מבלי לפגוע חלילה בהפועל עכו, אז כשם שכל קבוצות ליגת העל קיימו במהלך השבוע משחקי אימון, כך הפועל באר שבע קיימה אמש את משחק האימון שלה רק שהיא עשתה זאת באווירה קצת יותר מחייבת עם 15 אלף צופים וכר דשא משובח.
זה פחות או יותר מה שהיה אתמול בטרנר. האלופה, למרות השוויון הזמני, לא באמת הסתבכה במשחק הזה ועברה אותו בקלילות, אבל אפשר בהחלט לראות כמה וכמה פרמטרים שכדאי לציין. זוכרים את המשחק ההוא ברעננה שבו בכר הבהיר לשחקניו שכך זה לא ימשיך, כשהוא בעיקר מתייחס ל-75 הדקות הראשונות בהן האלופה נראתה רע מאוד? אז תראו מה קרה מאז.
בחמשת המחזורים הראשונים ב"ש כבשה חמישה שערים. המשחק מול רעננה היה המשחק השישי של האלופה בליגה ועד למשחק שנערך אמש שיחקה האלופה עוד חמישה משחקים, בהם כבשה 13 שערים – התקדמות גדולה מממוצע של שער למשחק לממוצע של כמעט שלושה. אז מה הפלא שהאלופה כבר עם חמישה ניצחונות רצופים ורחוקה שני שערים מהמקום הראשון?
ברק בכר. דבריו אחרי רעננה עשו את ההבדל (מאיר אבן חיים)
בשנתיים האחרונות שמענו את המילים "באר שבע כותשת את היריבות שלה במחצית השניה" שוב ושוב. משהו מזה נעלם בחצי הראשון של משחקי הקבוצה עד כה, אבל שימו לא מה קרה מאז התיקו מול הפועל חיפה במחזור החמישי: החבורה באדום כבשה 13 שערים, 11 מהם נכבשו במחצית השניה, בזמן שהיריבה עייפה יותר, שומרת פחות טוב ובעיקר לא מצליחה לעמוד בקצב הגבוה לכל אורך 90 הדקות. ברגע שהקבוצה הצליחה להחזיר לעצמה את האלמנט של הפעלת הלחץ על היריבה במחצית השנייה, בדיוק כמו במחצית הראשונה, גם השערים הגיעו וגם הניצחונות.
אבל יש עוד דבר שחשוב לציין, אחד השינויים הגדולים ביכולת של משחק ההתקפה הבאר שבעי טמון בחזרתו של בן שהר לבריאות פיזית ולאט לאט הוא גם חוזר לכושר משחק. שהר כבר עם ארבעה שערים בחמשת משחקי הליגה האחרונים, ואם תוסיפו את השער מול בוקרשט תבינו עד כמה ההתקפה של ב"ש מושפעת קודם מנוכחותו של שהר על הדשא ועוד יותר מכושר ההבקעה שלו.
לשם השוואה, מלך שערי הליגה כרגע, דיא סבע, כובש כל 86 דקות בממוצע. סגנו, עדן בן בסט, כובש כל 82 דקות. ומה שעוד יותר ראוי לציון זה שהוא עושה זאת בסך הכול עם מעט מאוד דקות – מתוך שישה משחקים בהם שותף בליגה הוא סיים 90 דקות רק פעם אחת, סך הכול פתח פעמיים בלבד והוא כובש בליגה שער כל 60 דקות, שזה מאזן נפלא לחלוץ.
על פי הדיווחים נראה ששביל הזהב בדרך להארכת חוזה לבן שהר כבר נמצא, והחתימה היא רק עניין של זמן. שהר מעט חשש עם הגעתו של פקהארט, ויחד עם ברדה, גאדיר ומלמד נראה היה שכמות הדקות שלו עלולה להיפגע. אבל ההבדלים באיכות המשחק של ב"ש איתו ובלעדיו הוכיחו חד משמעית מיהו החלוץ הבכיר בקבוצה. בעיניי, המשחק אמש במתכונת הליגה היה סופר חשוב לאלופה משום שאחרי הפגרה, אם הבחורים של ברק בכר היו מגיעים ללוגאנו על רצף ימים כה ארוך ללא משחק, זה עלול היה לפגוע בהם, כך הם יגיעו חדים ורעננים.
בן שהר. החזרה שלו היא החזרה של ב"ש (עדי אבישי)
כידוע, אצלנו נוטים לזלזל ביריבות עם שם פחות מוכר כמו לוגאנו לדוגמא, אבל צריך לזכור שגם מבחינת היריבה השווייצרית מדובר במשחק ההזדמנות האחרונה. ניצחון שלה ואיבוד נקודות של פלזן משאיר לה סיכוי לעלות במחזור האחרון כך שהפועל באר שבע לא צפויה לפגוש קבוצה שסיימה את דרכה במפעל וזה מאוד משמעותי. בסוף השבוע ניצחה לוגאנו 0:2 את ציריך שדורגה שלישית בטבלה ערב המחזור וסיכוייה להיאבק על האליפות המקומית נפגעו קשות. בזכות הניצחון, לוגאנו נחלצה מהמקום האחרון בטבלה אבל אני לא מציע לאף אחד לזלזל בהם. היריבה השווייצרית שיחקה במערך התקפי ומפתיע ואני לא אתפלא אם היא תעשה זאת גם ביום חמישי, כי אין לה ברירה אחרת.
ולסיום, אי אפשר להתעלם משני רגעים מרגשים אמש. הדקה ה-10 והדקה ה-45. שתי המחוות לקפטן אליניב ברדה ריגשו מאוד את כל באי האצטדיון ואת הדמעות בעיניו של ברדה ראינו גם ראינו, רק שיהיה בריא.
מה דעתך על הכתבה?