אלישע לוי בטור מיוחד: "יש כאן איכות, שלא יגידו אחרת"

אלישע לוי
אלישע לוי | דני מרון

ליגת העל עומדת בפני עוד עונה, ומאמן נבחרת ישראל מתכונן לקראת המחזור הראשון: "הכדורגלן הישראלי חרוץ, מוכשר ושאפתן. מבקש מהשחקנים לזכור שבכל רגע הם מייצגים משהו הרבה יותר גדול משחקן כדורגל בלבד"

(גודל טקסט)
פתיחת עונת כדורגל היא רגע מרגש עבור כל מי שאוהב את המשחק הזה, חי ונושם אותו. תקוות, חששות, שאיפות וחלומות מתמזגים יחד, ממתינים לשריקה הראשונה שתוציא לדרך מסע ארוך ומורכב. אני יודע שברחבי אירופה נפתחו לא מזמן כמה ליגות ואחרות ייצאו לדרך בעוד רגע, אבל בשבילי פתיחת העונה בכדורגל הישראלי היא תמיד יום חג. כאוהד, כשחקן, כמאמן קבוצה, כמאמן הנבחרת הלאומית.

הכדורגל שלנו מתבסס באופן טבעי על התוצרת המקומית. מספר הזרים אמנם עלה וייתכן שתרומתם אף עושה בסופו של דבר את ההבדל בין זכייה באליפות/גביע והישארות או ירידה, אבל השלד הוא כחול-לבן. חדר ההלבשה, בו אני חי ופועל כבר יותר מארבעה עשורים, הוא פסיפס יפהפה לחברה הישראלית והדומיננטיות הצברית בו מעולם לא עמדה בספק.


 

הכדורגלן הישראלי איכותי, אל תאפשרו לאף אחד לומר לכם אחרת. השחקנים שלנו מקצוענים לכל דבר, חרוצים, שאפתנים ומוכשרים. והם בעיקר סקרנים וחדורי מוטיבציה ללמוד ולהשתפר. אנחנו מצליחים להעפיל לליגת האלופות, לליגה האירופית, לייצא שחקנים לליגות אירופיות, ואני משוכנע שבסופו של תהליך כל זה גם יוביל להישגים ברמת הנבחרת הלאומית.


 


"משוכנע שהתהליך יוביל להצלחה ברמת הנבחרת" (דני מרון)


אני רוצה לאחל לכל השחקנים שיעלו בעוד רגע למשחק פתיחת העונה בריאות והצלחה. אני רוצה לבקש מהם לזכור בכל רגע שהם מייצגים משהו הרבה יותר גדול משחקן כדורגל בלבד. הם מייצגים מועדון, הם מייצגים מדינה. זאת מחוייבות גדולה ואחריות לא מבוטלת. כבדו את המאמנים שלכם, את היריב, את האוהדים ואת מי שמסקרים אתכם. הכישרון שלכם, היכולות, הרגעים הקסומים שוודאי תספקו, החברות, הערבות ההדדית, המחויבות להצטיין – כל אלה עושים את ההגעה למשחק ואת הצפייה בו לזכות גדולה.

לעמיתי המאמנים אני מבקש לאחל עונה שבה יראו פירות לעמלם. בסופו של דבר רק אחד יוכתר לאלוף המדינה ואחר יזכה בגביע (לפעמים זה עשוי להיות אותו אחד), אבל זה מעולם לא היה קנה המידה היחיד למדוד עשייה של מאמן. עונה ארוכה ומתישה מביאה עמה לא מעט רגעי משבר, וגם זה אתגר עצום עבור איש המקצוע על הקווים. להתמודד עם הלחץ מהיציע, לעמוד מול ביקורת לא פשוטה של התקשורת, לשמור על חדר הלבשה מאוחד ומגובש, לספק הסברים לבעלים.

אני רוצה להאמין שכל מאמן כאן יהיה מספיק אמיץ ונחוש לשמור על היושרה המקצועית שלו בנסיבות הללו. הבעלים משקיעים ממיטב כספם ומרצם לטובת המועדון, ושמור לכל אחד ואחת מהם מקום של כבוד על כך. הם גם אנשי ונשות כדורגל, שמבינים לא מעט ועשויים לתת עצות מועילות ברמה המקצועית. ועדיין, המלה האחרונה חייבת להיות שמורה לכם, חבריי המאמנים.




בני יהודה חוגגת גביע. לא המדד היחיד לעשייה של מאמן (דני מרון)


אני יודע כמה אתם משקיעים, כמה אתם צמאים לידע, כמה אתם רוצים ומייחלים לראות את הפילוסופיה והאסטרטגיה שלכם קורמות עור וגידים על כר הדשא. אתם גם יודעים שזה לא תמיד קורה, וזה חלק משגרת חיינו המקצועיים. נסו לחדש, שמרו על יצירתיות, זכרו שמטרתנו אינה רק לנצח, אלא גם ליהנות, לשפר ולקדם – את המועדון בו אנו עובדים, את האוהדים, את החניכים שלכם.

אחרונים חביבים הם האוהדים והאוהדות, התבלין הקסום של הכדורגל הישראלי. בין אם מדובר במאות בודדות ובין אם ברבבות, הקול מהיציע, המראה הססגוני, הם הדלק האמיתי שמניע את המשחק. בכל מגרש אליו אני מגיע, יש לי הזכות ליהנות ממופעי עידוד שמצליחים לרגש בכל פעם מחדש. האהבה שלכם למשחק, לקבוצה, לשחקנים היא חסרת פשרות וללא תנאים מוקדמים. ברית אמת, שכל מי שזכה לה חייב לראות עצמו מבורך.

אתם יודעים לא פחות טוב ממני, שבעונה הזאת יהיו גם רגעים פחות נעימים. זה המבחן האמיתי שלכם, זה הרגע בו השחקנים, הקבוצה, צריכים אתכם יותר מתמיד. יש לכם זכות מלאה להביע חוסר שביעות רצון, אבל הקפידו על הדרך. זכרו שגם כאשר רוצים, משקיעים ומחויבים, הניצחון אינו מובטח. בצד השני עומדת יריבה עם שאיפות דומות, ולא פעם היא יוצאת כאשר ידה על העליונה. מישהו כבר כתב על זה שיר: "גם זה יעבור".


 


"התבלין הקסום של הכדורגל הישראלי" (ערן לוף)

 

האהבה לקבוצה, הרצון בהצלחתה, ההשקעה העצומה בעצם הרדיפה אחריה, אינם יכולים להוות תירוץ להתנהגות לא ראויה ביציע. בכל רגע, בין אם בחגיגות הניצחון או בתוגת ההפסד, זכרו שאנחנו עם אחד. ניצחתם? חגגו בכבוד וזכרו שיש מי שהפסיד וכואב. הפסדתם? הודו ביתרון היריב וברכו אותו על כך. אל תאפשרו לאלימות, לגזענות, לחוסר הסובלנות והכבוד לטמא את הכדורגל שלנו. הפסיפס המרהיב של החברה הישראלית נשקף על כר הדשא וביציע. שאלו את עצמכם תמיד אם אתם אוהבים את התמונה הנשקפת במראה וזכרו מהי ערבות הדדית.

כמאמן הנבחרת הלאומית, יש לי זכות גדולה לראות את כל מחנות האוהדים מתאחדים סביב נבחרת ישראל. הרגעים הללו, בהם מחנות יריבים מוצאים מכנה משותף ועושים הכל יחד לטובת הצלחתו, הם ייחודיים ומרגשים במיוחד. אנחנו בעיצומו של קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 וכבר ברור לנו שלא נעפיל לטורניר הגמר. עם זאת, נבחרת ישראל היתה והיא עדיין המקום בו כולם מרגישים בבית. מקום בו שחקנים יריבים הופכים לחברים לחדר ההלבשה ומחנות אוהדים מתאחדים בשירת "אל-אל ישראל". פתיחת העונה משמעותית לקראת ההכנות שלנו למשחקים הקרובים מול מקדוניה ואיטליה, ותסייע לי בבחירת השחקנים המתאימים למשימה הלאומית. אני מאחל לכולנו פתיחת עונה מוצלחת ומצפה לראות כמה שיותר מכם צובעים את יציעי סמי עופר בכחול-לבן במשחק הנבחרת הקרוב מול מקדוניה. נבחרת ישראל לעולם תהיה הקבוצה של כולנו.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי