חיים יודע מה זה לעזוב את מכבי ת"א ולחזור אליה, אבל גם הוא מבין שהסיפור של ברסקי נדיר. כישרון על עם סיפור חיים קשה, שעבר פציעות איומות ורגע לפני שנעלם, הרים את עצמו חזרה לליגת העל אולי בדרך לחזרה אפשרית לקבוצת האם. ברסקי בן 25, גיל לא שגרתי לשחקן לעשות צעדים ראשוניים בליגת העל, אבל הוא בוודאי אחד הגורמים המשפיעים בפתיחת העונה המוצלחת של הפועל חיפה המושלמת אחרי שלושה משחקים. הפועל חיפה חיכתה כל הקיץ לדור פרץ ובינתיים, ניר קלינגר נתן לברסקי לנצח על התזמורת במרכז השדה.
סיפור חייו הן בכדורגל והן מחוצה לו ובעיקר הגעתו לליגת העל מעוררים כבוד והתפלאות. למרות שסומן ככישרון ענק כבר בגיל ילדים, שחקנים אחרים שעברו את סיפור חייו היו נשברים בדרך, אבל ברסקי ידע להחזיר את עצמו למוטב והוכיח כי פרט לכישרון בכדורגל יש לו גם אישיות בלתי רגילה. גם המאמנים שליוו אותו לאורך הקריירה לא מופתעים מהצלחתו בכרמל.
ברסקי. לקח את ההזדמנות בשתי ידיים (ערן לוף)
"אין הרבה קשרים בארץ שיכולים לרוץ בלי סוף, לשחק באגרסיביות וגם לחשוב הכי מהר שאפשר תוך כדי משחק. נכון שהייתי בטוח שהוא – וגם אני – נקפוץ יותר מהר לליגת העל מבחינת ההתפתחות ולקח לו הרבה זמן לחזור. הרבה מאמנים התייעצו איתי וכאשר הצעתי להם את ברסקי אמרו שהוא איטי, אבל בתוך תוכי חייכתי כי המחשבה המהירה שלו מחפה לו על האיטיות שלו", סבור חיים.
ברסקי נולד בחולון לשני עולים מברית המועצות לשעבר וכבר מגיל קטן הפך לאחד הילדים האהודים ביותר בשכונה. ברסקי שיחק עם חבריו כדורגל ואביו ראה כבר מגיל צעיר שיש לרוסלן אהבה מיוחדת לכדור וכספורטאי לשעבר (מתאבק) החליט לרשום אותו למועדון המקומי צפרירים חולון. ברסקי שיחק שנתיים בצפרירים ואז באחד הטורנירים מול מכבי תל אביב הרשים את המאמנים הצהובים שזיהו את היהלום ומיד החליטו להעבירו לשורותיהם.
מכבי ת"א סימנה ככישרון, הפועל חיפה קוטפת פירות בינתיים (ערן לוף)הצהובים לא היו יכולים להתעלם מהטכניקה והמחשבה המדהימה שהייתה לילד בלונדיני קטן מחולון. בגיל 9 סומן השחקן כאחד הכישרונות החדשים של המחלקה, אבל אז הגיע המפנה הראשון בחייו. אביו של השחקן חלה במחלה הארורה שליוותה אותו במשך שנים רבות. ברסקי אמנם המשיך עם אורך חיים הספורטיביים אבל עם חזרתו הביתה היה חייב לדאוג לאביו החולה ולאחיו הקטן.
בעונת 2010/11 עלה ברסקי לקבוצת הנוער שנחשבת עד היום לאחת הקבוצות המוכשרות מאז ומעולם אצל הצהובים. באותה קבוצה שיחקו יחדיו דור מיכה, מואנס דאבור, רועי קהת ועומרי אלטמן. פתיחת עונה הייתה מצוינת עד המחזור התשיעי שם ספגו הצהובים את ההפסד הראשון למכבי חיפה, אך המשחק הזה ייזכר עבור ברסקי למעשה מסיבה שונה וטראגית לחלוטין. יממה לאחר מכן הגיע הטלפון הקשה מבית החולים שם הודיעו לשחקן על לכתו של אביו. ברסקי שהיה בקשר בלתי רגיל עם אביו במשך השנים נראה מרוסק לחלוטין.
במכבי תל אביב הבינו את גודל האסון והחלו ללוות את ברסקי ביום יום. גם המנהל המקצועי דאז ניר לוין ומאמן קבוצת הנוער עמיר תורג'מן ניסו לעודד את השחקן ולעזור למשפחה בכל אשר תידרש. בקבוצה הבינו כי השחקן חייב לחזור לשגרה והביאו אותו לאימון כבר ביום הראשון שלאחר השבעה. באותה עונה סיימו הצהובים עם דאבל ועונה לאחר מכן כבר קיבל ברסקי את סרט הקפטן בקבוצת הנוער ואף נקרא להעניק תשורה לחלוץ האוקראיני האגדי אנדריי שבצ'נקו במהלך משחקה של הקבוצה הבוגרת מול דינמו קייב בליגה האירופית.
עמיר תורג'מן. עודד את השחקן וסייע לו (אודי ציטיאט)
במהלך אותו קיץ התגייס ברסקי לצה"ל ובמהלך הטירונות נפצע בכף רגלו. הרופאים המליצו לשחקן לנוח במשך ארבעה חודשים, אבל לא היה צורך בניתוח. ברסקי חזר לשחק ואז נפצע במשחק גביע המדינה מול מכבי נתניה שוב בכף הרגל והפעם לא היה מנוס מניתוח. כאשר חזר, בצוות המקצועי של הצהובים, אז בראשותו של אוסקר גארסיה, שברסקי הוא כישרון שחייב להוכיח את עצמו במקום אחר והמנג'ר ג'ורדי קרויף בחר להשאילו לבני יהודה. ברסקי הגיע לכתומים, אבל לא זכה לדקות מרובות.
ברסקי נשאר בבני יהודה ושוב נפצע במהלך ההכנות ונעדר כל הקיץ. כשהצליח להשתקם לאחר מועד ההעברות, בבני יהודה לא רצו בו והציעו לו: שב בבית עד ינואר או לך לשחק בליגה א'. ברסקי כספורטאי ואישיות של ווינר לא חשש מירידה במצבו והסכים לחתום בליגה א' במדי קביליו יפו שם היה אז המאמן ליאור זדה. "רוסלן הגיע אליי אחרי פציעות קשות ותקופה אישית לא קלה. הוא אחד השחקנים האהובים שאימנתי בחדר ההלבשה מבחינת כולם. מקצוען ברמות מטורפות ולדעתי ולדעת רבים מזמן היה צריך להיות בליגת העל. אין הרבה שחקנים כמוהו עם כדור, נקי ומלוטש ובעיקר מאוד חכם. מסוג השחקנים שכולם רוצים שיצליח והוא יצליח".
ברסקי וחבריו בהפועל חיפה חוגגים פתיחת עונה גדולה (ערן לוף)
לאחר עונה מצוינת ביפו היה ברור שהשחקן יחזור ללאומית ומאמן הפועל ירושלים דאז סלמן עמר לקח אותו. "כאשר מדברים על ברסקי, מדברים על מקצוענות. הוא אוהב ללמוד והתקדם בצורה בלתי רגילה. בחור רציני, ממושמע וחיובי בחדר ההלבשה. הרצינות שלו והרצון שלו גורמות לו ויגרמו לו גם בעתיד להצליח", הסביר עמר. מכבי ת"א זיהתה גם היא את ההתקדמות של השחקן והחליטה לקדם אותו מתוך המערכת – על ידי "קבוצת הבת" בית"ר תל אביב/רמלה.
ברסקי חזר לשתף פעולה עם מאמנו מקבוצת הנוער הצהובה עמיר תורג'מן שאולי נחשב למאמן המשפיע ביותר עבורו. תורג'מן היה זה שליווה את השחקן מגיל נוער וכאמור קיבל אותו גם בבוגרים. "רוסלן תמיד סומן להגיע לליגת העל. הוא שחקן טכני בעל מוסר עבודה בלתי רגיל. אין ספק שהפציעה בכף הרגל קטעה מעט את הקריירה ולא היה לי ספק שהיה מגיע קודם לכן. לזכותו ייאמר שעשה צעדים נכונים כאשר ירד לליגה השלישית והמשיך להשקיע והתקדם. כאשר הגיע אלינו לבית"ר תל אביב/רמלה עשה עוד התקדמות מדהימה".
ניר קלינגר. נתן לברסקי את המושכות (עדי אבישי)
בעונה שעברה, נחשב ברסקי למספר 8 הטוב ביותר בלאומית וניווט את החבורה של תורג'מן מרחק נגיעה מליגת העל. מבחינתו, תמו הימים בליגה הלאומית. חצי ליגה רדפה אחריו ואחת הרציניות ביותר הייתה הפועל עכו. ברסקי רצה לשתף פעולה עם המנהל הספורטיבי עדי קריספין, אבל כשעסקת הרכישה של עכו נפלה, הלך להפועל חיפה. בלית ברירה, מצא את עצמו כקשר אחורי, אבל היכולת שלו ציננה את התכניות של קלינגר ויואב כץ להתחזק. בשבת, אף רשם שער בכורה בליגת העל מול האקסית בני יהודה.
האם חזרה למכבי ת"א על הפרק מבחינתו? תורג'מן עונה: "הוא עבר אירועים קשים, אבל תמיד קם על הרגליים, שמר על שמחת חיים והמשיך להשקיע. אין לי ספק שהוא אף יגיע רחוק יותר." זדה נחרץ יותר: "אני שמח שהוא מצליח בהפועל חיפה, אבל אין לי ספק שמגיעה לו ההזדמנות גם במכבי תל אביב. הכדורגל שהם משחקים זה בינגו עבור רוסלן".
מה דעתך על הכתבה?