגה הלאומית מבחירה כי אני מרוויח שם את הסכומים שאני חושב שאני שווה. בליגת העל הייתה לי תחושה שעושים לי טובה, ולהגיד שאני בליגת העל זה לא משהו גדול, בטח שלא בשנים האחרונות. הרגשתי שהסכומים שמציעים לי נובעים ממקום של 'בוא ניתן לך צ'אנס' ויכולתי לעשות את זה. הקמתי משפחה בגיל צעיר: התחתנתי בגיל 23 ונולד לי ילד ראשון בגיל 24, אז הכול בא מבחירה ועד היום אני חושב שאני מתאים לליגת העל".
כבר לא צריך טובות מאף אחד. אקסברד (אודי צטיאט)
לא מפריעה לך התדמית של שחקן ליגה לאומית? לא בא לך להוכיח שאתה שווה יותר?
"ברור שבא לי. אבל אני לא יכול להתעלם מעניין הכסף. אני רואה את הסכומים שרצים בעולם ואני לא מוכן להתפשר, כמו שלא התפשרתי עד היום. אני יכול להגיד לך שבשנים האחרונות אני בין המשתכרים הכי בכירים בלאומית והרבה שחקנים בליגת העל היו מתחלפים עם החוזים שהיו לי בליגה הלאומית כולל מענקי העלייה. כמו שאני תמיד אומר: 'את השם שלי עשיתי ואף פעם לא אשאר מובטל'. ספורטאי לא יכול לנוח על זרי הדפנה ותמיד הוא צריך להוכיח. יצרתי לעצמי את השם של הגולר עם 15-20 שערים. כל שחקן שואף להיות בליגת העל, אבל אני לא רוצה להגיע לטופ בהרגשה של "נעשה לך טובה. קח את הדוגמה של דור מיכה: אני קורא עכשיו בתקשורת שרוצים להאריך לו את החוזה במכבי תל אביב. הוא רוצה להישאר במכבי ורוצה להרוויח כמו השחקנים הבכירים. איך הוא ירגיש מוערך ורצוי? בחוזה. כך גם אני, אני רוצה להגיע לליגת העל בתחושה שאני חלוץ מוכח ויודע מה אני שווה וזה מתבטא בכסף. השנה הפועל תל אביב הייתה ההצעה הראשונה שקיבלתי ולא חשבתי פעמיים, אבל יכול להיות שאם הייתי מחכה טיפה, אז הייתי מקבל הצעה כלכלית טובה יותר".
יבואו אנשים וישאלו. שחקן מקצוען לא רוצה למצות את הקריירה?
"בוודאי שיש לי מטרה. אני יכול לעלות עם הפועל ליגה ואין סיבה שאני לא אשאר, כי אני מתאים לליגת העל, אבל ראינו גם מה היה בעכו שלא המשכתי. החליפו שם את כל הקבוצה, עלינו ליגה ולא דיברו עם אף אחד. הבנתי שמתחיל בלגן".
איך נראית ליגת העל מהליגות היותר נמוכות?
"מי אני שאעביר ביקורת על הכדורגל, אבל ממה שאני רואה אני לא חושב שהכדורגל שלנו מתקדם בשנים האחרונות. יש קבוצות בודדות אם זו מכבי תל אביב וג'ורדי קרויף, מכבי חיפה, הפועל באר שבע שהגיעה לסדר גודל של רמה אירופאית, אולי גם בית"ר ירושלים. כל השאר קבוצות ליגה רגילות שאם לא היה את סיפור ה-GPS הרמה הייתה נשארת זהה. אני לא רואה שהכדורגל מתקדם משנה לשנה. תמיד מבלבלים את המוח על הנבחרת שאנחנו הולכים אחורה. הנבחרת היא רק מראה למה שקורה כאן. אומרים שאי אפשר להעלות מהמוקדמות? אפשר לעשות הכול. השאלה מאיפה מתחילים ומה עושים בדרך".
השינוי הגיע ממנו? קרויף (דני מרון)
מה התפספס לך בליגת העל?
"חוץ משנה אחת (העונה השנייה בב"ש) שהייתה עונה אישית לא טובה – ואני גם לא אחד שבורח מאחריות – לא הרבה. בקריית שמונה הייתי חצי שנה ולא שיחקתי כמות משחקים שאני יכול להגיד ששיחקתי ולא באתי לידי ביטוי. עונה לפני כן סיימתי כמלך השערים עם 13 שערים בהפועל פתח תקווה. בעונה הראשונה שלי בליגת העל, בחצי עונה ששיחקתי מאז שדודו ביטון נמכר לבלגיה, הבקעתי שישה שערים והקבוצה נשארה בליגה. הוכחתי שאני יכול לתת גולים בליגת העל, אבל יש זיכרון קצר בכדורגל ושוכחים את זה. בעונות הטובות שלי בליגת העל, הליגה הייתה יותר קשה מהיום, אבל אני לא מחפש תירוצים ותמיד אגיד את זה ואשמע כמו תקליט שבור: ליגת העל לא התפקששה לי. אני בן 29 והכל זה עניין של בחירה".
מרגיש החמצה שעזבת את ב"ש שנתיים לפני שהתחילה התקופה המוצלחת?
"אני לא מצטער על שום דבר, אבל הדבר היחיד שאם היו מחזירים אותי לאחור והייתי עושה שונה הוא לא לעזוב. ביקשתי מאלונה ברקת לעזוב עם כרטיס ביד. יכולתי במקום להישאר ולצאת להשאלות מדי שנה. אי אפשר לדעת מה היה קורה בעתיד. אולי הייתי חוזר למועדון והייתי יכול להרשים ולהישאר".
מה שונה בהפועל באר שבע הנוכחית לבין התקופה שאתה שיחקת בה?
"בשורה התחתונה ולא יעזור שום דבר – כסף. בתקופה שלי, אלונה השקיעה סכומי כסף שלא דומים להיום. יחסית לליגה, גם אז היא השקיעה, אבל ב"ש זה כמו קריית שמונה – אתה צריך לפתות אנשים כדי להגיע. אני חושב שהיום מתנהלים שונה ואלונה קוצרת את הפירות מהשנים הקשות. היא גם משקיעה סכומי כסף שלא הושקעו בעבר".
שלושה שערים הוא כבש בסיבוב הראשון, שייחתם הערב במפגש מול האקסית הפועל פ"ת. שישה שערים בכל המסגרות ובכלל, נראה שאקסברד נקלט היטב בחוד ההתקפה האדום לצידו של עוד שחקן שבולט עד כה, שחר הירש.
אתה מרגיש בשל להיות חלוץ מוביל בליגת העל בהפועל תל אביב?
"אני מאמין שכן. אני בן 29 ועשיתי לעצמי את השם. יש לי ממוצע שערים טובים ואני לא רואה סיבה שלא. אבל זה עוד מוקדם לחשוב על העונה הבאה. הפועל עכו עלתה ליגה והחליפה את כל השחקנים. הביקורות שצריך להחליף פה חצי סגל לקראת העונה הבאה? לא מאמין בזה. אבל כן יצטרכו להביא כמה זרים כי יש לנו כיום זר אחד שעומד לקבל אזרחות (גלבאן), ואם נפגע בזרים, זה יביא שדרוג לקבוצה. אני חושב שיש פה בסיס טוב והכל עניין של מטרות. עם כל זה שהפועל היא מועדון גדול, זה לא יהיה חכם לעלות ליגה ולהצהיר על צמרת. גם נתניה עלו ליגה, השאירו 60-70% מהסגל, עשו את השינויים הנכונים בתוספת זרים טובים ואתה רואה קבוצה רצה ועושה יופי של עונה".
קיבלתם משימה מאוד מחייבת: להעלות את הפועל תל אביב לליגת העל
"זו חוויה. אי אפשר להתעלם מסדר הגודל של המועדון הזה ובשורה התחתונה אנחנו השחקנים נצטרך להעלות את הקבוצה ליגה. אנחנו משחקים עם הסמל על החולצה והסמל לא יעלה אותנו ליגה. בשביל לעלות נצטרך לעבוד קשה. לעלות ליגה עם הפועל ת"א זה דבר הרבה יותר גדול מלעלות עם הפועל עכו".
אתם במקום הראשון, אבל זה נראה שתמיד אתם נמדדים במעין זכוכית מגדלת
"הייתי במועדונים גדולים כמו נתניה ובאר שבע, אבל הפועל זה מועדון עם לחץ יומיומי מצד התקשורת והאוהדים וצריך לדעת להתמודד איתו. המצב שלנו טוב. אני עליתי ליגה עם הפועל עכו שעשינו 27 נקודות בסיבוב הראשון והיום יש לנו לפני המשחק האחרון של הסיבוב 30 נקודות. ציפו שנעלה כמו נתניה, אבל זה לא אותו דבר וכרגע זה לא קורה. זה יכול לקרות בסיבוב השני ובפלייאוף. רוצים שניתן הצגות, אבל בשורה התחתונה המועדון הזה רוצה לעלות. בתחילת שנה חשבו שנעלה בהליכה וניתן הצגות, אבל אני מכיר את הליגה הזאת וגם אנשים מהמערכת ומהקהל וגם מהתקשורת שמחפשת אותנו, שבשורה התחתונה צריך לשפוט אותנו אם נעלה או לא. הצורה פחות מעניינת".
מוטי איוניר עזב את המועדון בגלל כמה משחקים לא טובים. אבל בדרך כלל כשמאמן הולך אומרים שהוא איבד את חדר ההלבשה. זה לא היה המקרה הפעם
"אני חושב שמוטי בסופו של דבר לא נכשל כאן. נכון שהייתה תקופה של חודש שקשה לי להסביר מה היה בה, איבדנו העוצמות וכוח ההרתעה. מוטי עזב ובד"כ כשמאמן עוזב אז שניים או שלושה שחקנים שהיו מחוברים אליו, שולחים לו הודעת בהצלחה. פה כולם בלי יוצא מן הכלל שלחו לו הודעות תמיכה שזה משהו לא רגיל שקורה בקבוצה בה מאמן מפוטר. כמעט כולם בלי יוצא מן הכלל היו מחוברים למוטי. מה לא עבד? אין לי הסבר לזה. היה לחץ מהקהל ומוטי שילם את המחיר בשם כולם. בסופו של דבר, גם אני באופן אישי רשמתי לו בהודעה: 'בכדורגל של היום אין מה לעשות. מי שמשלם את המחיר ראשון זה המאמן'".
הביא את הניעור. רפואה (עדי אבישי)
במה שונה קובי רפואה מאיוניר?
"קובי שונה ממוטי. מוטי הרבה יותר רגוע ושלו. קובי מאוד מזכיר לי את יובל נעים: תמיד בתנועה ובטירוף, סגנון שלומי דורה שאימן אותי בשתי קבוצות. הוא אף פעם לא רגוע. גם במשחק מול מ.ס. דימונה, הבן אדם סבל משני שברים ביד ושאלתי בסוף המשחק איך הוא לא הלך מיד לבית החולים. מרוב הטירוף שלו הוא עוד נשאר שעה לנהל את המשחק וגם במחצית זה לא מנע ממנו לצרוח עלינו. יש מצבים שקובי צורח בשביל להעיר ויש מצבים שהוא מרים את הקול כדי להעיר ולכוון. הוא החזיר את האטרף ואת כוח ההרתעה שאבדו לנו בסוף התקופה עם מוטי. משהו היה נבול וירד לנו בתחושה. גם במשחק מול הפועל כפר סבא, הוא היה איתנו בסך הכול יומיים. לא שיחקנו כדורגל, אבל הצגנו עבודה קשה, טירוף ולחימה וזה מה שקובי מאמין בו. לפני כל משחק הוא אומר לנו: 'לפני היכולת זה ללחוץ והטירוף'. היינו צריכים את הניעור הזה ואין ספק. להגיד אם לא היה מתרחש הזעזוע אז לא היינו חוזרים לעצמנו? גם מוטי היה עושה שינויים אולי".
הפועל פתח תקווה היא לא סתם קבוצה עבורך. שיחקת שם פעמיים
"מדובר במועדון שאני מאוד אוהב אותו, למרות שסיימתי שם קצת ברע. לא אהבתי את היחס שם. זה מועדון עם קהל אוהדים גדול. אני זוכר שכששיחקתי בנתניה, הפועל פ"ת הגיעה למשחק עלייה והביאה 8,000 אוהדים. קהל יש למועדון הזה. הגיע דורון גלנט בשנים האחרונות ולקח את הקבוצה על עצמו. אני מצד אחד מבין אותו, אבל מצד שני אי אפשר לנהל לבד. הוא יכול לנסות להיעזר באנשים ולהתייעץ. יש לי חברים שאוהדים את הקבוצה והיא חשובה להם. הם רוצים להחזיר את המועדון להיות מה שהוא, יחד גם גל חצור שאני מכיר אותו טוב. בשורה התחתונה, עמותת 'הכחולה' רוצה להיכנס למועדון וזה דבר רציני, אבל דורון לא מסכים שזה יקרה. זו קבוצה שחשובה לליגה ולכדורגל וזה מועדון שאם יתנהל כמו שצריך והקהל יחזור למגרשים, זה מועדון של ליגת העל".
יש הסבר לבחירה לשחק מאז תחילת הקריירה עם המספר 77?
"אין משהו ספציפי. זה מספר שאני אוהב אותו. 7 בלי קשר זה מספר שאני אוהב. התחלתי עם המספר 77 בקבוצה הראשונה שלי ועם השנים שעוברות יש לזה משמעות וזה הפך להיות מספר המזל. לא מזמן קעקעתי את המספר הזה על היד".
מה דעתך על הכתבה?