בין שתי הקבוצות לא הייתה יריבות ספורטיבית, עד אותו מאבק בתחתית, עד שבהפועל החלו בהאשמות על כשירות משחקה של אשקלון לפני כשבועיים מול בני יהודה. מאז, קרב האשמות: יובל נעים טוען לקיפוח, בהפועל מגיבים ולא פלא שכבר שעה וחצי לשריקת הפתיחה העניינים התחממו: יובל נעים בעט באוהד הפועל תל אביב שהתגרה בו, האוהד הלך להגיש תלונה במשטרה ובין לבין גם שתי ההנהלות התעמתו. כשיובל נעים תיאר את האווירה לפני תחילת המשחק כ"אווירת טרור", היה ברור שכך או כך הערב הזה לא יסתיים טוב.
בחזרה למגרש: תסלחו לי שאני לא מתמקד יותר מדי בכדורגל, כי כזה לא היה באצטדיון המושבה. אמוציות היו בעוד איך: מספר אוהדי הפועל תל אביב ליוו את הספסל של יובל נעים לאורך כל המשחק בקריאות (ולא בדיוק של עידוד) וניסו להוציא אותו משלוותו, כאשר גם כוסות שתייה הושלכו לאיזור. מנגד באשקלון ביקשו את התערבות שוטרי היס"מ בהרחקת האוהדים, מה שעוד יותר הרגיז את אותם אוהדים.
נעים לא עמד בלחץ, אבל חייך בסוף (דני מרון)
אך עם שריקת הסיום הגיעו האירועים לשיא: טוטו תמוז התעמת עם מספר שוטרים וכאשר הגיע אוראל דגני לעזרתו, הוא הופל לדשא על ידי שוטרי יס"מ במה שתוך שניות הפך לקרב אגרוף ושכחנו מה מקצועו של דגני. אז נכון, קשה לשפוט מי אשם ומי לא ובטח שקשה להאשים את השוטרים באי זיהויו של דגני, אבל קשה להאמין שמאורעות המושבה 2012, חוזרים לעצמם קרוב לחמש שנים אחרי. אז נכון, האנשים הם לא אותם אנשים. אבל שוב קרבות ירידה, שוב מכות ושוב אירועים שמזכירים כמה הכדורגל שלנו רקוב. וזה עוד מבלי שנציין את העובדה שתמוז עצמו נאזק, כאילו היה אחרון העבריינים לעיני המצלמות.
וכצפוי, גם אוהדי הפועל תל אביב לא קיבלו את התיקו המאכזב. גם הם לא ציפו שאוהדי הפועל אשקלון יצאו בתהלוכת ניצחון מכיוון שער 1 ויחלפו בליווי היס"מ לאורך כל השערים המערביים. ברגע שהחלו בשירה, אוהדי הפועל תל אביב לא היו יכולים לשתוק וכמעט ונוצרה תגרה, שנמנעה ברגע האחרון.
לאט לאט יצאו השחקנים החוצה: זה התחיל בעומרי אלטמן שמיהר למכונית חבריו שאספו אותו, המשיך בבן רייכרט שיצא על סף דמעות רק כדי לקבל חיבוק מבת הזוג והסתיים בטוטו תמוז, שעליו שווה להתעכב. קשה שלא היה לרחם על החלוץ של הפועל תל אביב. אז נכון, אולי היה לו חלק בעימות עם השוטרים, אבל לא קל לעבור על פני חדרי ההלבשה כשחקן כדורגל שאתה אזוק. מה שקרה בחוץ, היה אפילו יותר כואב: בעוד החלוץ יצא עם אימו החוצה, קלטו אותו מספר אוהדי הפועל וקראו לעברו: "תוריד את החולצה, אתם מחוקים בהפועל, מול הפועל אשקלון הפסדתם, למה אתה לא הולך הביתה". זה לא היה הערב שתמוז ירצה לזכור. אותו תמוז, שעד לפני 6 שנים עוד נאבק עם הפועל בצמרת.
מספר אוהדים שנשארו בכניסה ליציע הכבוד החלו בחישובים. כשאוהד אחד הביע תקווה כי ק"ש תרצה לכפר על ההופעה המבישה מול כפר סבא, אמר לו חברו: "למה שק"ש תעזור לנו? למה אכפת לה ממך?". השיחה התחלפה במהרה בחילופי האשמות לאמיר כבירי. ככה זה – פרודיה לעונה שלמה של לא מעט תהפוכות.
עוד מספר דקות עוברות, וגם האוטובוס של הפועל תל אביב נוסע, אולי בפעם האחרונה הוא יוצא מאצטדיון המושבה בליגת העל, לפחות בשנה הקרובה. שקט כמעט מופתי.
מה דעתך על הכתבה?