הדרך שבה התפתח המשחק תאמה לתוכנית המשחק של שתי הקבוצות. נתניה, כהרגלה, באה לשלוט במשחק וללחוץ את היריבה, והפועל חיפה הגיעה בכדי להתגונן ולצאת למעברים. במחצית השנייה, בעקבות הפיגור, המערך של ניר קלינגר נפרם ונתניה השתלטה לחלוטין על המשחק ועשתה ככל העולה על רוחה על כר הדשא.
נתניה קבוצה סופר מאומנת התקפית והגנתית. היא משחקת בשיטה של 4:4:2 יהלום, השיטה של מילאן הגדולה של אריגו סאקי, אבל שיטה שאיבדה מזוהרה בשנים האחרונות וכמעט לא נעשה בה שימוש. בעידן שבו השטחים במגרש מצטמצמים, הקבוצות כל הזמן מחפשות דרך לרווח את המשחק בהתקפה ולגרום לשחקנים לכסות מקסימום שטחים בהגנה, שיטת היהלום מאוד בעייתית.
שדרוג של סאקי. שחקני נתניה (דני מרון)
בשיטת הזו, אין שחקני כנף שירווחו את המשחק ואין כמעט אפשרויות ליצור משולשים באגפים, ומבחינה הגנתית, שלושה שחקני קישור אמורים לכסות את כל רוחב המגרש. כל מעבר צד מהיר או השתחררות מלחץ תוך הטיית כובד המשחק, יכולה לחשוף את ההגנה לחיסרון מספרי. נתניה מצאה פתרונות לשתי הבעיות האלה וגם ניצלה את היתרונות של השיטה, שהם נעילת המרכז והאפשרות ללחוץ גבוה כשמגמת המשחק משתנה לכיוון אחד הצדדים, חופש הפעולה של השחקן מאחורי החלוצים וחופש התנועה של החלוץ השני.
ברגע שנתניה מחזיקה את הכדור, היא למעשה משחקת עם שני קשרים אחוריים, כשעלי מוחמד יוצא ימינה לקו של ניקו אולסק להתחיל את ההתקפה ואביב אברהם יוצא לכיוון עמדת הכנף השמאלי בכדי לרווח את המשחק. העובדה שוויקי כחלון תומך הרבה בהתקפה מימין ודיא סבע מעדיף לברוח ימינה בכדי להיכנס פנימה עם רגל שמאל, גורמת לנתניה ליצור משולש מימין ולהביך משם את הגנת היריב.
שני השערים של נתניה המהלכים הגיעו בדרך דומה, ממוחמד לסבע ומשם הרשות נתונה. מבחינה הגנתית, נתניה מחביאה נפלא את ערן לוי. כשנתניה לוחצת, סבע דוחף קדימה, ויחד עם הניידות ויכולת החילוץ המופלאה של מוחמד, היא פשוט לא נותנת ליריבה אפשרות לעשות את מעברי הצד שכך כך מסוכנים לדרך שבה היא משחקת.
מטאור. עלי מוחמד (דני מרון)
ועוד אירוע שהראה כמה נתניה קבוצה בריאה בא ליד ביטוי בהחלטה הנהדרת של סלובודאן דראפיץ' להוציא את אלחסן קייטה שהחליט על דעת עצמו, בניגוד להוראות, לקחת את הכדור ולבעוט את הפנדל. בהחלטה הזאת, הבהיר דראפיץ' שיש היררכיה, המאמן מחליט והשחקנים מבצעים ואין אף שחקן שהוא מעל הקבוצה. בהחלטה הזאת הוא הרוויח את הקבוצה ואפילו את קייטה עצמו, שחגג עם חבריו בסוף המשחק.
עכשיו כשהגענו לפגרת השזרוע (ביטוי ייחודי לכדורגל שלנו שצריך להתרגל אליו), אפשר לסכם בכמה מילים את מה שראינו עד עכשיו בליגה.
הדבר שהכי בלט בפתיחת העונה הוא הזילות בתפקיד המאמן. אנחנו רק במחזור העשירי, שלוש קבוצות החליפו מאמן אחד ושלוש נוספות מאומנות כבר על ידי מאמן שלישי!!! וזה בלי להגיד מילה על המנהל המקצועי החדש שהגיע למכבי חיפה, היועץ שבא והלך מבית"ר ירושלים וזה שבא ובינתיים נשאר במכבי תל אביב. זו כמות בלתי נתפסת של שינויים לשלב כה מוקדם של העונה. יותר ממצב המאמן, זה מעיד על המצב הניהולי של הקבוצות והדרך שבה בעלי הקבוצות בוחרים את האיש הכי חשוב במערכת. הצעת ייעול – לאמץ את המודל הספרדי, מאמן שסיים את תפקידו במועדון, מקבל את שכרו עד לסיום העונה ולא יכול לחזור לאמן באותה ליגה עד לסיום העונה. אולי זה יגרום לבעלי הקבוצות לעשות בחירות יותר שקולות ולמאמנים להיות יותר לויאליים וקולגיאליים.
מעבר לזה, שנים שלא הייתה לנו צמרת כזאת צמודה. הפועל חיפה עדיין בפסגה (הפועל באר שבע כנראה תידבק אליה אחרי שתשלים את המשחק נגד עכו), כשעוד שלוש קבוצות במרחק נגיעה. הצמרת הזאת מחזירה את הקהל ליציעים, מספקת בכל מחזור משחקים מרתקים ובעיקר נותנת הרבה צבע לליגה.
הפועל חיפה היא בהחלט הפתעת העונה. ניר קלינגר הצליח ליצור תלכיד מאוזן, פגע בול ברכש הזר (שטקוס ותמאש) וברכש הישראלי (ברסקי ותורג'מן) וכנראה יביא את יואב כץ לראשונה לפלייאוף העליון.
סוף סוף פלייאוף עליון? קלינגר (דני מרון)
ארבעה שחקנים בלטו מעל כולם בעשרת המחזורים הראשונים. הזר היחיד שביניהם, עלי מוחמד, הוא מבחינתי הטוב מכולם. מוחמד (באוקטובר מלאו לו 22), שיחק בליגה הלאומית שנתיים עד שפרץ כמטאור העונה בליגת העל. הוא מוביל את טבלאות ליגת העל בחילוצים ובתיקולים מוצלחים. הוא גם מוביל בטבלת חילוצי הכדור בחצי של היריבה. מוחמד הוא הסיבה העיקרית שנתניה כבשה שמונה שערים במשחק מעבר.
עוד שחקנים שנצצו מעל כולם בסיבוב הזה הם כמובן דיא סבע עם עשרה שערים (ארבעה מחוץ לרחבה) ושני בישולים, חנן ממן (שלושה שערים וחמישה בישולים) ועידן ורד הנהדר, הישראלי הטוב בליגה בעשרת המשחקים הראשונים (ארבעה שערים ושישה בישולים) שהוא הגורם היציב היחיד בקבוצה הכי סוערת בליגת העל.
יש לנו יופי של פתיחת עונה, יש עניין, הקהל מגיע למגרשים, יש שערים יפים וגם הרמה בסך הכל טובה. עכשיו יהיו לקבוצות שלושה שבועות להתארגן מחדש (בכל זאת, הרבה מאמנים צריכים להכיר את השחקנים שלהם), ולהתכונן להמשך העונה, כדי שהמשך העונה יהיה לא פחות טוב אם לא יותר, ממה שקיבלנו עד כה.
מכוכבי הליגה. ורד (אודי צטיאט)
מה דעתך על הכתבה?