אחת הסוגיות הבוערות ביותר שמעסיקות את אוהדי הכדורגל בישראל היא האם משחקי הכדורגל בליגות המקצועניות יתקיימו במהלך השבת, או שהאוהדים ייאלצו להתחיל ולנדוד במהלך השבוע על מנת לראות את קבוצתם משחקת.
הנושא, שכבר נמצא בשנתיים האחרונות בדיונים בוועדות ובבית המשפט, חזר להיות במוקד העניינים לאחר שמאות שחקנים חתמו על עצומה לפיה הם מבקשים שלא לשחק ביום המנוחה. הדיון שנערך היום (שני) בבית המשפט בירושלים, עסק בהמשך הניסיונות להגיע לפשרה, והמדינה "זכתה" למטר של ביקורת מהשופטים, שטענו כי לא נעשתה התקדמות בחודשים האחרונים כלל.
תומכי ההצעה יכולים להיות מרוצים מהביקורת, כשהשופטים הזהירו כי באם לא יתקיימו דיונים, הם ייאלצו לקבל החלטה, למרות שהם לא מעוניינים בכך ודוחפים לכיוון של פשרה. השופט ניל הנדל תקף את מריחת הזמנים ואמר: "הייתי שמח לא להחליט בנושא אבל בשנתיים האחרונות לא הגיעו להחלטה". הוועדה המקצועית צפויה להתכנס בחודש נובמבר, ושם, מצפים השופטים, כי יתקבלו צעדים שיובילו לכיוון של פתרון.
שכטר ובניון. יקבלו חופש בשבת? (דני מרון)
"כל מה שעשיתם באוגוסט, אין סיבה לא לעשות זאת לפני כן. כאילו אין מאמץ להתאים את העניין לביהמ"ש. חיכינו הרבה זמן. זה מורכב ולא פשוט יש הרבה צדדים אבל שנתיים?! זה לא שלא נתנו זמן. יש החלטות שניתן לתת במקום ויש כאלו הזקוקות לזמן אבל שנתיים לא יכולתם להתכנס?", הוסיף השופט.
לאחר מכן, כשהמדינה טענה כי מדובר באותו סטטוס קוו כמו בעבר, הוסיף השופט הנדל כי הסטטוס קוו של 2017, כלל לא מתאים לזה של 2002 והשתנה רבות מאז". לאחר מכן הוסיף: "נתנו הרבה הרבה זמן. שנתיים. נוצר מצב שביהמ"ש צריך להחליט משום שמי שהיה צריך להחליט לא נתן החלטה ועכשיו אתם באים ומבקשים להאט את הקצב. צד שעושה שעון לעצמו הוא צריך להבין שהוא מחייב את ביהמ"ש לנקוט עמדות". השופטת ברון הוסיפה: "מדובר על זמן פציעות, וזאת סוגיה מורכבת בהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לעשות מעשה". עו"ד אפרים ברק הוסיף במהלך הדיון: "אם תחליטו להפוך את הצו להחלטי במובן הזה שיבוצעו פעולות אכיפה, כל ענף הכדורגל ייעצר וקודם כל ייפגעו הנערים הילדים והנשים".
האוהדים ישמחו? (מני בן ארי)
עו"ד פרופ' הכהן, מהתומכים בהחלטה ביקש לקבל תשובה: "יש עשרות אלפי אנשים שרוצים להיות עם בני משפחותיהם בשבת, זה לא רק שחקני הכדורגל. גם להם מגיע יום מנוחה, אלו אותם אנשים שקופים שאנחנו הזכרנו בתחילת הבקשה שלנו להצטרף. אני רוצה לחזור על התגובה שלנו. לפני שנתיים חשבנו שזה מוגזם, אבל התקדמנו בעתירה בצעדי ענק. לפעמים לוח הזמנים של העתירה אומר הכל ולא צריך להוסיף מילים. בית הדין לעבודה דן בהצהרה של השרת התרבות, לפני שנתיים, העתירה הוגשה בנובמבר 15' וכבודכם שאלו ובצדק 'מדוע רק פעמיים התכנסה מאז?' ושמענו היום שהיא לא התכנסה כי הם מחכים".
כהן המשיך: "לגבי ההיתרים, כשרוצים עושים את זה תוך 5 דק', אבל כשרוצים. הכינוס של הוועדה באוגוסט ועכשיו שומעים שזה ייקח עוד חודשיים ועוד שלושה חודשים. אנחנו מכירים את התהליכים האלה ממקומות אחרים. אני חוזר על בקשתנו מהפעם הקודמת, לוח הזמנים הוא קריטי. הדבר הזה מתגלגל ודווקא בגלל שזה לוקח עשרות שנים, אז יש לא אמירה אחת ולא שתיים ובית המשפט הנכבד הזה אמר יותר מפעם אחת שיש שלב שאומרים 'די'".
מה דעתך על הכתבה?