יש משפט ידוע בקרב קבוצות מצליחות, שהוכח לא פעם ולא פעמים: "שערים מביאים ניצחונות, אבל הגנה מביאה תארים". כולם זוכרים את הפועל באר שבע בעונה שעברה עם מיגל ויטור, שכמעט ולא ספגה שערים לעומת באר שבע, בלעדיו שנראתה פגיעה ובסיבוב השני של הליגה התקשתה לייצר נצחונות, בוודאי במשחקי החוץ.
כרגיל, נתחיל מהטוב, האלופה עם משחק שלישי רצוף שההגנה מתפקדת טוב מאוד, המשותף לכל שלושת המשחקים שהיריבה מיעטה מאוד לאיים על השער של באר שבע. זו הבשורה הכי גדולה שהקבוצה יכולה לקחת מהמשחק הזה, משחק ההגנה הולך ומתייצב וזה עוד לפני חזרתו הצפויה של מיגל ויטור בחודש הבא.
יש כמה וכמה דוגמאות, אפילו מהשנים האחרונות, לכך שהגנה היא זו שמביאה את התארים. תשאלו את איינדהובן שכבשה לפני כמה עונות למעלה מ-100 שערי ליגה בעונה אחת, אבל בתואר האליפות היא לא זכתה בשל הגנה פחות טובה.
ויטור. הגנה יציבה גם בלעדיו (אודי ציטיאט)
ב"ש שווה שער אחד לפחות בכל משחק, כך שאם טור הספיגות יישאר מאופס, סבירות גבוהה שהיא גם תשיג ניצחון. כמו מול לוגאנו, גם אמש הקבוצה הדרומית הקשתה לסגור את המשחק ולא להשאיר ליריבה פתח של תקווה, הרי התקווה של האלופה כשהיא פוגשת יריבה שבאה להסתגר, היא שער מהיר שיגרום לתוכנית המשחק של היריבה להשתבש.
זה קרה מול לוגאנו, אבל החמצת הפנדל ושאר המצבים במחצית הראשונה סיבכו את המשחק לשווא. אתמול זה קרה שוב. שער מהיר, והפעם אפילו בונוס בדמות כרטיס אדום, ועדיין האלופה לא נעלה את המשחק. הנתונים שנאספו על ידי מנהלת הליגה מראים 25 איומים, מתוכם רק תשעה למסגרת, אחוז דיוק לא מספיק גבוה משום שחלק גדול מהאיומים היה במצבים נוחים.
שהר. ייקח לו זמן להתאפס (עדי אבישי)
כרגע ב"ש פשוט לא חדה מספיק, בן שהר חוזר אחרי תקופה ארוכה וצריך עוד זמן כדי לחדד את הרגל, תומאש פקהארט נעדר, גיא מלמד עוד פצוע ומוחמד גאדיר לא מספיק איכותי. כאן נכנסים לתמונה שחקני הקישור, טוני וואקמה מגיע למצבים שלו אבל גם הוא לא מדוייק.
מליקסון חייב להיות חלק מהפתרון, על הקסמים שהוא עושה על הדשא אין צורך להרחיב והוא נמצא בכושר נהדר. למרות זאת, גם אמש וגם מול לוגאנו, מליקסון הגיע לפחות לשני מצבים מהם היה חייב לאיים על השער, אך הוא העדיף למסור. לאורך זמן, מיעוט איומים יהפוך אותו לצפוי ועלול לקחת לו את החוזק המרכזי שלו גורם ההפתעה. מליקסון חייב לבעוט יותר לשער ואז הסיכוי להטעות את היריב ולכדרר יהיה גדול יותר.
מליקסון. חלק מהפתרון (עדי אבישי)
עכשיו לאלופה יש כמה ימי מנוחה עד למפגש מול הפועל חיפה. צפיתי בהם בשלושה משחקים מלאים ואני לא שותף להתלהבות הגדולה מהיכולת שלהם. הגנה מנוסה, אך איטית. קישור לא מספיק אגרסיבי, אבל גם התקפה נהדרת ומתואמת שממנה האלופה תצטרך להיזהר.
כולם דיברו וכתבו על הפתיחה המרהיבה של בית"ר ירושלים והפועל חיפה ומנגד על הפתיחה הבינונית של באר שבע, ניצחון של האלופה במחזור הבא והיא תשתווה לאדומים מהכרמל בנקודות. למי שלא שם לב, לבאר שבע אמורים היו להיות שישה משחקי בית ושבעה בחוץ בסיבוב הראשון, אך בשל הבקשה להחלפת ביתיות זה יהפוך לשמונה משחקי חוץ בסיבוב הראשון מתוך 13 בסך הכל. מדובר בהרבה מאוד מאחר שכולם יודעים את החשיבות של איצטדיון טרנר. אם באר שבע תצלח את החודש וחצי הקרובים כשהיא צמודה לפסגה, אז יגיע רצף משחקי הבית שיכול להעניק יתרון גדול בדרך להשגת המטרות.
מה דעתך על הכתבה?