שלושה ימים בלבד עברו מאז גמר גביע הטוטו מול מכבי תל אביב, אבל אחרי ההפסד 1:0 למכבי נתניה נדמה שהפועל באר שבע לא הצליחה להרים את עצמה מבחינה מנטאלית.
האלופה לא נראתה שונה בהרבה מהמשחק מול מכבי ת"א בהסתכלות כוללת – שוב חזרה הביתה עם הפסד בדקה דומה ומבלי לכבוש – ורשמה שני הפסדים רצופים ללא כיבוש בעידן ברק בכר, דבר שעוד לא קרה.
בפתיחה המאמן ניסה להפתיע את סלובודאן דראפיץ' בתחילת המשחק עם מערך שונה מהרגיל. נתניה משחקת בשיטת היהלום וכשהיא פוגשת קבוצות שמשחקות במערך 4-3-3, כמו ב"ש, יש לה יתרון של שחקן בקישור, דבר שמאפשר לה לשלוט, ולכן בכר שינה את המערך ל-3-4-3 כשהמטרה היא להתמודד עם היתרון המספרי של נתניה באמצע ובמקביל ליצור לחץ על הכנפיים של המקומיים.
בכר. ניסה להתמודד עם היתרון המספרי של נתניה בקישור (עדי אבישי)
בתחילת המשחק זה עבד לא רע, ב"ש הצליחה לחטוף כמה כדורים בשטח של נתניה, שהתקשתה לצאת להתקפות, אלא שככל שנקפו הדקות דראפיץ' עשה את ההתאמות הדרושות ונתניה התאוששה. במחצית השנייה, כשבכר חזר ל-4-3-3, נתניה עם יתרון השחקן במרכז המגרש השתלטה על קצב המשחק ולמעשה הכתיבה את מהלכו.
המשחק הפך למעין סוג של רולטה, ובאופי משחק כזה ברור שכדאי לשים את הז'יטונים על מכבי נתניה שהיכולת שלה לצאת להתקפות מעבר היא נפלאה. הצהובים פיצחו הרבה מאוד הגנות העונה ואילולא יכולת נהדרת של חיימוב גם היו כובשים מוקדם יותר. אלו רגעים שבכר חייב לשאול את עצמו אם אכן זה הזמן לעשות ניסויים בשיטות המשחק בתקופה שכלום לא הולך לאלופת השנתיים האחרונות. כשהקבוצה הייתה בשיא העוצמה אז הכל הלך לה וסביר היה להניח שניסויים יצליחו, אבל עכשיו זה הזמן לחזור לבסיס.
אני מתכוון ללחץ על הכדור, לחטיפות אחרי איבודים, לוויתור על הרפתקאות בהגנה ש"מקפידה" לספוג בכל משחק. לחזור לבסיס, ממש לחזור על היסודות לאור המצב החדש שבו הפועל ב"ש איבדה את כוח ההרתעה שלה. היריבות לא חוששות ואפילו כבר מתחילות לבנות על נקודות מולה.
מליקסון. האלופה איבדה את כוח ההרתעה (עדי אבישי)
מאור מליקסון ומיכאל אוחנה אמורים היו לייצר הרבה יותר מצבים לאדומים, אבל מליקסון נמצא בתקופה לא טובה בה הוא מתקשה לייצר מצבי הבקעה אוחנה מצדו משתדל, מנסה וגם מצליח לאיים על השער, אבל הוא עדיין לא מספיק בשל לעשות זאת לבדו.
בתקופה הקרובה ב"ש תשחק שמונה מתוך 12 משחקיה בטרנר, אבל עם יכולת כזו לא בטוח שהיא יכולת לסמוך על המבצר שלה שיעשה את העבודה לבדו. הקבוצה קיבלה השנה סטירות מצלצלות מכל עבר והרשימה ארוכה, כנראה שכמעט כל קבוצה אחרת כבר הייתה מתרסקת בשל כך, וכעת נראה שהקבוצה לא מסוגלת לספוג עוד. כמות הפציעות מקשה מאוד על ניהול הסגל וכעת כשכל הפוקוס הולך לכיוונו של טוני וואקמה, יישאר או לא, זה כנראה כבר יותר מדי.
בימים האחרונים מתנהל מו"מ עם וואקמה במטרה להפוך את חלון העברות ללא רלוונטי והסכומים שנזרקים לאוויר הם מטורפים בקנה מידה של הפועל ב"ש, כך שאם הדבר יקרה משמע שגם תקרת השכר תיפרץ. שני הצדדים מעוניינים שזה יקרה וכעת הכול שאלה של מחיר.
וואקמה. תקרת השכר תיפרץ כדי להשאירו? (אודי ציטיאט)
גם אם כרגע אין הצעה רלוונטית על וואקמה, עצם העובדה שהערפל סביבו סמיך מתמיד, משפיעה על כל הקבוצה במיוחד בתקופה הלא טובה שלה. הברקתים יודעים שגם אם ימכרו את וואקמה ב-3-4 מיליון אירו, הם יתקשו מאוד להביא בינואר תחליף ראוי, כזה שיוכל להשפיע באותה מידה.
לכן, החישוב שלהם הוא דיי פשוט – העלאת שכרו של וואקמה במטרה להשאירו והגדלה משמעותית של הסיכויים לזכות באליפות שלישית או הימור מסוכן בהבאת מחליף וניסיון לזכות בתואר שלישי ברציפות עם כלים פחות מושחזים.
בעל המאה הוא גם בעל הדעה, הדילמה למי שצריך לקחת את ההחלטה וגם לשלם את הסכומים הגבוהים היא גדולה, אבל בעיניי מה שהכי חשוב שההחלטה חייבת ליפול בהקדם, כי הערפל כבוד ומשפיע מאוד.
מה דעתך על הכתבה?