כשיאמרו בעוד ימים רבים קדימה את הביטוי "הכתובת הייתה על הקיר", יציגו אינספור כתובות על הקיר הווירטואלי מול בית החולים וולפסון בחולון. ההתרסקות של כבירי, הפירוק בבית המשפט, הבריחה של גוטמן ואחריה הבריחה של לוזון. ניסיונות העזיבה של אלטמן וגוטליב, העימות עם השוטרים בשבוע שעבר והעימות עם אוהדים שלשום. הפועל נראתה כמו פיאסקו, אבל למרות כל אלה, מאמן סביר היה משאיר אותה בליגה, עם הסגל הזה, והרבה לפני הבאזר. הכתובת הייתה על הקיר עם מינויו של מנחם קורצקי, שיסלח לי על תובנותיי המקצועיות, הוא לא היה זה שצריך היה לקבל את המינוי הקשה לחלץ את הפועל ת"א מירידה. לא רזומה, לא כריזמה ולא יכולות מקצועיות יוצאות דופן.
המשחק של אתמול בנתניה הוא דוגמא מובהקת. שם ניתן היה לראות בבירור מי הקבוצה המאומנת ומי זו שלא. שחקנים בהפועל ת"א ממזמזים את הכדור יתר על המידה, זזים עם כדור ולא בלי כדור, לא יוצרים אופציות מסירה, תוקעים את המשחק, לא מייצרים מצבים, לא עושים שינויי כיוון, וכמעט שלא בועטים לשער. העובדה שאדי גוטליב הוא השחקן המסוכן ברחבה של הפועל ת"א לאורך שתי העונות האחרונות, זו תעודת עניות למי שאימן אותה. השער שלו אתמול – שנוי במחלוקת בעצמו – הוא תוצאה של קריאת שטח. לגוטליב יש אותה, אבל לא לעדר השחקנים ההתקפיים שמקיפים אותו.
רעננה הייתה יכולה – אם הייתה רוצה – לנצח בתוצאה גבוהה את המשחק. השחקנים שלה עושים תנועה, מצמצמים נגיעות, יודעים להתפרש ולהתכווץ. חיים סילבס היה משאיר את הפועל ת"א עם יד אחת קשורה ועין אחת עצומה, גם אם כל יום השחקנים שלו היו חוטפים מכות מאוהדים. כדורגל זה עניין של תרגול. זה משהו שבהפועל ת"א לא מכירים. כמה אירונית העובדה שרק לפני שבע שנים פחות יום הייתה להפועל ת"א את הקבוצה הכי טובה והכי מאומנת שלה בהיסטוריה, ובחלוף שבע שנים את הכי גרועה והכי לא מאומנת שלה.
הפועל ת"א תעלה ליגה בעונה הבאה, אין לה בעיה להציב בלאומית תקציב מפלצתי של 12 מיליון שקלים בזכות הקהל המדהים שלה, אבל גם זה לא יספיק לה כדי לשרוד בליגת העל בעוד שנתיים.
מה דעתך על הכתבה?