פרשת המנודים בהפועל עכו הרתיחה אותי. זה קורה כל קיץ, כל פעם בקבוצה אחרת. זה קרה למאור במכבי תל אביב ולמעשה כל שחקן ושחקן יכול בשלב כזה או אחר להגיע ל"מעמד" של מנודה בלי שאף אחד ידאג לו. אף אחד לא עושה כלום כדי לעצור את המגמה הזאת. אף ארגון לא קם כדי לדאוג לאינטרסים של הכדורגלן ומה שהכי גרוע במקרה של עכו, שגם התקשורת שוב התייצבה כדי לגבות את המועדון ומי שנפגעים הם כמובן השחקנים.
אם היה מדובר בעסק פרטי, הבעלים היה יושב בבית סוהר. אבל תתפלאו, מליגת העל שהיא ליגה מקצוענית אין דרישה שתתנהל כמו ליגה מקצוענית או כמו עסק מתפקד. אנחנו חיים בחלטורה שלא נגמרת ולא תיגמר ואני שואל: עד מתי? עד מתי מועדונים ימשיכו לעשות מה שהם רוצים ולקבל גיבוי? עד מתי התקשורת, כלב השמירה, תמשיך לעמוד בצד? עד מתי שחקנים יישארו חשופים ונטולי הגנה?
זה כואב לי באופן אישי. אני, בתור אבא שדואג לילדים שלו, ספגתי עליהום. אם אתלונן על כך שהבן שלי לא קיבל משכורת כולם יקפצו עליי, אבל אני נכנסתי לחלל ריק כי זועק לשמיים שאף אחד לא יקום ויגן על שחקנים ולכן הם נאלצו לנהל את המלחמה שלהם לבד. מדהים שלמועדון כדורגל בליגת העל, שהפעם קוראים לו הפועל עכו, מותר לא לעמוד בהתחייבויות שלוקח עסק רגיל בלי לספוג שום סנקציות. עכו לא שונה ממכבי נתניה, מהפועל תל אביב ואחרות. זו מגמה והשורה התחתונה: בלי שינוי, לא יהיה פה כדורגל.
למען הגילוי הנאות, מאור הוא יו"ר ארגון השחקנים, אבל אני לא אדבר בשמו. ארגון השחקנים רוצה להגיש תביעות בשמם של השחקנים, אבל לצערו רוב הכדורגלנים מפחדים – וצריך להדגיש את זה – להתעמת עם מועדון שמפר את הזכויות האלמנטריות שלהם. רובם מעדיפים להישאר עם הבעיות ולאף אחד לא אכפת. מבחינתי, זה מחדל שהאשמה העיקרית בו היא ההתאחדות לכדורגל שמפשלת בגדול בעניין הזה. יש פה סתירה – אי אפשר לקלקל שחקנים ולדרוש מהם מצוינות.
מאור בוזגלו, יו"ר ארגון השחקנים, מנסה לפעול בנושא (ערן לוף)
אל תנתקו את סיפור המנודים מההתנהלות הכללית. בישראל יש למעלה מ-350 מועדונים וזה הרבה יותר ממה שצריך. הכמות פוגעת באיכות. במקום לזהות את המוכשרים בעלי הפוטנציאל להפוך לכדורגלנים מקצועיים ואיכותיים ולטפח אותם, אותם כישרונות נגררים למטה כי הם נאלצים לחלוק דקות משחק עם ומול שחקנים שמבחינתם הכדורגל הוא חוג.
ברגע שיש כל כך הרבה מועדונים, החלוקה של השחקנים המוכשרים מתפזרת. המוכשרים מתפזרים בין הקבוצות ועל הדרך נעלמים בין הקבוצות. הפתרון מבחינתי הוא ריכוז של מעט מועדוני נוער ומקצוענים והפיכת השאר לחובבנים. ההפרדה הזו צריכה להיעשות בגיל צעיר. לא ייגרם שום נזק אם ייסגרו מועדונים לטובת ליגת מתנ"סים או בתי ספר שבהן הדגש יהיה על לימוד כדורגל.
אתם מבינים את האבסורד? ריבוי המועדונים גורם לתחושה שקרית שיש בו יותר מדי כדורגלנים. הזלזול בכדורגלן הוא מובנה. ולמה בעצם אנחנו מתפלאים על התנהלות של מועדון שמשאיר כישרון בן 17 על הספסל כי על העמדה שלו משחק חריג גיל בינוני בן 20 שלא הצליח להגיע לבוגרים? הרי ברור שמועדון שמסתכל רק על כמויות ולא על איכות, שמתפשר על בינוניות ומזלזל בשחקן מגיל צעיר סופו שגם ינדה שחקנים בגיל מבוגר. זו המגמה. אני רואה את זה כל הזמן.
כואב לי שאת הכדורגל בארץ מנהלים פוליטיקאים ולא אנשי מקצוע. כואב לי שמתייחסים לשחקן כמו אל חפץ. כואב לי ששחקן צריך לעלות סרטון לפייסבוק כדי שמישהו ייקח אותו ברצינות, כואב לי שמדכאים שחקן ואז מצפים ממנו להבריק על הדשא. הלו, אף אוהד מעולם לא קנה כרטיס בשביל הבעלים או המנהל העסקן. הקהל רוצה לראות את השחקנים וזו המוטיבציה שלו. אז בואו נפסיק עם החלטורה ונבין שמה שקרה בעכו לא בסדר, לא לגיטימי ואסור לעבור על כך לסדר היום.
יעקב בוזגלו. נושא שמכאיב באופן אישי (פרטי)
מה דעתך על הכתבה?