1. מאז אותו יום קיץ ב-14 ביוני 1982, היום הראשון למונדיאל בספרד, לא היה כדבר הזה. באותו יום פגשו ג'נטילה ושיראה, בלמי נבחרת איטליה, את בונייק ולאטו, חלוצי נבחרת פולין. המשחק הסתיים בתיקו, כמו גם שני המשחקים הנוספים של האיטלקים בסיבוב הראשון, שבו ספגו שער אחד בלבד.
בהמשך האיטלקים כבר כבשו שלישיות מול ברזיל ומערב גרמניה בגמר, אך הייתה זו אליפות שהוגדרה כאחת ההגנתיות שידע הכדורגל העולמי. איטליה הוכתרה אז כאלופת העולם, והיום נראה שהמגמה ההגנתית פשטה בחזרה על עולם הכדורגל.
לפני שלושה שבועות החלה עונת 2017/18 בבונדסליגה השנייה. במחזור השלישי, במשחק בין פורטונה דיסלדורף לקייזרסלאוטרן, פתחו שני המאמנים במערך זהה בהגנה של חמישה שחקני קו אחורי, פריסה שתופסת תאוצה בגרמניה, בישראל ובעולם כולו. גם שרון מימר, ניר קלינגר, ברק בכר, חיים סילבס, דודו אברהם, שלומי דורה וגיא לוזון פתחו את המחזור הראשון בליגת העל במערך כזה, ורובם לא רוו נחת עם שיטת שלושת הבלמים. מי שדווקא כן נהנה מתפוקה נאה מהפורמולה של אנטוניו קונטה הוא יוסי אבוקסיס.
המחשבה שהשימוש בשלושה בלמים יפנה את הדרך למגנים להתקיף הינה טעות ביסודה. אכן, השיטה הזו היא היחידה שמסוגלת לנפק שלישייה במרכז השדה ושני חלוצים, אך מפסידה את האיזון בקווים בשל היוותרותו של שחקן אחד בלבד בכל אגף, לעומת שניים במערכי שני הבלמים המוכרים (2-4-4, 1-5-4 ו-3-3-4).
סילבס. במיעוט על הקו (ערו לוף)
וכך, גם אם לחיים סילבס יש את אחמד עאבד, לגיא לוזון את מאבוקה ולברק בכר את בן ביטון, עדיין הם במיעוט על הקו ודוהרים אל תוך צבת של שני שחקני יריב (בהנחה שהקבוצה שמנגד פתחה עם ארבעה בהגנה). וגם זאת, שוב, עד שמגיעים לאבוקסיס. מאמן בני יהודה אמנם נוקט בשיטה של שלושה בלמים, כשמאור קנדיל ובן תורג'מן פותחים מהקווים, אך יוסי מקפיד על עוד שני שחקנים בכנף הקדמית, על חשבון חלוץ נוסף. והרי לכם השיטה האולטימטיבית לתקוע את מערך ה-2-3-5 השבלוני: 1-4-5 מרענן.
2. אבוקסיס הוא למעשה היחיד שרווה נחת, גם באירופה וגם בישראל, משיטת חמשת השחקנים בקו האחורי. מנגד, דווקא העולה החדשה מנתניה הפתיעה עם שני בלמים בלבד, ועם שיטת משחק ייחודית.
סלובודן דראפיץ' הבין שערן לוי ודיא סבע לא בנויים למשחק אגפים – מה גם ששניהם שחקנים כובשים וחבל לבזבז אותם הרחק מהשער. בחוכמתו הביא דראפיץ' לנתניה שיטה לא שגרתית: 1-2-3-4, כששני הכוכבים ממוקמים מתחת לחלוץ בודד. כל זה היה בשנה שעברה.
דראפיץ' וברדה. הרוויחו חלוץ נוסף (דני מרון)
העונה "סלובו" שוב הרגיע והתפשר. ערן לוי נותר הרחק למעלה כחלוץ שני, כדי לקרבו כמה שיותר לשער היריב, שם הוא הכי אפקטיבי. סבע, כפליימייקר בודד, מוקם מתחת לשני חלוצים בצהוב שחור, וכך קיבלנו 2-1-3-4 – שיטה שאותה זוכרים בנתניה מימי אלן מסודי, פפי קימוטו, חן עזרא, פיראס מוגרבי ותיירי טאזמטה. אז נטש ראובן עטר את סגירת מגני היריב, ומרכז שמונה שחקנים בנתיב האמצע כדי לחסל את הנעת הכדור של היריב.
דראפיץ' חזר בדיוק לעקרונות המשחק הללו וידע איך להרוויח חלוץ נוסף במערך, וגם לנטרל קבוצות חזקות ממנו, כמו למשל הפועל ב"ש בשבת האחרונה.
3. נראה שמכבי נתניה, בני יהודה ובית"ר ירושלים, שלוש ה"מנצחות" הגדולות של המחזור הראשון, יהיו הקבוצות המרעננות ביותר בליגה שלנו. העונה. קבוצה נוספת שאמורה לרענן ולחזור לימיה הגדולים היא מכבי חיפה, אך לשם כך יהיה לוזון חייב להשאיר את מערך שלושת הבלמים מאחור, לוותר על שחקן קו אחורי אחד ולחזק את החלק ההתקפי בשחקן של כיבוש שערים.
אוהדי ביית"ר ירושלים. יש להם קבוצה מרעננת (דני מרון)
בקבוצה עם שחקנים התקפיים כמו קאיו, גילי ורמוט, אופיר מזרחי, מאור בוזגלו, ניקיטה רוקאביציה ועומר דמארי, פשוט אין מקום לבלם שלישי.
מה דעתך על הכתבה?