דניאל סטנצ'יו יושב בבית קפה רמת גני, עיניו בורקות, טון הדיבור עולה והמחשבות מפליגות למחוזות אחרים. "שמע סיפור", הוא אומר בהתלהבות. "קוסמין קונטרה, שמונה למאמן נבחרת רומניה, היה שחקן שלי בטימישוארה והנשיא החליט להפסיק לו את החוזה. המאמן שלנו היה ולדימיר פטרוביץ', שעזב לטובת נבחרת סרביה. היה לי ויכוח של שעתיים עם הבעלים. אמרתי לו: 'המאמן החדש יהיה קונטרה'. בסופו של דבר, קונטרה הפך למאמן כי נלחמתי בשבילו. הוא בכלל רצה להיות סוכן שחקנים".
הוא האיש שמסדר דברים. כאחד שהיה עיתונאי, סוכן, מנהל ספורטיבי ונשיא מועדונים, הוא משלב בעצמו קצת מכל תכונה. ביזנסמן של כדורגל. בגיל 42, דודו דהאן התקשר וסטנצ'יו עזב את רומניה כדי לנהל את הפועל עכו הקטנה. מספרים שבמהלך הפגישה עם ראש העיר, שאל אותו שמעון לנקרי מתי הוא קונה את המועדון. גם הוועדה להעברת זכויות ביקשה להבין מי מנהל את העניינים בעכו. בתוך כל הכאוס, סטנצ'יו מנסה לנווט את דרכו בכדורגל הישראלי ולהילחם בביורוקרטיה.
הוא טיפוס צבעוני ולהוט. מדבר מהר ומלא התלהבות, זורק פה ושם קללה לאוויר, אבל מעל הכל משדר תשוקה לכדורגל ורצון להפוך את עכו למועדון מקצועני ומסודר. החוזה שלו לחמש שנים כולל שלוש פעימות. בראשונה, הוא ישמש כמנהל ספורטיבי, אחר כך ינהל יחד עם העמותה ובסוף הוא אומר להיות הבעלים. עד אז, הוא מדבר בראיון ראשון על תובנות מהכדורגל הישראלי ושופך אור על מה באמת עושה סוכן השחקנים דהאן בעכו.
עבר הכול ברומניה. סטנצ'יו
"הייתי עיתונאי ספורט 10-11 שנים. אחר כך הייתי סוכן בחברת הספורט של בקאלי, שהיא החשובה ביותר ברומניה. עבדתי עם שחקנים חשובים כמו חאג'י, פופסקו, אדריאן איליה, זיקו ומוטו. אחרי תשע שנים קיבלתי הצעה להיות מנהל ספורטיבי בפולי טימישוארה והתחלתי לעבוד בכדורגל. עבדתי עם בקאלי, פורומבויו ויאנקו – שלושת הבעלים הכי מפורסמים וקשים ברומניה. זה היה כמו צבא. עם כולם נשארתי ביחסים טובים. אני אחד שרב כל הזמן ומתווכח".
למה בחרת להגיע לישראל?
"כולם שואלים אותי את זה. תשע השנים ברומניה הספיקו לי. אני אוהב מאוד את ישראל, הייתי כאן הרבה פעמים כעיתונאי, סוכן ובעל תפקידים במועדונים. רציתי חוויה חדשה, הזדמנות חדשה. החלטתי להגיע לעכו כי אין לחץ. זה מועדון קטן שחזר לליגה הראשונה, אבל אין לו היסטוריה ואין לו שם גדול בכדורגל הישראלי. צריך לעבוד קשה כדי לשנות דברים. מצד שני, לא היה כלום לפני כן ולכן יהיה קל לראות את השינויים שאעשה בפרק זמן של חצי שנה או שנה מהיום".
מה ההגדרה של התפקיד שלך?
"אני לא הבעלים. אני עובד עם העמותה ועם העירייה, יש לי חוזה והועברו אליי זכויות הניהול, אבל אין לי סמכות בעניינים כלכליים. אני לא חותם על שום דבר לא בהתאחדות, לא במנהלת ולא בבנק. כל ההחלטות מתקבלות יחד עם העמותה ואנחנו נפגשים מדי שבוע. היה לי קשה כי אני צריך ללמוד עברית, את החוקים כאן, ללמוד איך מתנהל הכדורגל ואיך מתנהלים הנושאים הכלכליים באופן שוטף. הייתי רוצה להיות רק מנהל ספורטיבי".
בפועל, אתה הכל במועדון.
"3-4 אנשים עובדים במועדון וזהו. מועדון מקצועני צריך ג'נרל מנג'ר, מנהל ספורטיבי, מנכ"ל, מזכירה, נהג, מנהל קבוצה, רופא, דובר, מנהל שיווק, מנהל כרטיסים. ראיתי את רשימת העובדים במכבי חיפה. יש שם יותר מ-20 איש, זה מועדון מקצועני. בעכו צריך לשנות הכל. אנחנו שלושה שעושים עבודה של 20 ויש לי גם כמה מתנדבים. שאלת למה באתי לישראל. נפגשתי עם ראש העיר שמעון לנקרי ואהבתי את מה ששמעתי. הוא נתן לי מוטיבציה ואת הכוח. הוא אמר לי: 'בוא, אני אעזור במה שאוכל. יש לך את הראש להצליח ואת התמיכה שלי. אתה תשאיר את הקבוצה בליגה'".
"יש לו יותר שחקנים באשדוד וב"ש". על דהאן (יהונתן שאול)
נשמע כמו מנטאליות ישראלית של 'יהיה בסדר'. התרגלת לזה?
"אני מתחיל ללמוד שבישראל היום זה מחר (צוחק). אני מכיר את המנטאליות, אבל גם חושב שאפשר לשנות אותה. טוב לי בישראל. אני אוהב את החיים כאן. בשבילי, ישראל היא כבר כמו בית. נסעתי לרומניה לחופשה של 10 ימים והרגשתי שזה מספיק לי ואני רוצה לחזור. אני קם בבוקר מלא רעיונות. אני יודע מה יש לי, אבל באמת שאני אופטימי לגבי המצב בעכו".
מה מצאת בעכו כשהגעת? היה מאמן חתום, כמה שחקנים וזהו. היית צריך לבנות הכל מאפס.
"נכון, אבל זה קרה לי בעבר בטימישוארה וגם בטירגו מורש. לקחתי שם קבוצה בליגה השנייה עם ארבעה שחקנים והובלתי אותה לליגה האירופית אחרי שנתיים. ידעתי שבעכו לא יהיו שמות ולא תקציב גבוה. לקחתי צעירים. דודו דהאן הביא אותי והוא חשוב לי. כשהוא פנה אליי, הסכמתי, אבל ביקשתי שיעזור לי. אמרתי לו: 'אני מכיר את קניקובסקי, אלקרינאווי, עמית ביטון ואת רם שטראוס ששיחק אצלי ברומניה. תבטיח לי שתביא לי את השחקנים האלה ותעזור לי עם שחקנים אחרים'. הסכמתי לבוא. בסיטואציה אחרת היה לעכו קשה מאוד".
בטח שמעת את הביקורות על המעורבות של דהאן. בארץ רואים את עכו כקבוצה שלו.
"למה, כי יש לו 12-13 שחקנים בקבוצה? באשדוד יש לו יותר ובבאר שבע יש לו יותר. דודו דהאן הוא חבר שלי כבר 13-14 שנה. כשהוא היה המנהל הספורטיבי של בית"ר, אני הייתי סוכן ועבדנו יחד. אחר כך אני עבדתי במועדונים והוא היה סוכן. אנחנו ביחסים טובים מאוד. הגעתי לישראל ולא הכרתי אף אחד. הייתי צריך לקבל החלטה מהירה ולהתחיל לבנות כי לא היו לי שחקנים. כשעבדתי ברומניה, דודו הביא לי שחקנים ומאמנים שהביאו תוצאות. אלחמיד ישב ביציע באשדוד. לקחתי אותו לדינמו והוא הפך לשחקן הכי טוב ברומניה.
"נגיד שיש לך חבר אחד בניו יורק ואתה טס לשם. לא תתקשר אליו לשאול איפה לישון ואיפה יש מסעדה טובה? זה נורמלי להיעזר בחבר. מה רצית שאסתובב במרכז תל אביב ואצעק: 'תעזרו לי, אני מנהל ספורטיבי של עכו ואין לי שחקנים'. אני מדבר עם כל הסוכנים, אבל רוצה לקחת שחקנים בתנאים שלי ושל המועדון".
ההתאחדות בודקת. עיני (דני מרון)
ההתאחדות כבר טענה שתבדוק את הנושא.
"התקשורת שואלת, ההתאחדות שואלת. איך החלטתם את זה? יש לי יותר ניסיון מדודו בניהול מועדונים. הייתי נשיא של שלוש קבוצות חשובות ברומניה, שיחקתי בליגת האלופות ובליגה האירופית. ברור שאני מתקשר ושואל אותו כי אני חייב ללמוד. מציעים לי שחקנים, אז אני מתייעץ: מי זה השחקן הזה? הוא טוב? להיפגש איתו או לא להיפגש אותו? זה טבעי כי הוא מכיר כאן את הכדורגל. כשהגעתי לטירגו מורש, דודו טס לרומניה, נשאר אצלי חמישה ימים ועזר לי לבנות את הקבוצה. דיברנו על שיטות משחק ועל שחקנים. הוא נתן לי יותר מידע מאשר המאמן".
הדבר שהכי בולט בסגל של עכו הוא הגובה. הבאתם זרים צעירים, חזקים ואגרסיביים. חיפשת שחקנים מעל 1.90 בכוונה?
"כל הזמן. השחקן המושלם בעולם יכול להילחם, הוא חזק, גבוה. תראה את מנצ'סטר סיטי ויונייטד. חיפשנו שחקנים שאפשר למכור בהמשך. חוקי אופ"א אומרים שמועדון צריך לפרנס את עצמו ושלא יגיע בעלים וישים כסף כל שנה. צריך למצוא פתרונות כלכליים כל הזמן. המצב טבעי הוא שמועדון קטן מוכר שחקנים למועדונים גדולים. מוליץ' בן 22, אלישע בן 19, דילן בן 19, סיסוקו יותר מבוגר כי רציתי בלם מנוסה. הכרתי אותו מפטרולול, רציתי אותו והייתה לי הזדמנות להביא אותו בגלל שהיו לו בעיות עם החוזה בווריה היוונית. פיטר בן 22 והוא שחקן טוב שכרגע עדיין לא בטופ, ברונו בן 22".
דילן דמראווי הפך ללהיט אחרי המשחק נגד מכבי חיפה. איך הגעת אליו?
"נתקלתי בו לראשונה לפני שלוש שנים בבלגיה. לקחתי את הטלפון שלו ועקבתי אחריו מאז. לדודו יש קשרים טובים בבלגיה ואמרתי לו: 'אני צריך את השחקן הזה'. ההחלטה הייתה קשה כי הוא שיחק בקבוצה השנייה של פורטלנד ומדי פעם רק התאמן עם הראשונה. ביקשתי ממנו להגיע למבחנים של שבועיים. הרבה אנשים לא אהבו את ההחלטה. הייתי צריך לוותר על שחקן חשוב כדי להחתים אותו. נבחן אצלנו הברזילאי ז'יל פראיבה וכולם אמרו לי לקחת אותו. גם השחקנים התלהבו. ברונו (איבה) בא אליי ואמר לי שהוא מרגיש טוב איתו, אבל אני אמרתי לא. זו הייתה החלטה קשה ומסוכנת, אבל הלכתי על דילן. עכשיו אחרי שני משחקים כולם אומרים 'סופר דילן'. כל הקבוצה צריכה להתבגר קצת בראש כי ראית מה קרה לנו באשקלון ומול בני יהודה. זה לא קל. זו קבוצה צעירה וחדשה, חשוב שנתחזק מנטאלית כי אנחנו לא בטופ. יש לנו איכות, שחקנים טובים, אבל עדיין לא כדורגלנים בוגרים ושלמים".
אפשר להשאיר קבוצה כזאת בליגה?
"חשוב לנו להישאר בליגה גם מבחינה תקציבית. יש לי תקציב נמוך ואני רוצה למכור 2-3 שחקנים כי אני צריך את הכסף לעונה הבאה. בעונה הבאה אני רוצה שנהיה טובים יותר. יש לי שמות של עוד צעירים טובים להביא לעכו. גם לישראלים נתתי הזדמנות לשחק. אלקרינאווי לא שיחק בבאר שבע והפסיד שנה–שנתיים. כשהוא הגיע, אמרתי לו: 'אתה תשחק, גם אם תהיה רע, אתה תשחק'".
האמין שאפשר לנצח את מכבי חיפה. שחקני עכו (דני מרון)
בקיץ אמרו שאתם יורדת בטוחה. איך לקחת את זה?
"זה היה טוב בשבילנו ונתן מוטיבציה לי ולשחקנים".
הניצחון על מכבי חיפה היה חשוב בשבילך?
"תבדוק אותי, שבועיים לפני המשחק אמרתי לכולם שאני מאמין. כל יום דאגתי שיעלה בפייסבוק שלנו מסר שאפשר לנצח. זה היה אימון מנטאלי. אמרתי לשחקנים שניצחון הוא אפשרי ואני בטוח שיהיה להם משחק גדול ללא קשר לתוצאה. אכן, היה להם משחק גדול".
רצית להוכיח שכסף הוא לא הדבר הכי חשוב בכדורגל?
"צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, פאריס סן ז'רמן קנתה חצי אירופה וגם סיטי. הן לא לוקחות את ליגת האלופות כל שנה. כסף לא קובע הכל. מי המנהל ספורטיבי הטוב בעולם? מונצ'י. חכה תראה את רומא בעוד שנתיים–שלוש. תראה מה עשתה סביליה בשנים האחרונות. התארים חשובים, אבל הם הכניסו סכומים אדירים ממכירת השחקנים שהוא הביא".
אז המטרה שלך היא להפוך את המועדון לרווחי על ידי מכירת שחקנים?
"אם אני רוצה תקציב גבוה יותר לעונה הבאה, אני צריך למכור. בשנה הבאה לא אסתפק בלהישאר בליגה. אבל צעד–צעד. עכשיו צריכים לעבוד קשה יותר כי ראינו מה קרה בשני המשחקים האחרונים. הייתה חגיגה גדולה אחרי מכבי חיפה וכל אחד חשב שהוא שחקן גדול".
חייב לקחת החלטות. על ג'ורדי (דני מרון)
אולי הכדורגל הישראלי מפספס את תפקיד המנהל הספורטיבי? ג'ורדי קרויף הכניס את הטרנד והעונה יש רק אותך.
"אני שמח שאני לבד, אבל ברצינות, אני אוהב את הפועל באר שבע ואת מכבי חיפה. הייתי שם כמה פעמים וראיתי ארגון מסודר כמו באירופה. גם מכבי ת"א זה ארגון נהדר. הבעלים בכדורגל הישראלי צריכים להבין מה שקורה בכל העולם. אתה לוקח מנהל ספורטיבי ונותן לו תקציב ומטרות, אומר לו 'אני רוצה להשיג את זה ואת זה בשנה או שנתיים'. תן לו את הכסף, זוז הצדה ותבחן אותו בסוף התקופה. בישראל הבעלים מפחדים לוותר על כוח. גם ברומניה זה קורה. רבתי בכל מועדון שהייתי עם הבעלים והיו לי בעיות. תבדוק עליי בגוגל. למה זה קרה? כי יש לי אישיות. אני עובד קשה ונותן הכל בשביל הכדורגל והניהול. אני רוצה לנצח בכל דבר, כל יום. זאת העבודה שלי. אתה עורך ראשי, היית משלם לכתב שלא מחפש כל היום ידיעות ורוצה להיות מספר 1? אנשים מפחדים לקחת החלטות. מנהל ספורטיבי חייב לקחת החלטות.
"ההתאחדות והמנהלת צריכות לעזור לקבוצות הקטנות לפתח שחקנים. קחו את כל מאמני הנוער והילדים ותשלחו אותם להשתלמויות. מי מגדל את השחקנים? לא באר שבע. אני לא יכול לקנות את מסי. אני צריך לקחת ילד, לטפח אותו ואז למכור אותו לבאר שבע. מועדונים גדולים קונים ממועדונים קטנים, ככה זה עובד בכל מקום".
להפועל עכו יש תדמית רעה. קרו בקיץ סיפורים הזויים כמו המנודים והחוזים הכפולים. יצא לכם של מועדון שכונתי.
"אין תגובה, אבל זה נכון. אוקיי, ידעתי לאן אני מגיע ואני רוצה לשנות. ניסיתי להבין מה קרה ולא לחזור על הטעויות. המנודים? הם לא הבינו שלא יכולתי לשלם את המשכורת הגבוהה שלהם לשחקנים שלא היו בתכניות של שלומי ושלי. הם אמרו שהם מעדיפים להישאר ולא לשחק. הם התאמנו כרגיל, אבל היו איתם בעיות בחדר ההלבשה ובמגרש אז החלטתי שיתאמנו בנפרד. אני מסכים שהסיטואציה לא הייתה אופטימלית. השכר של כל הארבעה היה כמו כל תקציב השחקנים שלי. תבין אילו משכורות היו שם בליגה השנייה".
מאמין במותג. סטנצ'יו (אתר רשמי)
ועכשיו אחרי חמישה מחזורים הפכתם למותק של הליגה?
"לא מרוצה מזה. קבוצה גדולה יודעת להתעלות כל משחק. בהפועל עכו זה כמו רכבת הרים. אני מודאג ממה שקרה באשקלון. ראיתי קבוצה לא מספיק חזקה (מנטאלית). אני רוצה שחקנים שנלחמים 90 דקות ורק אחר כך נרגעים. אני רוצה 14 לוחמים. בישראל, חשובה האגרסיביות והלחימה. אני אוהב את הכדורגל הישראלי כי כל הזמן שחקנים כאן נלחמים. עכו נמצאת בדרך הנכונה".
מה ההבדלים בין הליגה הרומנית לישראלית?
"אולי ברומניה יש יותר כישרון, אבל כאן שחקנים עובדים קשה. המשחק בישראל יותר אגרסיבי. בליגת העל יש פערים קטנים יותר בין קבוצות הצמרת לתחתית מאשר ברומניה ולכן אני חושב שהליגה כאן קצת יותר טובה. קשה יותר לשחק נגד אשדוד מאשר נגד באר שבע".
גבי תמאש הגיע להפועל חיפה וברומניה הרימו גבה.
"כבר רואים שהוא הפך לאחד המנהיגים שם. אתה יודע, לו ולי הייתה אותה בעיה. ברומניה הלחץ מטורף, עכשיו יש שקט. אני לא קורא תקשורת, לא מבין מה אתם כותבים, אני לא בודק. בשבילי זה נפלא. אני מרגיש כאן כמו בחופשה. הייתה לי משכורת גבוהה בקראיובה ששיחקה בקיץ בליגה האירופית נגד מילאן, אבל לקחו לי שתי דקות לארגן לעצמי כרטיס טיסה. אמרתי לדודו: 'אני בא לדבר'. הספיק לי מה שקרה ברומניה".
מה דעתך על הכתבה?