בכר: "אני לא רוצה להיות חזיר, אבל יכולנו לקחת ארבעה תארים"

"ירדתי מהאימון עם חושך בעיניים, כשלמחרת הטיסה. אמרתי לעצמי שאם נשחק ככה, לא נעשה כלום כי זה לא מסתדר ולא מתאים. ישבתי כל הלילה ואז נזכרתי שגנט שיחקה מולם עם שלושה בלמים במחנה האימון ונראתה לא רע. לקחתי את המשחק, ישבתי עליו כל הלילה, למחרת תרגלתי את זה באימון וזה הלך.

"כשאתה עובד קשה ויסודי, זה נותן לך ביטחון, כמו שבאת למבחן אחרי שעשית שיעורי בית. אתה יכול להיכשל, אבל אתה יודע שהתכוננת הכי טוב. כולם מדברים על קוסם ועל גאון, זה מחמיא, אבל אני לא מתחבר לזה כי הכל נטו עבודה קשה. לא המצאתי את הכדורגל, אני לא גאון ולא קוסם. אני פשוט עובד קשה ומתכונן בצורה הכי טובה למשחק".

הוא מעיד על עצמו שהוא סחוט. לא פלא. העונה הארוכה של באר שבע, שתניף הערב צלחת, התחילה לפני קרוב ל-10 חודשים. גם לא קל לו לפרק לגורמים סיפורה של עונה, אבל הוא מרשה לעצמו לשחרר. לדבר פתוח, להסביר, לסגור חשבונות, לחזור לנקודות המרכזיות שעשו את העונה. בראיון ל"מעריב השבוע", מאמן האלופה מדבר הדרך שעשה, על מאור בוזגלו, אליניב ברדה, ההצעות מאירופה וליגת האלופות.



   

ברק, איך מרגישה אליפות שנייה?

"הסיפוק הוא הרבה יותר גדול בגלל שזו אליפות שנייה, בגלל שהייתה עונה כל כך ארוכה, כולל הצלחה גדולה באירופה וכמובן בגלל איך שהעונה הסתיימה – עם 10 ניצחונות רצופים כולל בחוץ על מכבי תל אביב. בשנה שעברה זה היה בתולי ומלחיץ מאוד. פחות נהניתי. היה לחץ של 40 שנה והרגשתי את כל העיר על הכתפיים שלי. השנה יותר נהניתי גם מהדרך".

כבר מדברים איתך על שושלת. איפה זה תופס אותך?

"זה מראה שהמערכת התבגרה, התחשלה. האליפות הזאת יותר מרשימה. כדורגל יותר טוב, יותר משחקים עם סגל יותר עמוק. עשינו הרבה דברים נכונים ושיפרנו דברים משנה שעברה. ההרגשה טובה, אבל כמה שנהנים, אנחנו מתחילים לחשוב על שנה הבאה כי הזמן טס. אתה לא מספיק לספור עד שלוש וכבר מגיע המשחק הראשון באירופה. זה שילוב בין קצת ליהנות ממה שאתה עושה ל'יאללה, בוא נתחיל את ההכנות לשנה הבאה'".

איבדתם פער גדול. היה שלב שחשבת זה יברח?

"ברור שהתחלתי לחשוש. כולם הכתירו אותנו ופתאום היה נראה שהמומנטום משתנה גם מבחינת היכולת. הייתה לנו ירידת מתח ומכבי עשו רצף יפה ביכולת מרשימה. המזל שלנו הוא שידענו להתעשת ברגע הנכון, להבין איפה אנחנו לא בסדר ולא רק מבחינה מקצועית אלא גם כל אחד לעצמו. ברגע ששחקנים שהבינו – ודיברנו על זה –  שצריך להתעסק בקבוצה ולא כל אחד באני שלו, שיותר חשוב לשחקן לקחת אליפות שנייה מאשר להבקיע עוד שער או לשחק 20 דקות יותר כדי להוציא שוב 100 אלף איש לרחובות. אחרי שפתחנו את הדברים באסיפה, התחלנו לחזור לעצמנו מבחינת הביחד וגם היכולת חזרה".

משהו שליווה אותך העונה הוא עניין השינויים תוך כדי משחק. למדו להכיר אותך?

"כמה שיטות כבר יש בכדורגל? 3? 4? 5? כל מה שאתה עושה, מצפים לו. עשינו את זה במשחקים קובעים באירופה וזה תפס את העין. אחרי מה שהיה בשנה שעברה, עניין הרבה אנשים להתחיל לעקוב. זה מאוד מחמיא לי, אבל בסופו של דבר, גם השנה עשינו שינויים. אני מאתגר את עצמי כל הזמן לחדש ולעשות דברים. אני רוצה גם לאתגר את השחקנים לא להיות בנאליים. הבסיס שלנו היה 4-3-3 והיו הרבה שינויים תוך כדי. אתה צריך שחקנים שיידעו לעשות את זה. כשיש לך שחקנים מגוונים, זה נותן לך אפשרות לשנות ולדעת שזה יכול לעזור ולא סתם לשנות כדי לשנות".

הקמפיין האירופי התחיל בניצחון דחוק על שריף.

"שריף קבוצה לא פראיירית שהייתה מדורגת. אנשים טיפה גימדו את הקבוצה שהייתה בשלב הבתים של הליגה האירופית והיה לה יותר ניסיון מאיתנו. ניצחנו 2:3 וקצת גימדו את הניצחון. יצאנו למולדובה, שיחקנו מאוד טקטי והוצאנו את התוצאה עם הרבה מזל בסוף. זה נתן לנו את הביטחון שאנחנו יכולים. שברנו מחסום גדול. סוף סוף המועדון עבר שלב באירופה. המטרה הייתה לעשות צעד או שניים קדימה. לא חשבנו שבאמת נעשה מה שעשינו, אבל רצינו לפחות לעבור שלב אחד כדי ליפול לליגה האירופית. זה היה מאוד חשוב גם אם לא משכנע. לפעמים עדיף להיות יעיל".

מה באמת חשבת שאפשר להוציא מהקמפיין?

"אני אחד שלא חושב יותר מדי רחוק, גם בקריירה האישית שלי, מקסימום צעד אחד קדימה. רצינו לעשות צעד, לקבל דירוג, להרגיש שאנחנו מייצרים מסורת. כשקיבלנו את אולימפיאקוס, אף אחד לא נתן לנו סיכוי, אבל אנחנו תמיד חולמים ומאמינים שהכל אפשרי. המשחק ביוון נתן לנו את כל הביטחון למסע הזה. מה שיפה שלא רק שעברנו אלא ששיחקנו יותר טוב. בהרבה משחקים באירופה לא באנו, הסתגרנו ועקצנו אלא נתנו את הטון והיינו יותר טובים. קיבלנו ביטחון לא רק מהתוצאה, אלא מאיך שנראינו".

עם היד על הלב, אחרי שעברת את אולימפיאקוס והבטחת שלב בתים, רצית להגיע לליגת האלופות?

"זה הטופ של הטופ. זה החלום שלי, של אלונה ושל השחקנים. רק לשמוע את המנגינה המרגשת בשלב הפלייאוף עושה לך משהו אחר. סלטיק ברמה של אולימפיאקוס עם אצטדיון ביתי משמעותי שכשלנו בו. הייתה אכזבה מאוד גדולה, אבל יכול להיות שבדיעבד היה נכון לעשות תהליך ולא לקפוץ ישר. אבל כשיש לך את ההזדמנות, ברור שאתה רוצה באותו רגע להגיע הכי רחוק. עברנו בית קשה בליגה האירופית, אז בדיעבד יכול להיות שהכל לטובה. אם נגיע לליגת האלופות, ההדחה כנראה תתברר כנכונה לאותו רגע".

על מה חשבת רגע אחרי הגומלין מול סלטיק? 

"כאב שלא הרגשתי הרבה זמן. היינו כל כך קרובים. זה כל כך הגיע לנו ואני זוכר שאפילו בראיון אחרי המשחק לא הצלחתי לדבר, הרגשתי שאני נחנק כי ראיתי את המאמץ של השחקנים והטירוף שהיה. הבנתי שהיינו קרובים שער אחד ממשהו דמיוני בטח אחרי התוצאה שם. זאת הייתה אכזבה מאוד קשה".

סלטיק קיבלה שביעייה בקאמפ נואו. לא אמרת לעצמך בדיעבד איזה מזל שאני לא שם?

"אנחנו תמיד שואפים הכי גבוה ותמיד חולמים. אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אני מאמין שבכל מקום אפשר לעשות דברים גדולים ומפתיעים. גם בקאמפ נואו".

בוא נדבר על סן סירו. מאיפה הבאתם את האמונה והחוצפה להסתכל לאינטר בעיניים ולשחק כמו ששיחקתם?

"כשאתה מנצח את אולימפיאקוס וסלטיק, אתה מאמין שהכל אפשרי. הייתה התרגשות. סן סירו. אינטר. מועדון של ליגת האלופות לכל דבר. אבל אני מאוד אוהב לבוא למקומות שלא מצפים וכן להראות שאני יכול. אם זה ללחוץ גבוה או להתחיל חזק את המשחק ולהראות שבאתי לנצח. הדברים שם התחברו בצורה מושלמת, גם טקטית, גם מנטאלית. תוך כדי המשחק אתה מרגיש שאתה יותר טוב ושאתה בעניינים, אז למה שלא נעשה את זה? אמרתי לשחקנים במחצית: 'למה לפחד? בואו נעשה את זה'. גם בגומלין כשהיינו בפיגור 2:0 בהפסקה, אמרתי להם: 'עשיתם דברים כל כך יפים באירופה. בואו נשתחרר, תהיו מי שאתם. אל תשנו את עצמכם בגלל שזו אינטר'. עשינו מהפך מדהים".

יש זיכרון מיוחד מכל הקמפיין האירופי?

"לא יכול לקחת משהו אחד, אלא את הכל כחוויה עם ההפסדים והניצחונות. אימנתי בשלב הבתים של הליגה האירופית עם קריית שמונה, אבל זה היה משהו אחר. מקום אחר, עוצמה אחרת. אנחנו עוברים עונה כל כך ארוכה. ליגה, גביע הטוטו, אלוף האלופים. הגענו לכל כך הרבה שיאים שקשה לך לחשוב על רגע אחד או משחק אחד. כשנסכם ונחזור אחורה, נראה המון רגעים משמעותיים ששכחנו.

"הרעב זה מה שמייחד את המועדון הזה. השנה הוא התחסן מנטאלית. בשנה שעברה היה חשש להפסיד את האליפות והקהל האמין במנחוסים. השנה התבגרנו בעניין הזה וגם הקהל יותר האמין. אם בעבר היה פחד לפקשש, האליפות שברה הכל. כל מחסום שעברנו נתן יותר ביטחון לכל המערכת וגם לקהל".

גם אתה עברת את התהליך הזה?

"בעונה כזאת אתה רוכש המון דברים, הסגל הגדול והניהול, למדתי מתקופות פחות טובות ובטח מהטובות. מקצועית, הבנתי המון דברים כי היו המון שינויים. כל שנה ארוכה כזאת בהחלט גורמת לי להרגיש יותר טוב, אבל בלי להתייפייף, אני מרגיש שאני יכול להשתפר כמאמן ולשפר הרבה דברים שאני עובד עליהם. עבדתי אפילו יותר קשה השנה. אני עובד מסביב לשעון המון שעות כדי להצליח. בשנתיים האלה אני משתדל לתת ולהשקיע ומסיים את העונה סחוט גם מנטאלית וגם פיזית".

המעמד אחר.

"ברור שמשנה לשנה אתה מרגיש יותר ביטחון כי אתה צובר תארים, כוח ואהדה מכל המדינה. אני כל כך עסוק בעבודה היומיומית שאני לא מתעסק במה עשיתי או באיזה מעמד אני. סיימתי את העבודה וזה סיפוק ענק, אבל אני חושב קדימה על איך אני יכול להיות מאמן יותר טוב ואיך אני מחזק את הקבוצה ומרענן איפה שצריך. זה יתרון כי ברגע שמאמן מרגיש נוח עם מה שהוא עשה ומרגיש שהוא יכול טיפה להרפות, מתחילה הבעיה".

אתה מגדיר את עצמך פריק של כדורגל? פריק של עבודה?

"אני לא יודע אם אני פריק של כדורגל. כשאני בבית, אני לא רואה יותר מדי משחקים. אני כמעט לא רואה ליגת האלופות כי אני מגיע עייף והולך לישון מוקדם. אני כן פריק של עבודה. יחד עם הצוות יושב שעות על המחשב, עריכות, מערכים, אימונים וטקטיקות. אלו דברים שהם חלק ממני".

מאמנים כמו פפ גווארדיולה ולואיס אנריקה אמרו בעבר שדברים כאלה משפיעים להם על החיים האישיים.

"אין ספק שזה משפיע על חיי המשפחה. אתה צריך להקריב והמשפחה מקריבה. יש לי אישה שמגדלת שלושה ילדים שכשהייתי בקריית שמונה זה היה כמעט לבד. עכשיו, אמנם אני חוזר יותר הביתה, אבל אני יוצא מוקדם, חוזר מאוחר, יש תקשורת ולחץ ומשחקים. זה דורש ממך משהו. אני לא יכול להתלונן כי אני בן 37 ויש לי המון לשאוף, אבל אני יכול להבין את מה שהם אמרו. זה מאוד אינטנסיבי ויש רגעים במהלך העונה שאני אומר: 'בואנה תן לי להיעלם עכשיו שבוע לאיזה אי בודד לנקות את הראש ורק לנוח', אבל אתה בתוך זה. אתה לא יכול להרשות לעצמך".

יש מסר באליפות שנייה ברציפות?

"למי אני צריך להעביר מסר? בשנתיים האלה התעסקנו בעצמנו וידענו שאם נהיה טובים ונעשה מה שאנחנו מצפים מעצמנו, עם כל הכבוד ויש כבוד לכל הקבוצות האחרות, הדברים תלויים בנו. זה לא בא משחצנות או יהירות כי אנחנו באמת מאמינים במה שאנחנו עושים. אם כבר אנחנו צריכים להוכיח, זה לעצמנו – שאנחנו יכולים לבוא ולהרים את עצמנו ולהמשיך עם הטירוף, הרעב והנחישות. להמציא את עצמו מחדש כי בשנה הבאה זה יהיה אתגר יותר גדול".

מה חשבת על המתקפה של ג'ון אוגו בטוויטר?

"ג'ון אדם מאוד מורכב. איש מקסים, מאוד אמוציונלי ויש לי המון שיחות איתו – אולי יותר מכל שחקן אחר. לפעמים הוא פועל מהרגש. הוא לא הרגיש נעים שאצטדיון שלם קילל אותו, אבל אני מסכים שהוא לא היה צריך להגיב בצורה כזאת. כמובן שנדבר איתו ונבהיר לו שזה לא בסדר. זו לא רוח המועדון. אנחנו מעדיפים להתעסק בעצמנו ולא בקבוצות אחרות. בטח לא באוהדים של קבוצות אחרות".

אפשר להגיד שהיריבות עם מכבי ת"א עלתה מדרגה. כבר לא רואים אתכם כקבוצה חד פעמית.

"התחרות מאוד מכובדת וספורטיבית שלא מגיעה למקומות לא טובים. מכבי עשתה שנתיים מצוינות מבחינת צבירת נקודות, שבשנים קודמות זה היה מספיק להם לאליפות. אני מאוד מכבד את מה שקורה שם. יש פייט ספורטיבי, פייט של מועדונים גדולים. המשחקים איתם השנה היו מאוד שקולים, אולי לא הכי איכותיים, אבל ברמת האגרסיביות, הנחישות והעוצמה, היה פייט מכובד".

באמת? נראה שהשנה הייתם בפירוש הקבוצה הטובה יותר גם במשחקים הפנימיים.

"יכול להיות, אבל הרגשנו שאנחנו משחקים נגד קבוצה טובה. במשחק האחרון הרגשנו שמגיע לנו הניצחון למרות הפיגור המוקדם. באנו למשחק כדי לנצח למרות שתיקו היה מצוין. ראיתי איך המשחק מתפתח והבנתי שאנחנו שווים ניצחון. ב-1:1 היו לנו דקות של מומנטום שהרגשתי שאנחנו יכולים לעשות את זה. אמרתי לשחקנים לפני המשחק: 'למה לחכות? למה עוד שבוע? למה לא כאן? יש לנו הזדמנות לנצח ולקחת אליפות'. כשאתה בא עם מסר כזה לשחקנים, אתה רוצה לשדר להם את זה. כשאתה מכניס חלוץ במקום קשר בדקות האחרונות, אתה משדר שאנחנו יכולים לנצח את המשחק".

כמה התאכזבת מההדחה מהגביע?

"לא רוצה להיות חזיר, אבל בעונה כזאת יכולנו לקחת ארבעה תארים שזה משהו מטורף. לצערי זה לא קרה. מה שכן, היו המון ביקורות סביב המשחק הזה. ציירו אותי בצורה שחצנית וזה מאוד חרה לי. שיחקנו נגד קבוצה שהייתה במומנטום אדיר, היינו בשיא העונה עם לא מעט פציעות. בוזגלו היה פצוע, ברדה הושעה, וואקמה הוצא מההרכב בגלל פציעה 10 דקות לפני השריקה ובמהלך המשחק נפצעו לי שני מגנים. עשו את זה כאילו אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו ושחצנים. זה כאב לי כי אפשר להפסיד".   

לא מפחד מההצהרות העפלה לליגת האלופות כמטרה?

"כשאתה עושה עונה כזאת גם באירופה וגם בליגה, אתה מקבל ביטחון ורוצה לעשות עוד צעד. זאת מטרה, אבל להגיד לך שזה יהיה קל? זה יהיה לא פחות קשה ממה שעברנו השנה וזה תלוי בהגרלה, בכושר והרבה מזל בשלבים האלה. זה חלום וזה בסדר. מותר לפנטז ולדבר על זה. אולימפיאקוס וסלטיק? אין לי בעיה לקבל את אחת מהן בשלב הפלייאוף".

היו לא מעט סוגיות מחוץ לכדורגל. בוזגלו והפוסטים, בתיה סהר, דברים קטנים שפעם התעלמת ופעם לא התעלמת, אבל עדיין ליוו אותך העונה.

"בעונה ארוכה וכשיש הרבה שחקנים, דברים כאלה קורים. אנחנו מסתכלים נקודתית לאותו עניין אם נכון או לא נכון להגיב. יחד עם אלונה ואסי, ניהלנו את זה בצורה טובה. כששחקן עבר את הקו האדום, הוא שילם. המטרה האחרונה של המועדון היא להעניש או לקנוס השחקנים, אבל כשצריך, עושים את זה".

בוזגלו עבר קו אדום?

"פעם אחת. בשנתיים שאני מאמן אותו, אני יכול להגיד שהוא מקצוען. שחקן מדהים, בן אדם, עושה אווירה טובה, לא הייתי קרוב לבעיית משמעת איתו. כמובן שהפוסט שהוא כתב היה קו אדום. הוא כתב אותו בלהט הרגע והתנצל אחר כך. הוא קיבל את ההשעיה ובסופו של דבר, ממשיכים קדימה. זה לא נעים, אבל אם אקח דברים באופן אישי, לא אוכל להתפתח כמאמן. אני צריך להסתכל עניינית כי אני יודע שהוא מעריך אותי ומה הוא חושב עליי. זה נכון לגבי כל שחקן".

סאגת הארכת החוזה שלו לא הפריעה לך?

"יש דברים שלא תלויים בי ולכן אני צריך לדעת להתנתק ולהתרכז במה שצריך. עשינו את זה בצורה טובה. רוצה אותו? רצינו אותו גם לפני הפציעה. בטח עכשיו לא נפקיר אותו ונחבק אותו. כמובן שיש את העניינים הכספיים וענייני המשא ומתן. אלונה ואני רוצים שהוא יישאר".

אליניב ברדה מסוגל להמשיך להיות בורג משמעותי?

"בהחלט, והוא ימשיך איתנו בשנה הבאה. אני רואה את הבערה שלו ואת רמת האימונים שלו. הוא נותן תמיד 100 אחוז. יש לו ערך מוסף ולא רק מחוץ לחדר ההלבשה אלא גם מקצועית. יש לו עדיין מה לתרום".

אם הוא יום אחד יגיד שהוא רוצה להיות מנהל ספורטיבי, איך תגיב?

"אני מאמן במועדון הזה ויש את אלונה ואסי שמכתיבים מדיניות ואת התפקידים שיוצעו לשחקנים אם יפרשו. זה לא נושא שקשור אליי. מנהל ספורטיבי זה דבר מבורך למאמן. כל מועדון עושה מה שמתאים לו. לא כל מה שמתאים למכבי חיפה מתאים לבאר שבע. איישר קו עם המדיניות של אלונה".

בכל הקמפיין האירופי היו לך הצעות?

"היו דיבורים ושמועות. המאמן של סלטיק התרשם ממני והיה מוכן לצרף אותי לצוות שלו. דודו דהאן אמר לי שיש התעניינות בהרבה קבוצות, אבל זה לא היה נכון מבחינתי. זה לא העיקר ללכת ולצאת לאירופה. זו שאלה של הזמן לנכון – למצות מקום ואז ללכת לאתגר הבא – כמו בקריית שמונה. בבאר שבע אני מרגיש שאני רחוק מאוד מלמצות גם את עצמי וגם את השאיפות של המועדון ולכן החלטתי לשים קץ לשמועות, נפגשתי עם אלונה והחלטנו שאנחנו ממשיכים פה ומשדרגים לשנים הבאות. אני נשאר כי טוב לי ואני יודע שהמועדון הזה ימשיך לתת לי את התנאים הטובים להצליח. כשאני נקשר למקום וכשטוב לי במקום, אין לי עיניים גדולות ואני לא מחפש ללכת למקומות אחרים גם אם זה כרוך ביותר כסף".

יהיה ריענון יותר גדול בקיץ?

"נמשיך לרענן. כבר הבאנו שני מגנים צעירים לעבות הסגל, מוכשרים מאוד שאנחנו רואים בהם חלק מהעתיד. כמובן שניב זריהן הוא פוטנציאל גדול מאוד ויחד עם מיכאל אוחנה הם אמורים להיות פקטור מאוד משמעותי. נביא עוד שחקנים שיעזרו לנו לקפוץ עוד מדרגה. יכול להיות שנצטרך לקחת החלטות כואבות".