צמאים להישגים: המטרה היא שמינית גמר הליגה האירופית

שחקני הפועל באר שבע חוגגים
שחקני הפועל באר שבע חוגגים | דני מרון

הפועל באר שבע ומכבי תל אביב בשלות, המפעל המשני נותן הזדמנות ממשית והגיע הזמן להפסיק להתרפק על זיכרונות מטעים. הכדורגל הישראלי צמא להישג משמעותי, לראשונה מאז 2007

(גודל טקסט)
14 פעמים שיחקו קבוצות ישראליות בשלב הבתים של הליגה האירופית וגביע אופ"א. רק חמש פעמים עלו קבוצות לשלב הנוקאאוט ורק פעם אחת – מכבי חיפה בעונת 2006/7 – נעצרה קבוצה שעברה שלב בתים בשמינית גמר מפעל אירופי. למעלה מ-10 שנים אחרי שרוני לוי ושחקניו נכנעו במפגש כפול מול אספניול, הכדורגל הישראלי יכול וצריך להציב לעצמו מטרה – שמינית גמר הליגה האירופית. או במילים אחרות: אנחנו לא כאלה גדולים.


הפועל באר שבע ומכבי תל אביב הן קבוצות לגיטימיות במפעל המשני מבחינת סגל, תקציב, שמות, עומק וגם ניסיון. ההגרלות הסבירות שקיבלו מאפשרות להציב רף גבוה. הן בשלות למסע אירופי ארוך ויותר מזה, הכדורגל הישראלי החבול מההופעות העלובות של הנבחרת שלו צריך את זה. עוד לפני שמסתכלים באכזבה ובקנאה לעבר שלב הבתים בליגת האלופות על פערי הענק שבו, קבוצה צריכה להראות שהיא שווה טופ 16 בליגה האירופית.



ישווה את המאזן של סוזה? קרויף (מאור אלקסלסי)


2006/7 הייתה אחת מעונות השיא של הכדורגל הישראלי באירופה. מכבי חיפה אחרי שלוש אליפויות רציפות התרכזה באירופה ורשמה את ההישג הכי גדול של קבוצה ששיחקה בדרך בשלב בתים. הפועל תל אביב, אולי הישראלית המצליחה מכולן במפעלים, עלתה גם היא לשלב הנוקאאוט מהבית המקביל. מאז, היו הצלחות בודדות. בראשן, 12 הנקודות והמקום הראשון שהשיגו האדומים בשלב בתים בליגה האירופית בעונת 2009/10.


פאולו סוזה ומכבי ת"א אחראים על המאזן השני בטיבו שלב בתים – 11 נקודות ועלייה בעונת 2013/14. רק ששם זה נעצר. הבעיה של הישראליות זהה – הגדרת מטרות נמוכה. הסתפקות בעצם ההעפלה לשלב הבתים או ממנו. המוכנות של למשחקים בפברואר, בעיצומה של העונה ואחרי הפיק, לא הייתה מספיק טובה. לכן, אי אפשר להגיד שהתקדמנו. להיפך, למעלה מעשור שאנחנו מחכים לשיא של ממש.


אנשי סלביה פראג, שלא שיחקה במפעל אירופי שמונה שנים, שבו ואמרו השבוע שלמכבי ת"א יש יותר ניסיון אירופי. זה נכון עם כוכבית. כי מכבי ת"א בעידן ג'ורדי קרויף רשמה משחקים היסטוריים גדולים כמו בבורדו, בפלזן או בבאזל, אבל לא קמפיין מרשים מתחילתו ועד סופו. הפועל באר שבע ריגשה בשנה שעברה בקפיצת המדרגה המרשימה שעשתה ובמשחקים המיוחדים מול אולימפיאקוס, סלטיק ובהמשך אינטר וסאות'המפטון. זה כן היה קמפיין מרשים, אבל בשורה התחתונה, גם היא לא הצליחה להעמיד את הרף על משהו שלא נעשה בעבר.



משימה בדרך למטרה. בכר וב"ש (דני מרון) 

"מכבי ת"א מזכירה לי את אפואל ניקוסיה, היא ברמה של ספרטה או פלזן", אמר מאמן סלביה ירוסלב שילהאבי לפני המפגש וביצע השוואה יפה ונכונה. קבוצות הטופ של הכדורגל הישראלי נמצאות ברמתן על הסקאלה כמי שמדגדגות את "הזכות" לקבל בראש בליגת האלופות. הן עדיין תלויות בחסדי הגרלה ועדיין חסרה להן מסורת של הצלחות ולא רק מסורת של הופעות. בדיוק לשם השתיים הללו צריכות לכוון העונה. בטח לפני המהפכה בליגת האלופות בקיץ הבא.


ברמה הזאת שמתחת לליגת האלופות, כדורגל הקבוצות העולמי משתנה. קלאב ברוז', פאוק סלוניקי, גלאטסראיי, פנרבחצ'ה, לגיה ורשה ואייאקס מצאו עצמן מחוץ לשלב הבתים. אסטנה, סקנדרבאו, שריף, אוסטרסונד ו-ורדר סקופיה תפסו את מקומן. בכלל, הליגה האירופית מתנהגת מוזר כפי שאפשר היה לראות מהקמפיינים המוצלחים של הישראליות. בית קשה הופך קל כשנתקלים ביריבות מליגות בכירות שמרוכזות בליגה ולהיפך, בית אפור הופך קשה. תשאלו את שוטה ארבלדזה.


לבאר שבע יש בית ממש אפור, למכבי ת"א אפרפר, אבל המטרה המוצהרת של שתיהן היא זו שכתובה בכותרת ורק הישג המטרה הזאת יקרב אותן צעד לעבר קבוצות דרג שלישי-רביעי ביבשת. הגיע הזמן להפסיק להסתפק במועט, להפסיק להציב מטרות נמוכות ולנצל סיטואציות שמאפשר מפעל כמו הליגה האירופית בו חלק מהקבוצות לא לוקחות אותו ברצינות. כמו שבנבחרת נמאס להתרפק על הישגי העבר, כך גם בכדורגל הקבוצות. לא עוד זיכרונות ממשחקים ספציפיים. הישג של ממש. שמינית גמר אירופי לראשונה מאז 2007. 


הופעות בשלב בתים אירופי: 

הפועל תל אביב – 6 

מכבי תל אביב – 6 

מכבי חיפה – 5 

הפועל באר שבע – 2 

עירוני קריית שמונה – 1 

מכבי פתח תקווה – 1 

רק אל תגידו לו אלקמאר. ארבלדזה (ערן לוף) 

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי